היום בבוקר הוצאתי את המכתב הבא ללשכת השר מיכאל איתן, על מנת יבדוק אם הוא יכול לסייע בנושא של מאגר המידע שרוצים להקים במשרד החינוך.

תודות עמוקות למר צבי דביר, ומר רם-און אגמון על סיוע ותיקונים.

==

לכבוד

השר מיכאל איתן

דרך לשכת השר מיכאל איתן

הנדון: הצעת החוק להקמת מאגר מידע במשרד החינוך ע"י ראמ"ה

(רשות ארצית למדידה והערכה במערכת החינוך)

לשר מיקי איתן שלום רב,

השבוע פורסם בעיתון "הארץ" כי משרד החינוך חותר להקמתו של מאגר מידע כללי, אשר יכיל מידע רב על כל התלמידים המצויים במערכת החינוך. מטרתו המוצהרת של המאגר היא לסייע בהערכת היכולת והביצועים של תלמידים אבל בפועל עלול מאגר זה, לשמש לדברים רבם אחרים.

נכון להיום, טרם הקמת המאגר, כל בית ספר מנהל "תיק אישי" עבור תלמידיו(ב”תיק האישי” אין מידע רפואי, מידע סוציואקונומי, או מידע על הוריו ומשפחתו של התלמיד). לרוב, התיק האישי של התלמיד לא עובר יחד עמו מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים או לבית הספר התיכון. כך, תלמיד שסרח בבית הספר היסודי, אין זוכרים לו "עוון נעורים". הוא מקבל את הזכות "לפתוח דף חדש" עם המעבר בין בתי הספר. זאת התנהלות בריאה והגיונות, המאפשרת "הזדמנות שנייה" לאותם התלמידים. הרי אין האחריות המוטלת עליהם היא כאחריות המוטלת על בגיר, ושומה עלינו לאפשר להם, כחלק מהתהליך החינוכי, לפתוח דף חדש ולהיטיב את דרכם.

משרד החינוך מציע להקים מאגר מידע אשר יכלול מידע פרטי, אישי ורב עד מאוד (אפילו בהשוואה לבתי ספר המגדילים עשות באיסוף המידע בתיק האישי). המידע יכלול נתונים אישיים ופרטיים רגישים, מעבר לציוניו בבית הספר ולמידע התנהגותי: נתונים הנוגעים למצבו הסוציואקונומי של התלמיד, מצב משפחתו, אחיו, הוריו, סביבתו; פרופיל פסיכולוגי ומידע רפואי רגיש (אם כי לא ברור כיצד איסוף מידע זה עומד בקנה אחד עם עקרון חסיון המידע הרפואי); ועוד כהנה וכהנה פרמטרים רבים. החזקה של מידע רב כל כך על תלמידים שהם קטינים, עשוי להוות בעיה, עד כדי אסון, היה ומידע זה ידלוף (פירוט בהמשך).

יתרה מכך, על פי הטיוטה המונחת לפניי, הורחבה מוטת הגופים האוספים את המידע – החל מגיל הגן ועד למוסדות להשכלה גבוהה. הורחבו גם סמכויות הנוגע לאיסוף המידע – לדוגמה, על פי ההצעה ניתן יהיה לערוך סקרים, ראיונות אישיים, אבחונים פסיכולוגיים ועוד. איסוף מידע כזה בהיקפים כאלו לא נעשו בעבר, בוודאי לא באופן גורף על כל אוכלוסיית הקטינים במדינת ישראל.

לדעתי מדובר בצעדים מרחיקי לכת שיש לתת עליהם את הדעת בהרחבה – הרבה מעבר למה שאנו עושים בדרך כלל – מהטעם הפשוט שאם נטעה או נחטא, אוכלוסיה שלמה, כל דור העתיד שלנו, עשוי לסבול מכך.

במישור הטכני, משרד החינוך אינו ערוך (לפחות כרגע) להחזקה של מידע כה רגיש בהיקפים כה גדולים. יש להבין כי עיסוק בהגנה על מידע ואבטחתו אינו דבר שיש להקל בו ראש. לא בכל משרדי הממשלה קיים כוח אדם מקצועי הנדרש להבטחת המידע, ולא ניתן להכשיר או לגייס כוח אדם תוך פרק זמן קצר. לשם ההשוואה, אעיד כמומחה שלימד ומלמד אנשי טכנולוגיה בתחום זה, כי בשוק העסקי תהליך הלמידה וההרכשה של היכולות הטכניות הנדרשות לשם הגנה על מידע לוקח שנים. אני מכיר חברות טכנולוגיות המחזיקות מידע קריטי, ולכן לצוותים הטכניים שלהם יש במסלולי הדרכה וליווי ארוכי טווח שמטרתם להנחיל את הידע כיצד להגן על המידע הרגיש. ככל הידוע לי, למעט במקומות ספורים אין במשרדי הממשלה תכנית הכשרה דומה.

במצב בנוכחי, במידה ומישהו רוצה להשיג מידע מתוך התיק האישי, עליו לפרוץ פיזית אל בית הספר, וזאת בהנחה שבית ספר מחזיק מידע כלשהו. אותו פורץ יוכל להשיג מידע על 200-300 או 500 תלמידים (תלוי בגודל המוסד), וגם המידע שישיג אינו מידע קריטי, פולשני או פרטי (ככל הידוע לי, למעט במקרים חריגים בית הספר לא מחזיק מידע רפואי על תלמידיו). במצב בו מוקם מאגר מרכזי, פריצה למאגר כאמור תגרום לדליפת מידע אישי ורגיש על מיליון וחצי תלמידים.

אדם או ארגון בעל כוונות זדון יוכלו לפלח ולנצל לרעה מידע על מאות אלפי תלמידים.

כל הסכנות הללו – ביחד ולחוד – מצריכות חשיבה אחראית ומחודשת על המאגר המוצע.

היכולת לאגור מידע ולהשתמש בו לאורך שנים, תוך חיתוכו ועיבודו, יכולה לסייע למשרד החינוך לשפר אולי את ביצועי המערכת לאור ניתוח התוצאות של התלמידים. מאידך, דליפה של מידע כזה (בין אם ממאגר זה ובין אם ממאגרים אחרים), עלולה לשנות את פני החברה הישראלית ולהשפיע עליה בדרכים הרות אסון.

לכן עלינו תמיד לשקול שוב ושוב, מה הוא המידע שבאמת אנו זקוקים לו, מה היא האחריות הנדרשת מכל אותם "אוגרי מידע" על מנת שנוכל כולנו, המדינה והאזרחים גם יחד, להמשיך ולהרגיש בטוחים.

לצערי, כאזרח, אני נוכח שוב ושוב באוזלת ידה של המערכת בהגנה על המידע (ואין מדובר רק במאגרים שכבר דלפו). לדוגמה, משרד התחבורה מחזיק מאגר מידע של תמונות ביומטריות. לשיטת המשרד אין כל צורך להגן על מידע זה באופן מיוחד כי הם אינם מפיקים ממנו מידע ביומטרי נכון לעתה (אך ורק בשל העובדה שאין להם הסמכות החוקית לעשות זאת). אבל הם לא מבינים או לא מכירים בכך שאי שמירה נאותה על מידע זה ודליפתו, תאפשר למי שהמידע יגיע אליו להוציא מהמאגר את המידע הביומטרי באופן עצמאי. (הדברים מתועדים בתכתובת שקיימתי עם משרד התחבורה). זוהי רק דוגמה אחת לחוסר הבנה הבסיסי בכל הנוגע לאיסוף, טיפול ושמירה על מידע קריטי ורגיש.

בשל הכרתו של השר במערכות הממשלתיות מחד, ובזכות הבנתו את התחומים הטכנולוגיים מגיסא, אבקש את התערבותו בנושא האמור, על מנת לעכב, ולו רק לצורך בדיקה אחראית של הדברים, את הצעת החוק הזו.

כאיש מקצוע העוסק בתחום אשמח לסייע לכל גורם ממשלתי, בהתנדבות, בכדי שמדינת ישראל תימנע מטעויות שאנו עוד נצטער עליהן בעתיד.

קישורים ומידע נוסף:

הצעת חוק רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך, התש"ע-2010 באתר של יהונתן קלינגר

פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות לשר המשפטים 8.7.10

"האח הגדול עלה לכיתה א'" גלובס 6.7.10

"הצעת חוק של משרד החינוך: יוקם מאגר מידע עם הישגיו, הרגליו ומצבו המשפחתי של כל תלמיד" הארץ 9.7.10

"משרד החינוך מקים לנו מפלצת" קרוא וכתוב 9.7.10

"על הזכות לפרטיות של אחרים, במיוחד כשאין להם ברירה" Intellect of Insanity 10.7.10

"האגודה לזכויות האזרח נגד מאגר התלמידים" הארץ 11.7.10

קבוצת פייסבוק של תלמידים שמספרים על ראמ"ה, תלמידים - לא רובוטים

יהלי מורן זליקוביץ' "אנונימיות בשאלונים? בתי ספר מתעלמים מהנחיות" ynet 28.3.10

"תלמידים מוחים סקר של משרד החינוך פולש לנו לפרטיות" הארץ 29.3.10

"מה שמשרד החינוך לא רוצה שתדעו" ynet 10.7.10 וגם כאן ברשימה הבאה

העתקים:

1. האגודה לזכויות האזרח.
2. העמותה לזכויות דיגיטאליות.
3. קבוצת המאבק במאגר הביומטרי (ובמאגרים נוספים).
4. ועד הורים הארצי.
5. הציבור הרחב (באמצעות האינטרנט).

בכבוד רב,

אופק דורון

בעמותת המקור , התחלנו לרכז (תודות לאייל לוין) , מידע על ממשלות אשר הופכות את המידע שלהם לפתוח ונגיש.

העמוד נמצא בוויקי, ואנו נודה לכל מי שיסייע להוסיף מידע ..

אם אתם, רוצים להצטרף, נודה לכם באם תעלו לשם מידע נוסף שאתם מוצאים ..

באם אתם לא מכירים / יודעים איך לעשות זאת , אתם יכולים לשלוח את המידע שאתם מוצאים וחושבים שחשוב להוסיף לעמוד לוועד של המקור, או ישירות לאייל לויין, או לרם און אגמון .. או אליי ..

יש פתגם ידוע "צרות באות בצרורות" , אני מקווה שהצרור הפעם הסתיים לבנתיים ..

היום פורסם כי משרד החינוך, רוצה להקים מאגר מידע על תלמידים.

הנה המייל שהעברתי לרשימות התפוצה הרלוונטיות לנושא:

סיוע של האגודה לזכויות האזרח – מאגר מידע של משרד החינוך

אבנר שלום,

לצערי (באמת לצערי) , אני נאלץ להפריע שוב את עבודתך, ואת עבודת האגודה לזכויות האזרח.

כידוע לך, בשנה האחרונה, קמים עלינו מאגרים למינהם, ולצערי, הרב, הם שמים בראש המאבק את האגודה, ביחד עם קומץ מתנדבים.

עתה, פורסם כי בכוונת משרד החינוך, לבנות מאגר מידע, על תלמידים, יודגש, מדובר בקטינים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1178778.html

אישית, אני סבור שיש בכך טעם לפגם, שהרי, תלמיד או תלמידה אשר לא היו "מצטייני הדור" בביה"ס היסודי, לא יוכלו כלל לצאת לדרך חדשה, כאשר הם עוברים לחטיבת הביניים, או לתיכון,  שהרי במציאות החדשה , יהיה מאגר מידע, שיכיל עליהם את כל המידע, יכולות המעקב והתיוג של מערכת החינוך, עשויים לפגוע בזכותם של אותם ילדים, לצאת לדרך חדשה.

בנוסף לכך, להבנתי , כלולים במאגר זה , פריטי מידע שעשויים להיות פוגעניים ביותר , בוודאי לילדים עם נפש רכה.

גם בלי קיומו של מאגר שכזה, יש לילדים קשיים משלהם, מאגר כזה, וחמור מכך, דליפתו, יכולים להוות פתח לניצול של קטינים , והתעמרות בהם, על אחת כמה וכמה , כאשר מדובר באוכלוסיה, אשר אין לה את מנגנוני ההגנה הקיימים אצל האדם הבוגר.

יתרה מכך, בהכירי את מערך המיחשוב של משרד החינוך (אמנם הכרות שטחית, אך עדיין הכרות), אני סבור שסיכויי דליפת מידע שכזו הינם גבוהים ובלתי נסבלים.

כהורה, חלה עליי החובה ההורית להגן על הילד שלי, גם אם אני צריך להגן עליו בפני המדינה, שלכאורה, אמורה גם היא להגן עליו .

ולפיכך שאלותיי הינם כדלקמן:

1. האם האגדוה לזכויות האזרח (למרות שילדים אינם עדיין אזרחים יכולה לסייע לנו בעיניין זה ), האם  לרשותה המשאבים לכך, ובמידה ולאו , האם יש לך רעיון מהיכן ניתן להשיג משאבים אלו ?

2. האם סביר לפנות לעמותת או אגודות נוספות, על מנת להסתייע בהם ? כמו העמותה לשלום הילד ?

3. אשמח לכל תשובה או רעיון .

4. למכתב זה מצורפים אנשים וקבוצות, שבינהם הורים, ובינהם אנשים אשר  לוחמים על מנת לשמור על הפרטיות שלנו.

תודה .

דורון אופק

עוד לא נרגענו מזה שמשרד האוצר פתאום מרכז את המאגר הביומטרי… והנה אתמול נחת על שולחני (או יותר נכון בתיבת המייל שלי ) מסמך של מכרז שבו המדינה מבקשת מחקר על הנושא של המאגר הביומטרי.

אל תיטעו, הם מבקשים מחקר , על כיצד להציג זאת לציבור (כי ברור להם שיש כאן בעיה לא פשוטה), המכרז הינו בעבור "משרדי הפנים והאוצר" – מה שמאשר (במסמך רשמי) את המעורבות ההולכת ועולה של משרד האוצר בפרוייקט המאגר הביומטרי.

לו הייתי חובב קונספירציות, הייתי חושד, שאנשי משרד האוצר (האמונים על מספר פרוייקטי מיחשוב גדולים) היו בעלי הרעיון של המאגר הביומטרי, שיכנעו את משרד הפנים לעשות זאת (מתוך ידיעה שיהיו סביב זה קשיים) , וזה יועבר לפיקוד של משרד האוצר .. ובכך הם יגדילו את מצבת כ"א שלהם, את התקציבים שלהם, ואת שליטתם דרך אנשי המיחשוב במשרדים האחרים .

נשמע לכם הזוי ?

וכן לכו ובררו, איזה משרד, או איזו קבוצה "השאילה" למשרד הפנים אנשי מקצוע , שייעצו להם בנושא של הביומטריה.

מצ"ב  המסמך של המכרז.

מכרז

* החלק הראשון היה המכתב שקיבלתי ממשרד התחבורה, עם ההבנה שלהם לגביי המאגר הביומטרי שהם מחזיקים.

השבוע , פורסם, כי משרד האוצר "תופש פיקוד" על המאגר הביומטרי, על הפיילוט – לצערי אף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה, הרי החוק, כפי שעבר, הסמיך את משרד הפנים לעשות זאת.. מי בדיוק הסמיך את משרד האוצר "לתפוש פיקוד" על העיניין ??

בעבר, למרות שהדבר לא פורסם, למעט רמזים שונים, חשדנו כי במסגרת הפרוייקט יש מצב של "פרס וקנס" לגביי הנפקת תעודות הזהות החכמות (שאנו לא מתנגדים להן), אולם הממשלה החליטה, לכרוך את הנושא של תעודת זהות חכמה ביחד עם תעודת זהות ביומטרית – מה שעכשיו מעכב את כל הפרוייקט, וגורם למדינה לשלם סכומי עתק , למי שזכה במכרז, לפני שהחלה הנפקה .. מה שגורם למשרד האוצר לתפוס פיקוד על העיניין.

שימו לב להכחשה הכפולה בסוך המאמר בנושא של משרד הבטחון , אם אכן לא היתה התנגדות, הרי שאין מה לצאת בהכחשות, לא כל שכן הכחשות כפולות .. מה שאומר שיש דברים בגו'.

שני ידידים מכובדים שלי כתבו פוסטים על N900 , עירא כתב שניים( פוסט 1, פוסט 2 ) ורם און כתב מענה לאחד מהם.

טוב, מעט אנשים יודעים שאני הבעלים הגאה של שני מכשירי N900 (כמו נח עם התיבה, אצלי הכל עובד בזוגות) , ואת שניהם רכשתי עם מקלדת עברית צרובה, מה שמקל על השימוש בעברית במכשיר.

אבל .. שניהם מתייחסים למכשיר כאל טלפון סלולארי, אשר יכול לספק פיצ'רים מתקדמים – וזו לדעתי הטעות שלהם, מבחינתי מדובר בלפטופ קטן שמביא אליו את כל היכולת המשרדית שאדם צריך כאשר הוא נמצא בחוץ.

אני לא אכנס לפירוטים הטכניים של כל מ שאפשר לעשות או לא לעשות עם המכשיר, אלא אתן רק מספר דוגמאות שיצא לי לראות בחודשים האחרונים:

1. לפני זמן מה קיבתי מכתב ממס הכנסה, כמובן שדיברתי עם רואה החשבון על מנת שיטפל בו, אבל שומו שמיים הוא היה צריך את המכתב, מכוון שאני הייתי באותה העת בצפון הרחוק, במקום לחפש סניף דואר על מנת לפקסס לו את המסמך, פשוט צילמתי את המסמך עם המצלמה והעברתי אליו היישר מהשטח את המסמך , אציין , כי בתצורה מורכבת יותר קיימת תוכנת OCR אשר יכולה להפוך במקרים כאלו תמונות של מסמכים, לקובץ טסטואלי (ואף לתרגם אותם בעזרת שרותי התרגום של גוגל), כלומר אני יכול לצלם מסמך ביפנית, להפעיל את התוכנה, והיא תהפוך את התמונה לטקסט, תיגש לגוגל ותתרגם לי אותה מיפנית לאנגלית באופן מידי.

2. רדיו, כמו שעירא ציין יש רדיו ויש יכולת לשמוע הכל (כולל דברים מוקלטים , פודקאסטים וכיוצ"ב) , אני קניתי כבל קטן שבעזרתו אני מחבר אותו למערכת שמע לרכב ..

3. סרטים – לנוסעי הרכבת למינהם, מומלץ בחום לבדוק את העיניין של הסרטים, לאחרונה אני התגוררתי בפרדס חנה (עתה אני שוב במרכז) והנסיעות ברכבת נעמו לי , בגלל שיכלתי לראות סרטים על המכשיר.

4. סרטים – חלק 2 – יצא לי לחבר את המכשיר לטלוויזיה , מדובר בכבל שמתחבר ליציאת השמע במכשיר ומצידו השני לטלוויזיה , ולמעשה , כאשר רואים לראות סרטים במסך גדול יותר , אין שום בעיה להתחבר עם המכשיר לטלוויזיה (או מקרן לשם מצגות וכו') , כך גם ניתן לעבוד באופן כללי על מסך גדול יותר עם כל השימושים המגוונים של המכשיר.

5. יש לי חבר טוב, שרצה הגורל והוא חלק מכיתת הכוננות ביישוב שהוא גר, לפני זמן מה , הקפיצו אותם בלב ליבו של הלילה לאירוע בטחוני כל שהוא .. ברור שאנשים שקופצים באמצע הלילה , הם לא בדיוק עירניים וכך חלק מהציוד שהם היו צרכים (מפות , מצפן ) נותר מאחור.. היות והאירוע היה באמצע שטח (ולא על כביש או משהו כזה) הם היו זקוקים לכלי ניווט ..

כבר בדרך אל האירוע, ירדה אפליקציה שמראה את מיקום הכוכבים , וכך המשתמש יכול לדעת היכן הוא נמצא .. ובמקביל נפתחו מפות on line (מפות של גוגל ושל OSM ) – כך שה N900 , עשה שם באירוע את העבודה שלו מבחינת איתור ומיקום בתא שטח ..

6. לדעת איפה החברים שלך .. טוב במקרה לי זה לא בדיוק חבר , אבל רם און ואני שיתפנו את המיקום שלנו , כך שאני יודע מתי הוא נמצא והיכן (ולהיפך) מה שמאפשר לי להתרחק מהמקומות שבהם הוא נמצא , והוא יכול להתרחק מהמקומות שבהם אני נמצא .. וכך אניחנו לא נפגשים .

בעמותת המקור אנו נדרשים מעת לעת לסיוע של הקהילה, ואנו למעשה נדרשים עתה ל 2 קבוצות של מתנדבים בייסיעו בפרוייקטים (לא גדולים) שהתבקשנו לסייע בהם:

1. דרושים אנשים לסיוע בעבודת מחקר דרך האינטרנט – מדובר בקבוצה לא גדולה של אנשים אשר יצטרכו להקדיש מספר שעות (גג 20-30 ) על מנת לסייע לבדוק מסר נקודות בתחום של מידע חופשי.

את העבודה והתצאות נרכז למסמך אשר יועבר לגורם שביקש סיוע. פרטים מדוייקים ינתנו דרך המייל למי שרוצה לסייע.

2. נדרשים מספר אנשים מאיזור באר שבע והדרום, או כאלו שמבלים את מרבית זמנם בדרום, לפרוייקט משותף עם אונ'  בן גוריון, במסגרת הפרוייקט יש צורך במספר אנשים לסיוע בהתקנות וביצוע מטלות טכניות (2-3 אנשים) ועוד מספר אנשים שיסייעו בתחום של הדרכה של מספר סטודנטים מאונ' באר שבוע על מנת שישלטו בסביבת לינוקס +תוכניות בסיסיות (חופשיות).  – פרטים בהמשך ברשימת התפוצה של המקור ולפונים אישית דרך מייל.

לצערי, עדיין לא הספקתי להתקדם עם המכתב למשרד התחבורה (פוסט מהשבוע שעבר) , מכוון שעבדכם "קבור" כרגע בחברת תקשורת גדולה ..

אבל, עוד לא יבש הדיו במדפסת, והנה התפרסם היום בגלובס כי מצלמות האבטחה, עושות את דרכם אל החופים, ואפילו הציבור הרחב יוכל לצפות בהמוני  בית ישראל רוחצים בחופים ..

רק לי זה נשמע הזוי וסותר פרטיות שאני אשב בבית מול המחשב ואוכל לראות את הציצי של רוחמה השכנה דרך האינטרנט כאשר היא מבלה עם בעלה בחוף הים ?

אתמול, אגב, פורסם כי מכבי שרותי בריאות מספקים עתה אפליקציה סלולארית לצפיה בתיק החולה .. כאשר הטיעון שהושמע בטלוויזיה הוא שאם אני אגיע פצוע וחבוט אל בית החולים (לאחר , חלילה, תאונת דרכים) יוכל הרופא להיות בנגישות מלאה למידע הרפואי בטלפון הסלולארי שלי (שאיכשהו יצא שלם מתאונת הדרכים) ..

ואני רק שואל מה יהיה על כל המידע של אלו שייגנב להם הסלולארי, על אלו שיציצו להם בסלולארי .. שהרי אם רופא יכול לפתוח את המידע כאשר אני מחוסר הכרה .. יכולים לעשות זאת גם אחרים.

הפרטיות שלנו .. בדרך לזבל.

ואולי , עתה זה הזמן להכריז על תחרות סלוגנים שמטרתם למנוע מאנשים להשתמש בדברים הללו (או ללכת לים עם חליפה ועניבה)

למי שלא קרא את האסכולה של עירא, אתמול קיבלתי מכתב ממשרד התחבורה.

הנה המכתב:

==

לכבוד

מר דורון אופק

באמצעות דוא"ל:

doron@ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה

סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010

מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב' מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי. לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.
2. כפי שציינו במכתבנו למר עירא אברמוב, וכפי שעלה מבדיקה נוספת שערכנו בנושא בעקבות מכתבך, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום רגיל, אולם בסטנדרט אשר יאפשר בבוא היום, אם הדבר יאושר חוקית, להשתמש בו באופן ביומטרי.
3. לעניין מכתבה של עו"ד נגד גודלניק – מבירור אשר ערכנו מולה עולה, כי מכתבה התבסס על מידע מוטעה אשר הופיע בפרסומים של צוות היישומים הביומטריים לממשלה. מבדיקה נוספת שערכה בנושא עלה, כי מאגר התמונות של משרד התחבורה אכן אינו ביומטרי, ולכן גם לא ניתן להפעיל לגביו יישומים ביומטריים.
4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,

העתק: ס. ליועמ"ש - עו"ד חוה ראובני

ע. ליועמ"ש- עו"ד נגה גודלניק

===

כמובן שמכתבם בעצם מאשר את טענתי ולא סותר אותה ..

למעשה, הטיעון שהם משמעים מתבסס על כך שהם קושרים את היכולת הביומטרית, לעצם הפקת המידע מהתמונה, ואילו אני טוען שהיכולת הביומטרית, נמצאת בתמונה עקב כל מיני הגדרות טכנולוגיות שהיא עונה עליהן.

לפיכך, כל מי שיגנוב/יקבל את המאגר של התמונות הללו יוכל לעשות בו שימוש ביומטרי, בלי להזדקק כלל לעצם הנפקת הנתונים הביומטריים של משרד התחבורה (הוא יוכל להנפיקם בעצמו מהחומר הגולמי) .

מה שחמור הוא, שאם במצב הנוכחי הם לא מתייחסים למאגר כביומטרי (כי אין להם עדיין אחיזה חוקית לעשות זאת) , הרי שהוא אינו מוגן כלל כמאגר ביומטרי .. אלא כמאגר תמונות ..

יתרה מזאת, ישנן סימוכין בפרוטוקול ועדת הכנסת למדע שבהם אומרים נציגי משרד הפנים שהם קיבלו את התמונות הללו ממשרד הרישוי ..כלומר, גם הם כבר יכולים להוציא מתמונות אלו את המידע ההביומטרי ..

בימים אלו אנחנו חושבים על תגובה .. אם יש לכם רעיונות , נשמח לשמוע ..

למי שפיספסו , היה ביום חמישי האחרון כנס open 2010 , כנס שעסק בתוכנה חופשית, קוד פתוח ומה שבינהם (תמונות מהכנס למי שמעוניין. קרדיט לצלם: קובי קנטור).

מן הסתם מדובר בכנס מסחרי, ואכן הגופים הדומיננטיים היו הגופים המסחריים ולא קהילתיים.

למי שהתרגל לכנסי לינוקס גדולים, ובכן הפעם היה מדובר בכנס קצת יותר קטן, מה שדווקא תרם לאינטימיות שלו (היו מעל ל 300 משתתפים,רובם ככולם, עובדים בתחום של תוכנה חופשית – כלומר אנשי מקצוע,  אבל הצליחה להיווצר אווירה אינטימית).

הדבר החשוב לדעתי בכנס, היתה ההכרזה הפומבית של השר מיכאל איתן , בנוגע לשימוש בתוכנה חופשית באתרי הממשל (מיקי עצמו מריץ את האתרים שלו עם WordPress ) – הכרזה שמן הסתם שמה אותנו עתה עם שאר מדינות העולם התומכות בקוד פתוח.

אל תחשבו שהכרזה כזמו מגיעה סתם כך, למעשה קדמו לה חודשים של עבודה ומאמץ להכניס תוכנה חופשית אל הממשל, ובמקרה הנוכחי , אל מערכת ממשל זמין המהווה את חלון הראווה בכל הנוגע לטכנולוגיות אינטרנט אשר בשימוש ע"י המדינה.

למעשה, יש כבר שרתים באוויר.. שרת דרופל ראשון יצא לדרכו , ומי שנרשם לקבוצת הפיילוט (דרך האתר "ממשלה שלום") , קיבל בימים האחרונים מייל שמסביר לו איך להכנס את האתר – כרגע האתר זמין לקבוצת נסיינים ובקרוב ייפתח לציבור הרחב.

אישית, יצא לי להשתתף בפאנל, והפעם, כמו שהעיד מישהו, ככל הנראה שתיתי תרופות הרגעה בזמן .. פשוט כי לא כיסחתי אף אחד תוך כדי הפאנל .

ובכל מקרה, בסוף הפאנל עלתה שאלה על ידי מישהו מהקהל (איש תהיל"ה) שאלה שבה הוא בעצם טען כי לא הוצע להם מעולם להכניס מערכות תוכנה חופשית.

ראוי לחשוב מעט על נקודה זו .. למעשה , אומר איש תהיל"ה שהספקים שזוכים במכרזים ממשלתיים, מעדיפים ככל הנראה להרוויח מעט יותר ולמכור להם תוכנה קיניינית, במקום להציע להם תוכנה חופשית ..

נו ? ועל זה צריך להתפלא ? הרי קיימים קבוצת חברות מסויימת שזוכה במכרזים ממשלתיים, הן בגלל תנאי סף שצריכים להתקיים על מנת להצטרף למרכז בתי התוכנה .. (או בעברית פשוטה צריך להיות חברה של מאות אנשים , עם מחזורים גדולים של כספים ) .. וממש במקרה אותן חברות הינן גם שותפות / נציגות של יצרני תוכנה קיניינית..

אז מה שקורה הוא שאם לא דורשים מהם פתרון חופשי, ברור שהם ינסו "לדחוף" ללקוח מוצר שהם מייצגים , מכוון שאז הלקוח בשנים הקרובות יצטרך לחדש בכל שנה את הרשיון עבור אותה תוכנה ..

אז זה שכך החברות נוהגות .. נו מילא ..

אבל אנשי תהיל"ה .. אם אתם רואים שזהו המצב, אנא, ספרו לי מתי כתבתם מכרז שבו כתבתם שאתם רוצים פתרון של תוכנה חופשית ..

אתם יודעים מה , אם יצא החל משנת 48 ועד היום, מכרז ציבורי פתוח אחד שבו מבקשים תוכנה חופשית .. אני מוכן לרוץ ערום בדיזינגוף ..

עכשיו , נראה אותכם מוצאים את המכרז שביקשתם בו תוכנה חופשית .