שהדמוקרטיה לא תעלה לכם לראש (עודכן).

18 בינואר, 2012

לא מעט נכתב על הסכנות של דליפת המאגר הביומטרי, פריצתו וגניבת זהות ממנו. נקודה שזוכה למעט פחות חשיפה היא היכולת של השלטון/הממשל לעשות שימוש במאגר שכזה – שימוש שלא הוגדר בחוק.

מהי הדמוקרטיה הישראלית?

אני לא הולך להיכנס לנבכי ההיסטוריה והדרך שבה אנו מממשים דמוקרטיה, אבל אציין מספר דברים הקשורים לכך. לדמוקרטיה הישראלית אין היסטוריה דמוקרטית כמו זו שיש במדינות מערביות אחרות. לדוגמה, באנגליה הדמוקרטיה מתקיימת כבר מאות שנים, ואילו אצלנו היא צעירה יחסית (כמה עשרות שנים בסה"כ). מצד שני, אין לנו כלים שמגינים עלינו, האזרחים, או על הדמוקרטיה עצמה. לדוגמה, אצל האמריקאים יש חוקה, אשר מהווה מערכת חוקים שמגינה על האזרחים מפני גורמים שונים (ובכלל זה המדינה). אצלנו, בן גוריון הבטיח חוקה, אבל עד היום לא נכתבה חוקה שכזו. המשמעות היא שאין מערכת או מערכת חוקים שמגינות על האזרח בצורה הבסיסית ביותר.

ביחד עם חסרונות אלו מתקיים אצלנו חסרון נוסף: הדמוקרטיה שלנו היא דמוקרטיה לוחמת. להבדיל מדמוקרטיות אחרות, שחיות רוב הזמן במצב של שלום, אצלנו רוב הזמן מתקיים מצב מלחמה – התוצאה היא שחוקים בטחונים ומערכות בטחוניות "חזקות" יותר מהדמוקרטיה (כלומר, שיקולים בטחוניים יהיו מעל הדמוקרטיה).

הדברים הללו יוצרים מצב לא פשוט מבחינה אזרחית. למעשה, עוד בטרם קמה המדינה נעשה שימוש בתירוצים הבטחונים על מנת לחקור ולבדוק דברים, תוך פגיעה בדמוקרטיה.

כך שהיו ימים (ויש הטוענים שהם עדיין קיימים) שבהם מנגנוני ביטחון כגון השב"כ עקבו אחר אזרחים ישראלים כי כך הורה להם השלטון (מכיוון שאינני משפטן איני יודע מהן זכויות הסירוב העומדות לשירות הביטחון במקרים כאלה).

לא מדובר רק על קומץ של קיצוניים הזויים – לעתים היה מדובר באנשים שנמצאים, לתפישתנו היום, במרכז הפוליטי.

מנחם בגין, למשל, טען לאורך שנים שהממשל שלח את השב"כ לעקוב אחריו. שימו לב, לא מדובר בקיצוני שמאלני המשתף פעולה עם האויב, וגם לא בימני הזוי שרוצה לפוצץ את הר הבית – מדובר באיש שלימים הפך להיות ראש הממשלה.

ובגין אינו היחיד. אנשים שונים, הן מהשמאל והן מהימין, טענו לאורך שנים שמתבצע מעקב שכזה – גם אם לא היו להם שיוכים פוליטיים אלא שיוכים חברתיים, וככל הנראה זה קרה גם בצבא.

עזבו, אפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, טען שראש הממשלה עוקב אחריו באמצעות שירותי הביטחון.

רק אזכיר שבשנה האחרונה היו גורמים במחאה החברתית (שהיא לא פוליטית בהגדרה) שטענו שהם נעקבים, וגם לגורמים מהימין היו טענות דומות.

בשורה התחתונה – ככל הנראה נעשה על ידי השלטון שימוש במנגנוני ביטחון על מנת לעקוב ולנטר אזרחים אשר מהווים סיכון לשלטון – גם ברמה החברתית ולא רק הפוליטית. המסקנה היא שהשלטון שלנו לא בוגר דיו כדי לשים לעצמו מחסום (איזה בוגר ואיזה נעליים, תסתכלו מה קורה בכנסת) ולא לנצל את כוחו.

יודגש – בחוק הביומטרי נשמרה הזכות לשירותי הביטחון לעשות מה שבא להם ללא כל פיקוח (כלומר כולל מחיקה והוספה של מידע) במאגר הביומטרי.

כלים של מודיעין צבאי מול האזרחים

בחלק הראשון של הפוסט ראינו שלא תמיד קיימים חסמים לשלטון כאשר הוא רוצה לדעת מה אזרחים עושים.

אבל לא די בכך. השלטון בעצם בונה כלים שנולדו במערכת של המודיעין הצבאי  ומשתמש בהם מול האזרחים.

אם בעבר (בימי בגין, פרס או בתקופת קום המדינה) השימוש העיקרי היה ביומינט (humint – Human intelligence), לאחר העברת התיקון לחוק נתוני התקשורת ניתן היה להבין/להניח שהממסד יכול להפעיל סיגינט (Sigint – מודיעין אותות). עם ההחלה של פרויקט עיר ללא אלימות, המאגר הביומטרי, מאגר התמונות של משרד התחבורה, רשת המצלמות החדשה + כל הכלים הקודמים (נתוני תקשורת וכו') אפשר לדבר על טקינט (Techint ) – מודיעין טכנולוגי,

או בשפה שהמשטרה קצת יותר מחבבת – אכיפה אלקטרונית.

המשמעות היא שהמשטרה, ו/או כל גופי הביטחון, יכולים בכל רגע נתון (ובמקרים רבים ללא מערכת בקרה – כלומר ללא צו בית משפט) לקבל המון מידע שאנחנו משאירים אחרינו מבלי להיות מודעים לכך. תוך דקות ניתן למצוא את האזור בו אנו מצויים (דרך תא סלולרי), להתחקות אחר מצלמות (פרטיות או ציבוריות) אבטחה באותו אזור, דרך שימוש בתמונות באיכות גבוהה (ביומטרית) ניתן לאתר אותנו במדיוק באותן מצלמות, ובאמצעות טביעת האצבע ניתן להוכיח שוב את היותנו באותו מקום – זה אולי נשמע כמו קטע מסרט (משהו כמו "אויב המדינה”), אבל במציאות של היום, בישראל, הדבר אפשרי.

זו בעיה של ערבים/שמאלנים/ימניים

כן, אנחנו יכולים לחשוד שאולי יש מי מבין גופי הביטחון שרוצה לשים יד בצורה שכזו על מידע ששייך לאוכלוסיה הערבית, אבל אולי מחפשים גם את השמאלנים הקיצוניים, ואולי את הימנים הקיצוניים, אבל בפועל – מי שייפגע מכך יותר מכל הם אותם אזרחים רגילים, שפויים, נורמליים, שרק רוצים לגדל בשקט את הילדים שלהם, ופעם בשנה עושים עבירת תנועה.


תגיות: ,

חושפים את השקרים: המאגר הביומטרי יהיה מנותק מהרשת.

18 בינואר, 2012

כן אני יודע, נשבר לכם לקרוא על המאגר הביומטרי, אבל אני אבקש, שוב, את סבלנותכם.

ישנם אנשים שלא מכירים את הנושא – וחלקם לא בקיאים כלל בנושאי מיחשוב ויש צורך שגם הם יבינו את הבעיות שיש סביב המאגר.

יותר מפעם אחת בשנתיים האחרונות, אחד התרוצים המעניינים שיש למצדדי המאגר הוא שהמאגר יהיה מנותק מהרשת.

לכאורה, בטיעון זה טמונה גלולת הרגעה, מהטעם הפשוט שאם פורצי מחשבים מגיעים מהרשת ואם מחשב מסויים (או מאגר במקרה הנ"ל) יהיה מנותק מהרשת, לכאורה הוא יהיה מוגן יותר מכוון שאותם פצחנים (פורצי מחשבים) לא יוכלו להגיע אליו.

לא רק שאין אמת בדבר – עצם זה שמתכנני המאגר טוענים את הטיעון הזה, גורם לי לחשש שאו שהם לא יודעים על מה שהם מדברים (ואז זה די חמור) או שהם משקרים לנו (ואז זה גם די חמור).

נבדיל לרגע בין שני שלבים:

לרגע ניצור חלוקה סכמטית של שני שלבים "שלב ההקמה" ו"שלב התפעול", לכאורה בשלב ההקמה יהיה צורך להכניס לא מעט מידע אל המאגר (המידע של כל בעלי תעודת הזהות שנמצאים בארץ), ובשלב התפעול המידע על רוב האזרחים כבר יהיה בתוך המאגר ורוב תנועת המידע תהיה שליפה של מידע מתוך המאגר.

אמרתי לכאורה, מכוון שככל שאני יודע, בישראל כל מי שמגיע לגיל 16 זכאי לתעודת זהות .. כלומר גם אם נניח שנסיים תוך פרק זמן מסויים את השלב שקראנו לו ההקמה, לכאורה לאחריו , כל בני ה 16 יכולים להגיש בקשות והמידע שלהם ייכנס למאגר. כלומר בכל יום אמורים להיכנס אל המאגר אנשים נוספים שכמותם הוא הסכום של כמות התינוקות שנולדו באותו יום לפני 16 שנה + כמות העולים באותו יום + כמות הזכאים מסיבה אחרת + אנשים שיש צורך לחדש את המידע שלהם .. אני סבור שמדובר באלפי אנשים ביום ..

כן, גם לאחר השלב של ההקמה עדיין יוכנסו אל המאגר הביומטרי אלפי רשומות ביום, באותה נשימה ייצאו ממנו לצמיתות כל האנשים שנפטרו באותו יום – המשמעות היא שההקמה של המאגר לעולם לא מסתיימת.

איזה מידע ייכנס למאגר:

בין אם זה יוחזק במאגר אחד ובין אם זה יוחזק במספר מאגרים, משרד הפנים צריך את המידע של מספר הת.ז. שלי , מצבי המשפחתי, שמי, שמות ילדיי וכן הלאה – כל המידע שבעצם נמצא אצלו כבר היום. בנוסף לכך ירצה משרד הפנים טביעות אצבעות של שני אצבעות + תמונת פנים ביומטרית (ויש גם תמונה מוקטנת, באיכות לא ביומטרית, שתשתמש את משרד הפנים .. כך על פי החוק).

כבר אפשר להבין שמדובר בלא מעט מידע. לא ניכנס כאן למשקל של כל תמונה ואיכותה של כל תמונה אבל די ברור שמדובר בלא מעט מידע .. עכשיו נשאלת השאלה איך המידע הזה יועבר למאגר הביומטרי.

יוני דואר או צופן רומי :

האדם התמים שקורא את ההתבטאויות של אנשי משרד הפנים או הרשות הביומטרית עשוי להתבלבל ולחשוב שיש להם איזו טכנולוגיה סודית ולא מוכרת להעברת המידע.

האמת היא שאין להם.

יש שני אפשרויות להעביר את המידע שיילקח מהאזרח את המחשבים של משרד הפנים :

  1. האפשרות הראשונה היא בידי שליח – כלומר שליח ייצא עם המידע ממשרדי משרד הפנים (כמובן שיש עשרות או מאות משרדים כאלו) ויעביר את המידע אל הרשות המרכזית. ברור ששיטה זו הינה שיטה עתיקה ופגומה, ועם כל הצער שבדבר יש להשתמש בשיטה קצת יותר מתקדמת (ליתר דיוק זו פשוט לא שיטה בטוחה)

  2. האפשרות השניה היא באמצעות רשת נתונים – במשרדי משרד הפנים ייקחו מהאזרח את המידע ובאמצעות רשת תקשורת יעבירו את המידע אל הרשות הביומטרית שתטפל בו.

ברור לכולנו שישתמשו באפשרות השניה מהטעם הפשוט שלא באמת ניתן לעשות זאת עם האפשרות הראשונה (אלא אם נגייס גדוד של שליחים .. וממילא בשיטה זו המון מידע ידלוף / יאבד).

נניח לרגע שאני בתור פצחן מחשבים, מתלבש על קווי התקשורת ומעתיק את הנתונים שעוברים בהם למקום נוסף (הרי ארונות התקשורת ממוקמים ברחוב) – כך שלמעשה במקביל לזרימת המידע אל הרשות הביומטרית הוא יזרום למקום נוסף.

אז נכון , לא פרצתי פיסית אל המאגר הביומטרי … אבל הנה יש לי עכשיו ביד את המאגר הביומטרי, או יותר נכון העתק שלו.

צריך להבין, לרשות הביומטרית אין אישור לעשות שינוי כלשהו במידע, הם אמורים רק לאחסן אותו.. אסור להם לשנות אותו , לשנות בו נתונים .. לטפל בנתונים.. כלומר כל מידע שידלוף בצורתו הגולמית כבר ממשרד הפנימים המקומי .. למעשה הוא מידע שאמור להיות במאגר הביומטרי.

המשמעות של זה היא שלא צריך לאבטח את המאגר לבדו .. אלא שצריך לאבטח את כל קווי המידע והזנת המידע אליו.

המשמעות העמוקה יותר היא שהמאגר (או יותר נכון המידע שייכנס למאגר) כן נישא ברשת .. ולפיכך פצחנים יכולים להגיע אליו .

ושוב אנו מגיעים למסקנה שבמשרד הפנים משקרים לאזרחים (או שאומרים חצי אמת , כאשר יודעים את כל האמת) כאשר אומרים לאזרחים שהמאגר לא מחובר לרשת ..

אבל בזה זה לא מסתיים.

בעוד מספר חודשים שוטר תנועה יחליט לעכב אותי על כביש ים המלח … הוא ייקח ממני פרטים והוא יחליט שהוא רוצה לאמת אותם מול המאגר (תבינו , בכזו סיטואציה יומיומית אזרח יוכל להתיקע 4-5 שעות עד שיזהו אותו ) הוא ייקח את תעודת הזהות יכנסי אותם לקורא שיהיה אצל בניידת…. משם המידע ישודר (ברשת אלחוטית או ברשת סלולאר .. שזו גם רשת אלחוטית) למרכז מידע של המשטרה .. משם המידע ישודר ברשת לרשות הביומטרית .. והם יצטרכו להשוות אותו למידע שיש להם במאגר.

שימו לב, המידע הביומטרי שלי שודר לכל הפחות פעמיים כאשר באחת הפעמים מדובר בשידור אלחוטי .. לו אני הייתי פצחן (מילה חמודה הפצחן הזה) .. הייתי מנסה ליירט את אותם שידורים ..

ושוב, כמו במקרה הקודם, גם אם לא פרצתי פיסית אל המאגר .. מספיק שהמידע שמיועד למאגר או להשוואה למאגר מיורט על ידי ונאגר – הרי שאני יוצר מאגר משני והרי שהמאגר כן נמצא ברשת .

והגשש היו קראים לזה "ישראבלוף"

תבינו, במסגרת ה"ישראבלוף" שעושים לכולנו .. מבחינת משרד הפנים / הרשות הביומטרית, אם המידע דלף מהמשטרה – זו לא בעיה שלהם .. אם המידע דלף ממשרד הפנים – זו לא בעיה של הרשות ..

לא מאמינים ?

מה בדיוק קרה כשהמידע של רשות האוכלוסין דלף ? במשך שנים , התשובה של משרד הפנים היתה "זה לא אנחנו, זה דלף מהמפלגות" .. גם כשהוכיחו להם שהמידע שהיה אצל המפלגות הוא מידע חלקי ומה שמסתובב ברשת הוא המידע המלא , זה לא שינה את התשובה שלהם ..

רק כאשר הרשות לטכנולוגיה ומידע פרסמה שהיא מצאה את מקור ההדלפה – רק אז … טוב אז .. בעצם הם רק סתמו את הפה.

(יודגש , אני אינני מאלו שמאמינים שהיתה דליפה אחת של המידע האמור אלא אני מחזיק בדעה שהיו כ 6-9 דליפות שונות שרמו"ט לא מצאו ולא יכלו למצוא את כולן).


תגיות:

סודיות המידע, אמינות המידע – וזמינות המידע ..

17 בינואר, 2012

זמינות המידע !

כאשר בנק חוסם את הגישה של הלקוחות שלנו לשרותים שהוא אמור לספק ..
נשאלת שאלה מאד לא פשוטה.
אם מחר יתקפו כספומטים ? האם הבנק יפסיק להשתמש בכספומטים ?
והאם הבנק בכלל כשיר לספק את השירות שהוא "מוכר" ללקוחות ?
סגירה של שרותים, גם אם על מנת למנוע פגיעה - פוגעת בזמינות של השירות ללקוחות ולפיכך מהווה אירועה אבטחה כשלעצמו.

הלקוח מצפה לקבל את השירות כאשר הוא צריך אותו. נקודה.

האם אתם תהיו מוכנים לקבל שחברת חשמל לא תספק שירות לאיזור תל אביב כי ….

האם תהיו מוכנים לקבל שבית חולים לא מספק שירות כי …..

אם בנק מפסיק לספק שירות – זוהי הודאה של אנשי אבטחת המידע שלו בכישלון שלהם .. ואם אנשי אבטחת המידע (שיש להם כמעט תקציב לא מוגבל) מודים שהם כשלו – האם אתם הייתם שמים בבנק כזה את הכסף שלכם ?

תחשבו על זה .


תגיות:

סיפור דמיוני אמיתי לגמריי ..

17 בינואר, 2012

הפוסט הזה מדבר על אמונה, וכרגיל, כאשר מדובר באמונה – תרצו תאמינו לו, לא תרצו – אל תאמינו לו.

ובעודי יושב לי ככה בשרותים, חושב האם לכתוב ומה לכתוב, שלפתי לי את הלפטופ והתחלתי לכתוב (כמו שאמרתי .. עניין של אמונה – תרצו, תאמינו .. ).

היה זה בשלהי הקיץ, ימים של מהפכה, עשרות אלפים או מאות אלפים צעדו.

לבחורה בשם דפני הסתיים חוזה השכירות והיא לא מצאה לה דירה אחרת .. היא לקחה לה אוהל וירדה איתנו אל הרחוב.

הרחובות מלאו אדם, ואוהלים צצו כפטריות בכל פינה.

על מנת לחבר את הציבור הרחב אל המחאה, ועל מנת לחבר את הפעילים ואת המאהלים השונים – נעשה שימוש באינטרנט, וכמו שנעשה שימוש באינטרנט, כך נעשה שימוש בתוכנה חופשית.

רבים מאנשי הקהילה של התוכנה החופשית הצטרפו לסייע למאמץ (גם כי זה קידם תוכנה חופשית וגם כי הם האמינו ברעיונות של "צדק חברתי" ).

גם אני הייתי בין אנשים אלו .. וסייעתי בנושאים שונים.

כמעט בצמידות מלאה עבדתי עם מר רם און אגמון, ומר אבי אברהם, שני אנשים טובים ומכובדים..

והנה, בוקר אחד (זה הפרט היחידי שאתם רשאים שלא להאמין לו .. כי זה היה בעצם בצהריים), צילצל הטלפון על שולחני .

מהעבר השני היה א' (הוא לא מהשב"כ .. אבל נקרא לו רק א'), “צריכים את עזרתך" הוא אמר.. ובגלל הכרות קודמת שלי איתו לא שאלתי כלל על מה מדובר וישר הבעתי את הסכמתי לכל עזרה שאוכל לתת לו.

אני לא ארחיב יותר מידי, ולו על מנת שאף גורם אמיתי לא יזוהה (בכל זאת זה סיפור דמיוני), אבל הביאו אותי לאיזושהיא חברה לחקור ולבדוק משהו שנראה כמו אירוע אבטחה.

ולאחר מספר פגישות ושיחות ובדיקות … הצלחתי לתת להם את התסריט המדוייק של מה שקרה שאכן עשוי להראות כמשהו שקשור לאבטחת מידע – אולם בסופו של דבר ההסבר הרבה פחות צבעוני והרבה יותר אפרורי ושייך לפעילות יומיומית שגרמה להתרחשות מסויימת (בקיצור לא אבטחה ולא נעליים).

עם זאת, חשיפתי אל המידע, גרמה לי לראות כי קיימים פגמים במערכת. אמרתי לא' שאני לא יכול שלא לומר להם את דעתי לגביי פגמים אלו וכי יגיע הרגע שדרך הפגמים הללו (או החלושות הללו) תתרחש פרצת אבטחה.

א' הבין את דבריי, והצביע בפני הלקוח עליהם, הסברנו ביחד לאנשים של אותה חברה מה הם הבעיות ואיך הן ניתנות לניצול ע"י גורמים זרים., “אל תדאגו" .. “אנחנו במילא מחליפים את הרשת" .. אלו היו המילים שהם אמרו ..

כמובן נפרדנו מהם כידידים … תוך שאני מדגיש בפניהם שיטפלו בחולשות שהתגלושלא יזניחו .

עברה חצי שנה וכנראה שלא ממש עשו עם המידע הזה משהו .

היום, היה "יום הכיפורים" שלהם.

** כל האמור בפוסט זה הינו דמיוני, מי שמוצא קשר למציאות אינו אלא עושה זאת מפרי דמיונו הקודח.


קוד פתוח במערכת החינוך.

15 בינואר, 2012

עבר די הרבה זמן מאז שכתבתי או דיברתי על הנושא, ולפני שאני נכנס לאיזה פרוייקט גדול בצבא (מה שלא ישאיר לי זמן), ומכוון שהיום מישהו דיבר איתי על הנושא, החלטתי לכתוב על זה כמה מילים.

איפה הכסף?

כמו סיסמת הבחירות של יאיר לפיד, “איפה הכסף" היא שאלה מאד טריוויאלית כאשר נדרשים היום לנושאים של מיחשוב (או כל נושא אחר).

בחברות מסחריות, מכוון שהן משלמות את העלות של תוכנה והעבודה סביב תוכנה – ניתן לבנות טבלה, בצד אחד לשים את התוכנה המסחרית, ובצד השני את התוכנה החופשית, לראות מה מקבלים מכל תוכנה , כמה עבודה צריך להשקיע ובסופו של דבר במקרים רבים התוכנה החופשית הינה כלכלית יותר לארגונים , היא מביאה ערכים מוספים , העלויות שלה שונות, וניתן לשכנע אנשים בחברות מסחריות – מתוקף אותו הגיון, להשתמש בתוכנה חופשית.

לפני שנים, בהיותי בוועד של המקור (בפעם הראשונה) נדרשנו לנושא של תוכנה חופשית במערכת החינוך, עם המון אופטימיות ורצון טוב נפגשנו עם הממונה על החינוך הטכנולוגי – ולצערי ההתרשמות שלי לא היתה חיובית (ממנו וממהלך של הכנסת תוכנה חופשית למערכת החינוך).

שנים אחר כך, בהיותי בקדנציה נוספת בוועד של המקור, ניסה רם און לקדם את הפיעילות של תוכנה חופשית במערכת החינוך מול המדען הראשי של משרד החינוך – הפעם אני הייתי הרבה יותר סקפטי מיכולת לשנות משהו.

איפה הכסף?

והנה אני חוזר לסיסמת הבחירות של יאיר לפיד. רק שבשונה מהסביבה המסחרית, מערכת החינוך, בתי ספר (בין אם ברמה מקומית, בין אם ברמה איזורית, מחוזית או ארצית) לא תתוגמל מחיסכון אשר יושג מתוכנה חופשית.

כלומר, אם מורה או בי"ס מסויים, יתחיל ללמד תוך שימוש בכלי תוכנה חופשית – לא רק שהוא לא יתוגמל אלא שהוא יינזק.

בשלב הזה אמורה להתעורר השאלה "יינזק? “ – והתשובה היא כן.

בואו, לרגע נבחן את המצב הקיים בבתי הספר.

רוב המערכות הינן מערכות קינייניות (מייקרוסופט או אחרות) , כתוצאה מכך, אותן חברות (MS לדוג') מוכרת אותן במחיר מגוחך לבתי הספר …. בנוסף לכך , כל מורה יכול לקבל תחת הסכם רישוי זה גם תוכנות אליו הביתה בעלות של כמה עשרות שקלים בודדים (פחות ממאה ש"ח במקום אלפי ש”ח) .. בנוסף לכך , אחת לכמה זמן אותן חברות מוציאות את המורים, המפקחים ושאר בעלי התפקידים ל"כנסים מקצועיים" .. כן כנסים אשר נערכים במלון בים המלח (או במלון באילת , או במלון במקום אחר) – כמובן שאם קיימת השתתפות מצידו של המשתתף היא סמלית מאד בעיקרה ..

בנוסף לכך קיימים ימי עיון, ואירוח ע"ח אותן חברות מסחריות ..

עכשיו נשים לרגע את המשקפיים של מפקח או של מורה

מצד אחד , תוכנה חופשית באמת מספקת חינוך לערכים, היא גם זולה יותר למערכת, אבל אני אצטרך להשקיע אנרגיה ולשכנע ולריב …. באותה נשימה אני "אסתבך" עם אותן חברות מסחריות .. אני לא ממש יוזמן לימי עיון, ה"נופש" השנתי באילת לא יהיה יותר .. (ויותר אני לא אוכל לראות את המורות החתיכות של XXX שוחות בביקיני בבריכה של המלון).

בשורה התחתונה – אני כמורה / מפקח רק יארגן לעצמי כאב ראש , וכאבי לב .. אם אני אלך בנתיב של תוכנה חופשית.

ופה טמונה הבעיה של תוכנה חופשית במערכת החינוך:

  1. אין חיסכון כספי שמי שמחליט את ההחלטה מרגיש אותו .. (כלומר ה"ביזבוז" לא יוצא מתקציב בית ספר .. ולפיכך גם החיסכון לא חוזר לתקציב בית ספר).

  2. חברות מסחריות עוטפות את אספקת המוצר במגוון של צ'ופרים וטובות הנאה למרות שיש איסור על טובות הנאה .. (ולכן כתבתי עוטפים) .. כלומר ימי עיון / אירוח וכיוצ"ב.

  3. מערכת החינוך מקבלת כמערכת מחיר זול – ובאותה נשימה מורים ואנשים שעובדים במערכת מקבלים את התוכנות בהנחה של אלפי שקלים.

  4. הגורמים שיוכלים לקבל החלטה רוחבית של שימוש בתוכנה חופשית – נהנים מקרבתם את הספקים הקיניינים .

לפיכך, אני סבור שאי אפשר להתמודד את הנושא אלא אם תהיה "הוראה מלמעלה" המתעדפת תוכנה חופשית.

כל הכנסה של תוכנה חופשית למערכות חינכיות – תהיה נקודתית ונדירה , עד שלא יפוצח העיניין הזה .

שימו לב שבאוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה – שם התנאים אינם כתנאי מערכת החינוך , ישנו אימוץ של תוכנה חופשית .