לא מזמן, התבקשתי לסייע באיזשהו פרוייקט אצל חברה, מהמובילות בתחומה במשק הישראלי.

כחלק מאותו פרוייקט, היתה גם הקמה של מערכת מסויימת של חברה מוכרת מאד בשוק הישראלי.

אישית, סייעתי בהקמה של השרת , ואכן הוא הועבר לאחריות של אותו ISV (שמו לא מתפרסם על מנת לתת לו את הזמן לתקן את הדרוש תיקון ועל מנת למנוע פגיעת שרשרת בלקוחות אחרים שלו ).

היום, פנה אותו יצרן תוכנה ללקוח , בטענה שיש לו בעיות בשרת (לדוג': הוא לא הצליח בעזרת הפקודה date להגדיר שעה נכונה ) , ולמעשה הוא סיים את תפקידו .

במסגרת הרצון שלי לסייע, הצעתי לו לכוון NTP , והוא ענה שאין זה בתחום האחריות שלו .

ברור, שלנגד עיניי, עמדה טובת הארגון בו הקימו את השרת , וביקשתי להתחבר מרחוק על מנת לסדר את העיניין .. ואז חשכו עיניי , שערי נשר, עורי הפך אפרפר ועיניי קפצו להם מארובותיהן.

הדבר הראשון שבלט לעיניי היה של root אין history .. מסתבר שחברת האפליקציה (שהיא זו שהתקינה את השרת שלהם ) , מוחקת את ה history על מנת שהלקוח שלהם לא יידע מה עשו במערכת …. פעם ראשונה שאני רואה שחברה מסתירה מהלקוח שלה מה הם עושים על השרתים שלו .

זה שהם (חברת האפליקציה) רצו להשאיר את פורט 10000 פתוח (webmin ) – מילא . אני אישית לא חושב שצריך להשאיר אותו , אבל מכוון שאני כן מבין שלא כולם אנשי לינוקס בחברות השונות, אם שירות זה נשאר פתוח יש להגביל אותו רק לגישה מכתובת ה IP של המכונה של מנהל הרשת האחראי על השרת , וכמובן להפעיל אותו עם SSL  .

אבל .. נבנו שם כ 50 משתמשים – ממתי צריך 50 משתמשים על מנת להריץ אפליקציה ?

לאותם 50 משתמשים יש גישת shell למערכת .. (! ) ממש נפלא ..

פתחו להם ftp server – לא ברור לי למה , כי מראש הבעתי את התנגדותי לקיומו של ftp וכתבתי להם בטרם השרת הועבר אליהם שבמקום ftp יואילו המכובדים לעבוד עם sftp (בסה"כ אם הם עובדים מ windows זה מצריך מהם להתקין אצלהם את winscp ) – הכל כדי שללקוח יהיה שרת שגם עובד וגם לא משמש נקודת פריצה לרשת הארגונית ..

לפתע , הרגשתי כאילו אכלתי סברס עם הקליפה והקוצים , שומו שמיים , על המערכת הותקן telnet server .

אישית , לא התקנתי telnet server מתחילת שנות ה 2000 , מבחינתי , האופציה של להפעיל telnel כלל לא קיימת ..

טוב אז מחקו את ההיסטוריה, אבל את הלוגים , לא מחקו , ואת בסיס הנתונים של last ו- lastb לא מחקו .. בדיקה מהירה העלתה, שככל הנראה בגלל "נוחות" של מישהו , לא רק שהתקינו telnet גם איפשרו התחברות שלו מרחוק .. ולא רק שאיפשרו את הדבר הזה – אפילו התחברו מרחוק, ולא רק זה , אלא השאירו אותו פתוח לאורך תקופה ! .

רק כדי לסבר את האוזן , מדובר בשרת פנימי בארגון , כלומר , ביצעו מעקף של ה firewall וה DMZ , ובאמצעות port forward העבירו הכל היישר אל השרת החדש .

בקיצור , חברה בישראל , לא צריכה האקרים /קראקרים , ספקי התוכנה שלה הם אלו המנקבים לה את הרשת .

למי שלא מבין את המשמעות , כל מי שנמצא ב subnet של ה ISP שממנו התחברו והפעיל סניפר , או כל מי שנמצא ב subnet של ה ISP של החברה שבה עשו את הפרוייקט והפעיל סניפר – יודע עתה את שמות המשתמשים במערכת ואת הסיסמאות שלהם .

כל מי שביצע סריקט פורטים אקראית .. יכול למצוא את השרת הבעייתי הזה (ואז להפעיל סניפר ).

בשלב הזה , אני אישית התנתקתי מהשרת והודעתי לחברה שבה בוצע הפרוייקט שאני ממש חושש מהמצב, ושאינני יכול לעבוד ככה . כמובן 2 אדוולים על מנת להרגיע את כאב הראש שתקף אותי .. כי כאלה דברים , כזה זילזול בלקוח שלהם .. לא ראיתי המון זמן .

ולמה אני כותב את כל זה … אם יש לכם אפליקציה של חברה ישראלית , שרץ על לינוקס, אנא , תדאגו שמישהו ייכנס אל המערכת , יריץ netstat -Nap ויבדוק מה פתוח על השרת …

עם כאלו חברות אפליקציה, מזל שעדיין יש ארגונים שמשתמשים בלינוקס .

ובעיניין של החברת אפליקציה , אם הם ימשיכו לעבוד בצורה הזו , לא תהיה לי ברירה אלא לפרסם את שמם . כי מי שעשוי להיפגע מכך זה לא הם .. הם יסירו מעצמם כל אחריות – אלא אתם .

אם אתם בדיוק חושבים לרכוש אפליקציה עסקית תוצרת ישראל .. אנא שלחו לי מייל וספרו לי , אם תקבלו ממני תגובה מאד ידידותית – אתם אולי במקום טוב, אם תקבלו תגובה קרירה ורשמית .. בדקו ב 7 עיניים מה עושים לכם בשרתים . בעצם .. תמיד תבדקו ב 7 עיניים מה עושים לכם בשרתים .

אתמול פורסם כי חברת "סאן" רוכשת את MySQL ….

הפתעה? , אני לא יודע.

האמת ש MySQL תספק לסאן יכולות שלא היו קיימות אצלה עד עתה, למעשה חברת סאן הופכת להיות שחקנית חשובה בתחום של בסיסי הנתונים.

נכון, שעד היום סאן יכלה לספק תמיכה וכיוצ"ב לבסיסי נתונים, אולם רכישה זו הופכת את סאן לשחקנית מפתח בתחום של בסיסי נתונים, אגב, עד עתה היתה זיקה גבוהה יותר בסאן ל postgresql מאשר ל MySQL .

היו מי שפנו אל הצד הרגשי וטענו כי עבר "חתול שחור" בין סאן לאורקל ועתה סאן "מחזירה" לאורקל.. נכון שלעיתים יש נושאים של אינטריגות כאלו ואחרות בין מנהלים של חברות ואם אחד עושה משהו לאחר – מתי שהו האחר יחזיר לו.

אבל, לפחות הפעם אני דווקא מעדיף להיתלות בתוכן ובמשמעות שיש לרכישה זו – וכנראה שיש בה תוכן, דבר שאולי לא פוסל על הסף את ההסבר על "אינטריגות" אך הוא בהחלט מעמעם אותו.

סאן, בשנים האחרונות, למיטב ידיעתי, הינה "חברה שמחפשת משמעות", הכוונה היא שבעבר סאן היתה הדומיננטית ביותר מבין שחקני ה Unix , היא היתה עם ג'אווה כפלטפורמט פיתוח, אולם בשנים האחרונות, סאן הולכת ויורדת מגדולתה .. בראשית , זה היה הלינוקס שסיפק חלופה זולה ויציבה למערכות ה Unix היקרות .. אולם גם סביבות פיתוח קמו כחלופות כאלו ואחרות לג'אווה.

אבל יותר מכך, סאן מצאה עצמה במצב בלתי אפשרי , שבו היא נלחמת בענקים, אשר מנכסים עוד ועוד טכנולוגייות אליהם, לדוגמה תהליך הניכוס של חברות וטכנולוגיות ע"י אורקל.

האסטרטגיה הראשונה של סאן היתה "חבקהו וחשדהו" ביחס ללינוקס – כלומר מצד אחד כן קוד פתוח ולינוקס, אך מן הצד השני – עדיף סולריאס .. או במשפט אחר , לינוקס זה טוב- אבל סולאריס עוד יותר.

לאחר מכן, ובעקבות לחץ לא קטן, מצידם של משתמשים, היה לחץ בלתי פוסק על סאן לפתוח את ג'אווה, הן ברמת היותה פלטפורמה פתוחה – אך גם ובעיקר הפיכתה לפלטפורמה חופשית.

בנוסף לכך, רכשה סאן את StarOffice הגרמנית, ויצקה את הבסיס של OpenOffice על מנת "לתת למייקרוסופט בראש" ..

ועתה , היא נכנסת אל תחום בסיסי הנתונים כאשר היא רוכשת את MySQL .

(טוב.. חייב לרוץ, אני אמשיך כשאחזור).

קצת מוקדם לנתח את מלוא המשמעות של צעד שכזה מבחינת סאן ומה הם יעשו עם MySQL , אולם, כן אפשר לומר שהצעד ש MySQL עשו כאשר עברו לעבוד במודל דואלי ולכאורה "סגרו" את הפצת ה Enterprise שלהם, הסתבר כצד נכון במישור המעשי / מסחרי.

יותר ויותר חברות קוד פתוח, פונות למודלים דואלים על מנת לתת ערך מוסף לחברה כיישות עצמאית.

כאשר היה בארץ אוליבר, האחראי על ישראל מטעם MySQL , היו לנו לא מעט שיחות, גם במובן של מדיניות החברה, המודל העסקי שלה והערך המוסף שהיא מספקת ללקוחות שרוכשים את המוצר המסחרי.

להפתעתי, ובניגוד גמור, להרבה מאד "אנשי קוד פתוח" שמוכרים קוד פתוח (דהיינו אנשי מכירה של חברות שעובדות במודל של קוד פתוח), אוליבר (ובכל פעם האנשים הנוספים שהביא עימו) הצליחו להציג בפניי אסטרטגיה עסקית שהיא נכונה (לדעתי) במישור העסקי מחד, ומאידך לשמור על היותם חברה שמוכרת מוצרי קוד פתוח בלי "לאלץ" את הלקוח לקנות רשיון.

בסיס המשתמשים של MySQL הוא אדיר מימדים (טענו באזניי שהוא הגדול בעולם מבין בסיסי הנתונים) , בגלל אסטרטגיה זו.

אני ממש מקווה שסאן יידעו לנצל נכון ולעבוד נכון עם החבר'ה של MySQL מכוון שמדובר, לדעתי, בחבר'ה רציניים ביותר..

- דורון

ובכן, בשבוע- שבועיים האחרונים לא יצא לי כל כך לכתוב.. האמת, אני שוב חוזר להעמיס על עצמי המון דברים בעבודה , הרגל מגונה שקיוותי שהצלחתי לעקור אותו מהשורש (ומסתבר שעדיין לא ממש הצלחתי).

טוב, אז מה חדש, ולמה פתאום מצאתי זמן לכתוב..
העלתי היום לאתר 2 קבצים של מערכת שקראתי לה FNL (שם זמני) על שמו של הבסיס Fort Knox (למי שלא מכיר , שם שמורות עתודות המטבע של ארה"ב) .. למה לתת שם כזה למערכת ..
טוב, אז נתחיל מההתחלה.

התעורר הצורך אצל אחת מהחברות שעימם אני עובד במערכת שתיהיה קשוחה לחלוטין – את זה כבר יצא לי לעשות .. אולם הפעם הגדירו לי מגבלה בעייתית : אני לא אוכל לשבור את המערכת ביחס למה שהפצת הלינוקס איתה הם עובדים הגדירה.
בעברית פשוטה זה אומר שאסור לי :
1. לבצע קומפילציה של kernel .
2. להתקין חבילות שאינן רשמיות ו/או נתמכות.
3. לבצע את המשימות הדרושות להקשחה קיצונית.

למעשה ביקשו ממני מחד לספק מערכת מוקשחת מאד , אך מאידך קשרו את ידי בכך שהגבילו אותי למסגרת של מה שנתמך על ידי ההפצה …

נו, בטח שיש פתרון ..
לשחק ולעצב מחדש את ה initrd – אפשרי .
תמיכה במערכות קבצים מסויימות – קיימת.
כל שנותר לי הוא לחבר את הדברים ביחד. למעשה ביצעתי התקנה בסיסית, עם הקשחה קלילה ביותר, הסרת חבילות שלא נדרשות, הוספת חבילות שנדרשו ע"י החברה שביקשה את הפתרון. ולאחר מכן בניתי מערכת קבצים מסוג squashfs והכנסתי אליה את כל מערכת הלינוקס שהתקנתי קודם לכן.
בנקודה זו אולי צריך לציין ש squashfs היא מערכת קבצים לקריאה בלבד.
על מערכת הקבצים יצרתי קישורים אל התיקיות המצויות מתחת ל squashfs ובכך השגתי מערכת עובדת במצב של קריאה בלבד.
לאחר מכן הוספתי מספר תיקיות למערכת הקבצים הראשית אשר מקושרות מתוך המערכת לקריאה בלבד (דהיינו כמו שבניתי מקודם לינקים – עכשיו בניתי לינקים בכיוון ההפוך) .. וזאת על מנת שניתן יהיה לפתוח קבצים מסויימים במצב של קריאה/כתיבה (הרי מערכת סטנדרטית צריכה לכתוב לאן שהוא דבר או שניים).
אל ה initrd הוספתי loop device שנוצר עם ההפעלה של המחשב ואשר מתבצע אליו mount מייד לאחר ביצוע ה mount למחיצה הראשית – בצורה הזו בתהליך ההפעלה תיהיה למערכת שלי גישה לתיקיות שהיא צריכה .. וזהו בעצם.

את הדבר הזה ניתן לישם על כל הפצת לינוקס – כך ש FNL אינה הפצת לינוקס שעומדת בפני עצמה אלא תהליך שמורץ על הפצת לינוקס סטנדרטית.
אפשר כמובן לבנות את זה על בסיס LFS ואז למעשה לייצר הפצה עם תכונה חדשה – אולם לא היה לי את הצורך להגיע אל המקום הזה (אולי בהמשך יהיה לי הצורך בכך) .

ניתן להוסיף אל התהליך מספר דברים שלא מופיעים במה שהעלתי לאתר – אולם נדרשתי לחלקם ביישום וזה הפעלה מאסיבית של selinux (זה אגב לא מאד ברור לי למה .. מכוון שמערכת הקבצים ממילא לא יכולה להשתנות , מה שכן זה מהווה כלי טוב לביצוע debug של המערכת) , שימוש ב ramfs כחלופה לתיקיות שרוצים לבצע אליהם קריאה/כתיבה .. בעיקרון, שימוש ב ramfs אומר שאם המערכת נכבת המידע מתנדף, ולכן יש גם על מחיצת השורש יכולת לבצע שמירה של קבצים (דבר שאינו אפשרי במרבית חלקי המערכת – כל החלקים המצויים תחת ה squashfs ) .
זהו.
יש שני קבצים בסיסיים (לא לדאוג לא הקבצים מהפרוייקט עצמו) שהעלתי באתר , שניהם עם יכולת לעבוד כלינוקס או מתוך כונן קשיח או מתוך USB Disk ( דהיינו disk on key ) ואשר ניתנים להורדה .
הראשון שבהם עם גודל דיסק של 1G והשני עם גודל דיסק של 256M – לא להיבהל .. זה לא נושך.
הקבצים הינם בסיסים בעיקרון , כלומר לא המערכת שבאמת השתמשנו בה , ויכול להיות שיש בהם "דפיקויות" ו /או "שריטות" למינהם – כך שהם מובאים לא כמערכת שלימוש אלא על מנת לניתן יהיה להתרשם מהפתרון.
מומלץ במידה ורוצים ליישם כזה פתרון – לבצע remaster מחדש .
יש מידע קצר על כך דרך קישור בעמוד הראשי ב ofek.biz ואני מקווה שהמערכת תמלא את תפקידה (דהיינו תפתח את הראש למי שישחק אותה) .

עד כאן שידורי המהפכה להיום .

- דורון

אחת לכמה זמן אני מקבל שאלה מחברה ש"רוצה להיכנס לתחום הלינוקס אבל לא סגורה על זה" . בדרך כלל השאלה מלווה בהזמנה לפגישה שבה מן הסתם עולות נקודות לטובת הלינוקס וכנגדו.
אז נכון, ברור לי שבמרחבי ה IT יש מקום ליותר ממערכת הפעלה אחת ולינוקס כנראה לא תחיה שם לבד – מה שאומר שלינוקס ו windows יצטרכו לחיות ביחד .. אבל אותן חברות שמגיעות אליי אחת ל…
אני פשוט לא מבין מה עובר עליהם. מצד אחד הם פנו כי לינוקס מעניין אותם, מצד שני הם אומרים שהם רוצים לעבור ללינוקס, והנה כשמגיעה הפגישה ונכנסים לרזולוציות קצת יותר עמוקות – פתאום windows חוזרת להיות "מערכת ההפעלה הטובה ביותר" – נו, אז מה אתם עושים צחוק?

האמת אני לא מקנא באותם אנשים, הם מבינים שהעולם משתנה, הבוסים שלהם לוחצים עליהם להשתנות, הנושא של עלויות גורר אותם להשתנות, אבל כשהם מתחילים לדבר על השינוי – פתאום הוא הופך להיות "אמיתי" מידיי. פתאום לאותו "גורו" , "ראש מחלקה" , מנהל R&D – או לא משנה מה הכותרת שלו , פתאום מתחוור לו שמעבר שכזה מערער את העולם שבו הוא חי.
אם עד היום היו פונים אליו אנשים בתוך הארגון בשאלות, פתאום הוא מבין שתיהיה לו בעיה לענות , פתאום הוא מבין שכל ה"חוזק " שלו נשען על כרעי תרנגולת.

ואני , מה אני אומר … טוב אז הרבה אנשים יוכלו להגיד שאני חכם גדול מכוון שאני "שוחה טוב " בעולם של OSS .
האמת היא שזו ממש הסתכלות מהצד על הדברים בלי להבין אותם לעומק.
אני שחיתי מצויין בעולם של הלינוקס , ודווקא בגלל זה ישבתי ללמוד windows .. חזרתי לשחות בעולם של Red Hat ודווקא בגלל זה הלכתי ללמוד SuSE .
מי שרוצה להיות טכנולוג טוב, לא יכול להרשות לעצמו לא להכיר סוגים שונים של מערכות הפעלה, של גישה , של שיטות, של מתודולוגיות , של שפות .. להיות טכנולוג טוב זה קודם כל לאהוב את הטכנולוגיה , לא בגלל שאתה מבין איך עושים X או Y או Z במערכת כזו או אחרת ולא בגלל שהצוות שלך ממוחה ל dot.NET או ג'אווה .
זה קודם כל לחיות את השינוי ולהבין את המשחק.
המשחק, הוא טכנולוגיה, הכלים הם אותם פרוטוקולים, ומתודולוגיות שכתובים ב RFC השונים (אה.. אתה לא יודע מה זה RFC ..) – לחיות את השינוי זה בעיקר להיבין מה הכיוונים השונים של מערכות ההפעלה של התשתיות, של כלי הפיתוח – ולהבין לאן החברות מנסות להגיע.

בטח שזה מפחיד לצאת ממגדל השן , הוא מגן , חם ונעים שם בפנים … אבל העולם לא מורכב רק ממערכות windows ולא מייקרוסופט המציא את ה WEB .

ולחבר'ה של השייוק של מייקרוסופט, אם אתם עדיין מתעסקים עם פרסומות של למה חלונות זה טוב ולינוקס זה רע (כן ראיתי לפני כמה ימים איזו פרסומת חדשה שלכם) .. אז פשוט תדעו שאתם ממש לא מעודכנים. אם בעבר היה שווה לנסות ולהוכיח אותכם על הטעות שלכם ולהתווכח על ה"עובדות " שאתם מביאים , זה ממזמן הפך להיות משעמם בדיוק כמו האנשים שקונים את אותה "אמת" שאתם מוכרים.
לינוקס וקוד פתוח ממזמן מהווים עובדה בשטח, אני אישית עובד עם כמה enterprises גדולים וכמה ISV's לא קטנים … ואתם יודעים מה, אתם בבעיה.

- דורון

מאמר נחמד פורסם ע"י פיני כהן ב DailyMaily (בתאריך 28.12) , המאמר מספק נקודת מבט מעניינת מצד אנשים שרואים את תחום הלינוקס מבחוץ.

מגמות בתחום הפלטפורמות
פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר, STKI

נכון להיום בתחרות בין לינוקס ליוניקס – יוניקס היא המובילה מבחינת יכולת גידול מרשימה של 64 מעבדים (ויותר), טכנולוגיה טובה של Partitioning, ניהול זיכרון ו-IO וידע וניסיון בארץ ובעולם בסביבת מערכות קריטיות. מצד שני, שוק היוניקס בכללותו הינו שוק בסטגנציה יחסית, כאשר המגמה היא לעבור מסביבת יוניקס ללינוקס – ובמידה פחות מועטה גם לסביבת חלונות.

מגמה זו תגרום לכך שבעתיד הלא רחוק סביבת היוניקס תחשב כסביבת Legcay – כלומר מערכות ימשיכו לעבוד בסביבה זו בצורה טובה, אך מבחינת זמינות תוכנות חדשות, ידע בשוק ועלות כוללת, הסביבה תהייה פחות אטרקטיבית מהסביבות הסטנדרטיות. זאת בדומה ל-iSeries AS/400 ,OpenVMS וכד'. אגב, כבר כיום ישנם שילובים מסוימים שפחות בשלים מבחינת זמינות תוכנה מאשר בסביבת לינוקס, אך סביבה זו היא מערכת ההפעלה שגדלה ביותר גם בארץ וגם בעולם מבחינה של אחוזים, כאשר המשתמשים, ספקי התוכנה והאינטגרטורים משקיעים רבות בכדי לקדם אותה. כאמור, ישנם שילובים בהם לינוקס יותר בשלה מסביבת יוניקס מבחינת תאימות תוכנה.

היתרון בסביבת הלינוקס הוא קבלת היכולות הבסיסיות של יוניקס בפלטפורמה סטנדרטית ובסביבת קוד פתוח (להערכתנו, השיקול השני פחות רלוונטי אצל לקוחות האנטרפרייז). המשמעות של פלטפורמה סטנדרטית מתבטאת גם ביחס משופר של עלות/תועלת וזאת עקב העלות הנמוכה יחסית של מעבדי אינטל ו-AMD ביחס לביצועים הטובים שלהם. ברמה הטכנית והעסקית סביבת הלינוקס התקדמה רבות בשנתיים האחרונות. ארגונים מטמיעים סביבה זו בהדרגה למערכות יותר ויותר חשובות. מבחינת הפרמטרים להטמעה של סביבת לינוקס יש לבדוק את התאמת האפליקציה לסביבת לינוקס. נכון להיום לינוקס בשלה ביותר בישראל לסביבות Web, סביבות DW (לא הגדולות ביותר) וגם סביבות Application Server ובעיקר בסוג המערכות בהן יש ארכיטקטורה של Scale Out שבו כמה Application Servers עובדים במקביל וללא תלות. שילוב מאוד מוצלח ופופולארי הוא Oracle RAC על לינוקס.

גם בסביבת מסדי נתונים הייתה בתקופה האחרונה התפתחות משמעותית. בתחום ה-High Performance Computing סביבת לינוקס הנה הבשלה והפופולארית ביותר. בזמנו נתקלנו בסוגיות של תאימות תוכנה לא לסביבת הלינוקס הקלאסית, אלא לסביבות ייחודיות כגון Linux 64 Bit, אולם לאחרונה בעיות אלו פחתו בצורה ניכרת. מבחינת התאמה ספציפית לארגון, אנו ממליצים לבחון את רמת הניסיון שיש בארגון בסביבת לינוקס במערכות דומות, ואת רמת המידע שיש לאינטגרטורים.

מהמידע שקיים ברשותנו, הארגונים שמטמיעים סביבת לינוקס למערכות יותר קריטיות טרנזאקציונליות הם ארגונים שמסתמכים בעיקר על עצמם, והאינטגרטורים (יועצים) הם בקו השני שמחזיק את המערכות. כלומר, נכון להיום המערכות הקריטיות ביותר שנמצאות אצל רובם המכריע של ארגוני האנטרפרייז מתבססות על יוניקס ועדיין לא על לינוקז (הערה: בדיון זה לא נכללו ארגונים המתבססים על MF או פלטפורמות אחרות כגון OpenVMS).

סימן נוסף להבשלה של סביבת לינוקס היא שלאחרונה קיבלנו ממספר לקוחות פניות לגבי העלויות של ההפצות המסחריות של לינוקס, רד-האט, SUSE ואחרים. מסתבר שנכון להיום משתמע בחלק מהמקרים שלמרות שהתוכנה עצמה היא Open Source, הרי שהתקנה מחייבת רכישה של שירות. ארגונים שמתבססים על לינוקס בצורה משמעותית, כאשר לכל שרת לינוקס בייצור יש עוד שניים-שלושה שרתים תואמים (שמחזיקים את אותה אפליקציה) בסביבות ה-Test ,Integration DRP וה-Development מגיעים לסכומים גבוהים שנתיים כאשר לקוחות טוענים שהתחשבות שקיימת בסביבת חלונות (לדוגמה, במקרים רבים לקוחות EA אינם מחוייבים לשלם עבור רשיונות של חלונות סרבר בסביבת DRP), אינה קיימת בסביבת לינוקס. לפיכך, לקוחות מחפשים דרכים להוריד את העלויות וכאן מתחילים לראות כניסה של לינוקס, אורקל או אפילו של CentOS. מצד שני לקוחות שוכחים שהעלויות הכוללות של לינוקס בכל זאת זולות משמעותית מהעלויות של סביבת יוניקס.

לסיכום, סביבת הלינוקס ממשיכה בהתקדמות ההדרגתית שלה ללב ליבו של ארגון ה-IT וגם סוגי השאלות שאנו מקבלים בנושא מתחילות לקבל אופי של מערכות מיינסטרים.

המאמר מהדיילי