לפני מספר חודשים, היה זה באמצע הקיץ, ישבנו לנו על גגו של בניין בת"א, באחד מסופי השבוע, ועשינו סוף שבוע של האקת'ון. סוף שבוע של בנייה של כלים , אתרים , ותיכנון של סביבת האינטרנט אשר המחאה החברתית תצטרך.

ואחת מהדמויות המוכרות של המחאה החברתית קפצה לומר שלום, ואף חטפה איתנו ארוחת צהריים חפוזה ובין לבין הספיקה להצהיר ש"צריך לפתוח את התקציב".

נזוז מספר חודשים קדימה, לעת ערב, גשם בחוץ ואני רואה סטאטוס של מישהו אחר ממובילי המחאה החברתית בפייסבוק "המחאה החברתית היא קוד פתוח" ..

אני חושש שכמו שהראשון/ה לא ממש הבינה מה זה תקציב פתוח – השני/ה לא ממש מבינה מה זו תוכנה חופשית, ואולי כדאי לכתוב כמה מילים על המהפכה שהתוכנה החופשית עשתה בעולם והחשיבות שלה בהיבט של המהפכה החברתית.

תוכנה חופשית (מה שקוראים לה לעיתים גם קוד פתוח) היא למעשה תוכנה שמי שייצר אותה החליט לוותר מעט על הזכויות שלו כבעלים של התוכנה ולתת אותם למשתמשים שלו (בשונה מתוכנה רגילה שבה היצרן רואה במשתמשים עדר של פרות שניתן לחלוב אותן), יצרן של תוכנה חופשית, רואה במשתמשים שותפים לגיטיימים להמשך פיתוח התוכנה והוא מעניק להם (מהיותו בעל התוכנה) מספר חופשים, חופשים שניתנים למשתמשים, אבל בעצם משחררים לחופשי גם את התוכנה.

החופש להריץ את התוכנה לכל מטרה (חופש מס' 0 ) החופש ללמוד את התכונה (חופש מס' 1), החופש להפיץ אותה על מנת לעזור לאחר (חופש מס 2 ), החופש לתקן אותה ולהפיץ את התיקונים (חופש מס' 3).

זה אולי קצת משעמם, אבל ארבעת החופשים הללו (מתחילים לספור מ 0 כי מתמטיקאים מתחילים מ 0) מקבעים את שאר החופשים ..

אבל, למרות מה שטוענים, תוכנה חופשית זה לא עסק של גיקים .. זה עסק של מהפכנים.

אולי בשנות ה 80 ולאחר מכן בשנות ה 90 באמת עסקו בתחום הזה גיקים .. האקרים ועוד אנשי מחשבים כי התנועה נוסדה בקרב אנשי המחשבים.

אבל זו תנועה חברתית – הרעיונות של החופשים הללו והקיבוע של החופשים הללו , המשיך בכיוון של מידע חופשי, הפיכה של מידע לזמין , שקוף וחופשי.

לאחר מכן החל גל של אומנות חופשית, מוזיקה חופשית, ציורים חופשיים .. ועוד .

אבל למה זה טוב כל החופש הזה ?

מאד פשוט.. נחשוב לרגע מה אנשי שלטון מושחתים אוהבים .. הם אוהבים את המחשכים, הם אוהבים עסקאות מפוקפקות מתחת לשולחן ..

והטייקונים ? מה הם אוהבים ? הם אוהבים לעשות עסקאות בחדרי חדרים .. עסקאות שבהמון מקרים הציבור הרחב נדפק – אבל הם מרווחים .

האפלוליות , והמחשכים הם הגורמים שמאפשרים לאותם גידולי פרא לגדול .

ואולי בשפה פחות ציורית, ההסתרה וחוסר השקיפות הם אלו שמאפשרים המון דברים שכולנו לא ממש אוהבים.

ולפיכך, השקיפות והגילוי .. הם ה"חברים" שלנו.

הרי אי אפשר לעשות עסקאות פוליטיות מפוקפקות בסיטואציה שבה כל פרוטוקול וכל עיסקה מתפרסמים בצורה גלויה ושקופה ונתונה לביקורת ..

אי אפשר לעשות עסקאות מפוקפקות בתקציב אם אנחנו (כציבור) רואים את כל מה שקורה ויודעים כל מה שקורה (כאמור אם הכל יהיה מפורסם) .

בואו נחשוב לרגע מה הסיפור של ועדות הבניה. מישהו יודע מה קורה שם ? כן ודלי"ם, לא ודלי"ם , ועדות כאלו או וועדות אחרות .. אתם יודעים מה קורה בהן ?

אם נכריח את המערכת להיות שקופה .. נוכל לדעת מה קורה. יהיה לנו בעצם הכלים להילחם בבעיות.

זה לא עניין של שמאל או ימין, זה לא עניין של שטחים ושלום .. זה עיניין של שקיפות ובקרה של האזרחים על השלטון.

בימי הקיץ העליזים, היו רעיונות רבים חלקם ממש נלקחו מראשית הדמוקרטיה (ביוון) שבה באמת כל אחד יכל להביע את דעתו .. אז קצת התקדמנו מאז ואני לא סבור שניתן לקיים דיון ציבורי ששותפים לו 7 מליון אזרחים – לפחות לא בשיטות של ראשית הדמוקרטיה בימי יוון העתיקה.

אבל יש לנו את האינטרנט ..

וכן, גם בתוך השלטון, גם בתוך הממשלה, יש גורמים שחושבים שנכון לפתוח את המידע הממשלתי לביקורת הציבור .

כן, נבחרי הציבור צריכים לתת דיון וחשבון לציבור ששלח אותם, ובגלל זה מיכאל איתן דואג לפרסם בפומבי את תלוש השכר שלנו .. עכשיו, אחרי שזה קרה, אני ואתה ואת יכולים לבקר את תלוש השכר שלו (לא מאמינים ? בבקשה, פינת השקיפות באתר של השר מיכאל איתן) .

כל הפסקה האחרונה באה להראות שגם בקרב הממשלה יש גורמים שחושבים שהצעד הראשון הוא שקיפות – כאשר תהיה שקיפות וכאשר יהיה החופש למידע, נוכל להתחיל לבקר את השלטון נוכל לדעת להיכן הלך הכסף (או כמו שאומר הרב יאיר לפיד : “ איפה הכסף? “), ואם נדע איפה הכסף , אם נדע מהם הסעיפים שמאפשרים דיור ציבורי לאחד ולשני לא .. נוכל להילחם .

אם נדע מי מחליט את ההחלטות (ויש עשרות או מאות אנשים שמחליטים ואלפי החלטות שזקוקות לביקורת) נוכל לדעת במי צריכים להילחם.

הפוליטיקה , הממשלה, הפקידות הממשלתית לא יכולים להמשיך ולהתנהל סגורים להם בחדרי חדרים .. הם צריכים לצאת אל האור , כי אור השמש מחטא ..

כי אור השמש יראה לנו היכן ואת מה צריך וניתן לשנות.

מהפכה בריאה היא לא רק מהפכה שהורסת היא לא רק מהפכה של "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" מהפכה בריאה זו המהפכה שמספקת אלטרנטיבה ואלטרנטיבה צריכה להיבנות על סמך הידע שנקבל כאשר המידע יהיה חשוף.

לאורך שנים שילמנו מיסים, לאור שנים מימנו את המנגנון הממשלתי , את אותם ועדות כמעט סודיות, ההחלטות שלהם נכתבו על נייר שאנחנו קנינו , ובדיו שנקנה מכספה של הזקנה ששכבה לה במסדרון – מגיע לנו לדעת מה כתוב בהם, מגיע לנו לדעת למה הדברים הם כמות שהם .. מגיע לנו- כי זה שלנו.

חשיפה של הדברים תעשה טוב לכולנו ..

ומה שטוב למדינה – טוב גם לנו .

המהפכה היא באמת מהפכה של חופש, היא מהפכה שאם הפרוטוקולים של הישיבות יהיו באינטרנט , חשופים לביקרת, חשופים לשינוי, חשופים להצעות חדשות – הרי שיותר ויותר אנשים ירצו צדק חברתי .

נאה דורש, נאה מקיים. וכמו שעלינו לדרוש מהמדינה לחשוף ולהפוך הכל לשקוף … כך גם עלינו לנהוג בצורה שקופה.

עד עתה, כתבתי על מהי תוכנה חופשית ולמה הכלים של תוכנה חופשית חשובים בהיבטים של "דמוקרטיה חופשית" או "ממשל פתוח" אבל החשיבות שלהם היא אינה רק בהיבט של שקיפות לזמן הנוכחי / קרוב.

נחזור שוב במנהרת הזמן לשנות ה 50, 60 , 70 .. החל בהפגנות בירושלים, אנשי הפנתרים השחורים, ככר הלחם בת"א ..

שימו לב שהמחאה על מצוקה כזו או אחרת, חוזרת כל מספר שנים, פותרים אותה בהתייחס למחאה באותו רגע (או שלא) , ואחרי כמה שנים , המצוקה מוצאת דרך לחלחל מחדש אל החברה.

הסיבה לכך היא שתמיד קיים תעשיין / עשיר / טייקון (תבחרו אתם את השם) שמוצא את כוח העבודה הזול כמשאב שהוא יכול לנצל, ואותו כוח עבודה זול, בלית ברירה נכנס אל הסיחרור שמספק לו מחד עבודה, אך מאידך מנציח את העוני שלו (או בגלל היותו בפריפריה, או בגלל משכורות נמוכות או בגלל שיטות כגון "עובדי קבלן") .

במחאה הנוכחית, שמעתי לא מעט קולות שצידדו בפגיעה כזו או אחרת בטייקונים, אני באמת מאמין שצריך איזשהו איזון וקפיטליזם פרוע יזיק בסופו של דבר לכולנו .. אבל אם נפגע נקודתית בטייקון כזה או אחר – האם אתם חושבים שבעוד עשור לא יהיו טייקונים נצלניים?

בעלי הוון, בסופו של דבר, מוצאים את הדרך להמשיך ולהרוויח גם על חשבוננו.

תחשבו לרגע מהי המהות של חברה מסחרית אם לא להביא את הערך הכלכלי הגדול ביותר לבעליה .

וגם כאן, אם אנחנו רוצים לקבע מציאות מסויימת, מציאות שונה, מציאות שבה הילדים שלנו יוכלו להמשיך ולחיות כאן, מציאות שבה מדינות אחרות יסתכלו עלינו ויאמרו "ואללה איזה יופי" , אנחנו צריכים לשנות משהו שורשי בשיטת הממשל.

ושקיפות ופתיחות הן משהו שורשי, אם נצליח ליצור שקיפות, חופש של מידע, ופתיחות ולקבע אותם – לעולם תהיה לנו היכולת לבקר בצורה פומבית וגלויה את הנעשה בממשל / ממשלה / שלטון / מדינה.

המשמעות היא שבעוד 10 שנים, לדור הבא של המפגינים, יהיו כלים טובים יותר להתמודד מאשר הכלים שיש לנו היום .

אסור לנו ליפול בבור שנפלו בו טובים לפנינו, כאשר הם חשבו שאם הם יצליחו במחאה שלהם המציאות תשתנה – עלינו מוטלת החובה להיות יצירתיים יותר, וחכמים יותר – עלינו מוטלת החובה לשנות מהותית את כללי המשחק במדינת ישראל.

אנשי התוכנה חופשית – כבר למדו חופש מהו .

אנשי המידע החופשי – יודעים גם יודעים מהו החופש.

אנשי האומנות החופשית , המוזיקה החופשית – כל אלו לומדים שלחופש אין גבולות ואין מגבלות.

אתם מוזמנים להצטרף למהפכה, לעשות את הצעד הראשון שלכם כאנשים חופשיים יותר, לעשות את הצעד להמשך חיים משוחררים יותר.

ברוכים הבאים לחופש שלכם .

לאחרונה אני רואה עוד ועוד בתי ספר אשר עושים שימוש באינטרנט על מנת לשמור ולייצר קשר בין התלמידים לבתי הספר ובין התלמידים לבין עצמם.

כבר כתבתי מיילים למספר בתי ספר (אלו שנתקלתי בהם) שעל פי מה שקורה באתר שלהם, אני סבור שיהיה כדאי יותר לסגור את האתר ולא לאפשר לפרטיות של המורים והתלמידים לזלוג.

אבל, לאחרונה נתקלתי במערכת שהחלה להיות מוכנסת לבתי ספר, לא מדובר במשהו בית ספרי ממשלתי ,אלא במערכת של חברה פרטית שנמכרת כשירות לבתי ספר.

המערכת נקראת משו"ב ולמעשה מורים / מחנכים ואנשי סגל בבתי ספר יכולים להזין מידע באמצעות תוכנה, והתלמידים וההורים יכולים להתחבר למערכת על מנת לראות מה קורה עם הילד / ילדה .. מבחינת ציונים והתנהגות.

לכאורה מטרה יפה – יכולה להיות כאן בקרה של ההורים ובית הספר על ההתקדמות של התלמיד.

אבל למה להוציא ל"מיקור חוץ" או לידיים של חברה פרטית מידע אישי / סודי /פרטי של קטינים ??? (מי למען השם מאשר כאלו דברים ? )

למעשה מעין הרחבה של היומן שפעם מורים היו מסתובבים איתו ..

מטרה יפה – היישום שלה , לא ממש.

אם תתחברו לאתר של המערכת, תוכלו לראות כי יש שם כמה עשרות בתי ספר – כלומר המערכת מחזיקה מידע על כמה אלפי תלמידים (כולם כמעט עונים להגדרות של קטין) , ובכלל זה מידע אישי -פרטי כגון מספר תעודת זהות ומידע מזהה אחר + מידע על הציונים , התנהגות וכיוצ"ב.

באתר החברה מוסבר כי ישנם מעגלי אבטחה ומורה מקצועי לא יכול לראות את כל המידע, או שהמנהל לא יכול לגשת למידע שמחנך הכניס, לכאורה מעגלי אבטחה ..

שימו לב שהעמוד "אודותינו" באתר לא מספק שום מידע לבד מכותרת , וכך לא ניתן היה לדעת כי מדובר בחברה פרטית, רק שימוש ב whois הראה כי מדובר בחברה פרטית – וחיפוש במאגר של רשם החברות הוכיח כי אכן מדובר בחברה פרטית.

כלומר מישהו הפריט את הפרטיות של הילדים שלכם. יופי.

באתר לא מצאתי איזכור למספר מאגר המידע , ככל שאני מבין, הם מחזיקים מאגר מידע לא פשוט (או בעברית פשוטה מאגר מידע אחושרמוטה רגיש) – ולפיכך חייבים על פי חוק לרשום אותו ברשם מאגרי המידע של משרד המשפטים .

יכול להיות שהוא אכן רשום .. אבל אני לא מצאתי איזכור לכך (עד עתה).

כמו כן, תעודות ה SSL של המערכת פגו תוקף, ואם החברה לא דואגת לחדש את התעודות SSL בזמן .. איך היא בדיוק שומרת על מידע סופר רגיש של הילדים שלכם ?

מצאתם עוד מידע מעניין ? ספרו לנו ..

לקוראים התמימים, כאשר אתם קוראים פוסט זה, יש לקרוא גם את תגובתו של עומר מחברת משו"ב אשר טרח וענה לחלק מהשאלות והתהיות שעלו בפוסט.

חושבים שצריך יותר תוכנה חופשית בממשלה ??

יופי .

הנה הזמן שלכם לתרום ולסייע.

משרד האוצר הוציא RFI (בקשה לקבלת מידע) על תכונות, כלים וטכנולוגיות שיכולים לסייע בפרוייקט data.gov.il , ולמעשה הם מחפשים את הדרך להחצין מידע ממשלתי על מנת שהציבור הרחב יוכל להשתמש בו .

אם יש לכם מידע, רעיונות, וכיוצ"ב ואתם לא יודעים איך לעשות וכיצד להעביר את המידע אליהם , אפשר ליצור קשר איתי ו/או ועד המקור (שגם מכירים את הפעילות).

אם ראיתם איך ההולנדים מוציאים את המידע הממשלתי, אם במקרה עבדתם על פרוייקט בשביל הממשל הסיני , אם במקרה הייתם יד ימינו של ג'וליאן אסנג' ואתם ממש יודעים איך לייצא מידע ממשלתי …

זו ההזדמנות שלכם .

הגשתי מענה כללי בשם קהילת התוכנה החופשית / עמותת המקור, המענה הוא כללי דיו על מנת לכלול את כל התוכנה החופשית ולתת לכל מי שירצה בהמשך לתת מענים בתחום , למעשה רק ניסיתי לשמור דלת פתוחה לתוכנה חופשית .

]]> http://ofek.biz/blog/archives/2157/feed 9 http://ofek.biz/blog/archives/2153 http://ofek.biz/blog/archives/2153#comments Sun, 22 Jan 2012 17:49:31 +0000 ‫doron‬ http://ofek.biz/blog/?p=2153

בימים האחרונים יוצא לי לעבור לא מעט על ניירת שקשורה לחוק הביומטרי .

עובדים עליכם.

עובדים עלינו .

לא להאמין אבל תמונת המצב שעולה מחלק מהניירת פשוט מפחידה.

הנה מסמך של פרוטוקול דיון שנערך אצל שטרית … האם זה טעות בתום לב ? או שבמסמך רשמי כתובים שני תאריכים שונים ? מצד שמאל למעלה (התאריך הרשמי של המסמך) ומאידך בגוף המסמך נטען שהישיבה (ולפיכך הפרוטוקול) נערך ביום אחר ..

ואם עושים עריכה מחדש לפרוטוקול אחרי חודש – מה זה אומר ? שמשכתבים את הפרוטוקול ?

וחמור מכך, הדיון עוסק בנושא של עימעום המאגר הביומטרי, הצעתו של פרופ' עדי שמיר, שנידונה למעשה בועדת המדע בדיון שאמור היה לכאורה להיות ציבורי …

מה הטעם בדיון ציבורי , כאשר לפני הדיון הציבורי נפגשים כל מיני גורמים ו"סוגרים" מראש את תוצאות הדיון הציבורי (הפתוח) ?

ככה ניראת דמוקרטיה ?

זו הסיבה שאני לא אתן את קולי לקדימה. נקודה. כל עוד אחד מראשי קדימה הוא ח"כ שטרית, הם לא יזכו בקול שלי מהטעם הפשוט שלא יכול להיות שיש ח"כ שמזלזל כך בדמוקרטיה .

מה שהוא עושה זה זילזול בדמוקרטיה . נקודה.

הוא נבחר ציבור שפשוט משתין על הציבור .

ונעבור סוף סוף לעיניין המהותי.

הפרוטוקול עוסק בדיון על הצעתו של פרופ' עדי שמיר לעבוד בשיטת ההקבצים (או "עימעום המאגר") למעשה פרופ' שמיר, הציע שיטה שבה המאגר הביומטרי (היה והוא יוקם) ינוהל בשיטה של קבוצות, שיטה שלמעשה תמנע ממחזיקי המאגר לדעת בצורה חד חד ערכית מיהוא האדם .

נחזור צעד אחד אחורה וננסה להבין למה בכלל פרופ' שמיר הציע את ההצעה.

למעשה, קיים אצל האדם הסביר חשש שייעשה שימוש לרעה ע"י הממשלה או ע"י מי שהמאגר ידלוף אליו, ואם נעבוד עם קבוצות של X אנשים, ונניח המשטרה תנסה לזהות טביעת אצבע , נוכל לדעת שהטביעה קיימת בקבוצה מסויימת , לא נוכל לדעת בצורה של "אחד לאחד" מיהו האדם שהוא בעל הטביעה , נוכל לרק לדעת שהיא אמיתית וקיימת.

בצורה זו ניתן יהיה להשקיט חלק מהציבור בכך שהממשלה תתקשה במעקב אחריהם.

מדהים ככל שזה יישמע, זו אחת מהסיבות שההצעה הזו נדחתה.

למעשה על פי הפרוטוקול, סעיף 2.7.5 עוסק בחסרונות השיטה .. שימו לב לסעיף קטן 4 (“שיטת ההקבצים אינה הפיכה" ) .. החיסרון בשיטה היא שהיא "לא הפיכה" .. כלומר מישהו כן רוצה את היכולת לזהות אותכם בצורה חד-חד ערכית, ועוד מוסיף על כך, שזה מממש רק חלק ממטרות הפיילוט (אישית אינני יודע על מה הוא מדבר כי לא ראיתי במטרות הפיילוט רצון של המדינה לעקוב אחר אזרחים).

אבל בזה לא תם הברדק, תסתכלו על סעיף 2.7.5.5.("מימוש חלקי לשימושי הלחימה בפשע") – WTF ? הרי בוועדת המדע, טען האחראי על מז"פ שהמאגר לא יוכל לשמש ללחימה בפשע , במטרות המאגר יש רק את מניעת הרכשה כפולה – אז מה קורה כאן למען השם ?

האמת היא שמסתבר שיש תיכנונים של כל מיני גורמים לשימושים שונים שלא פורטו בחוק ולא נאמרים .. שימושים שאנשי המקצוע טוענים שהם לא אפשריים, אבל אותם גורמים חושבים שזה יכול לעזור להם .

אז בפעם הבאה שיחסלו את "מבחוח 2” בדובאיי – אל תתפלאו אם על הכפתורים במעלית יהיו טביעות האצבע שלכם.

כרגיל, ב"מעצמת ההיטק העולמית" (להלן ישראל) , אנחנו ידועים ביצירתיות שלנו .. וביכולת שלנו לחתוך פינות, לעגל קצוות ולקצר תהליכים .

ב"מעצמה" הגיעו למסקנה שצריך להחלף את תעודות הזהות של האזרחים – אבל בגלל דחיות של 10 שנים … או קצת יותר . הבינו במשרד הפנים של המעצמה שיש בעיה .

הפתרון הגיע ממקור יצירתי לחלוטין, מדינות שונות , בכללן ארה"ב ובאירופה, החלו לחשוב בכיוון של דרכונים ביומטרים .

או מה טוב, אמרו אצלינו …. ניקח את העבודה שה"פריאריים" (דהיינו האנשים באירופה וארה"ב) עשו ובמקום לבנות ולהתאמץ בנושא של תעודות הזהות הישראליות – נאמץ את התקן של הדרכונים …

יותר טוב, נמכור את הכל ב"עסקת חבילה": דרכונים + תעודות … ו… ונוסיף גם מאגר ביומטרי.

“זה יפתור לנו את כל הבעיות מכל הכיוונים" – חשבו אותם חכמים בלשכות שלהם בירשלים בירת ה"מעצמה" ..

מה שהם לא העלו בדעתם הוא שהארופאים, ושאר האנשים שעסקו בתקינה, לא בנו כלל את התקן (ISO7501 כמדומני ) בכדי לטפל בתעודות זהות – או במאגר .

אז נכון , הבריטים חשבו בכיוון – אבל הבינו את הטעות והפסיקו . הגרמנים פועלים בכיוון – אבל אצל הגרמנים אין תעודות זהות ..

וכאן בעצם נולדת הפרצה שיש במאגר הביומטרי .

על פי החוק, המדינה רוצה לקבל מהאזרחים 3 נתונים ביומטריים , אותם היא תטמיע בתעודת הזהות וגם תאגור אותם .

המדינה רוצה "לרקוד על כל החתונות" ולמעשה משתמשת בכך שיש היום תקינה של דרכונים ביומטריים.

כך שבעצם המדינה לוקחת את אותם הנתונים הקיימים בדרכון , ומטמיעה אותם אל תעודת הזהות .

בנוסף לכך היא מנהלת מאגר של מידע שבו היא שומרת את המידע הביומטרי .

יש לשים לב.

מדובר במסמכים על תקן ISO 7501 או על מסמכי החלטה של האיחוד האירופי בדבר מסמכי נסיעה (דרכונים) – אולם תקנים אלו לא מדברים על שימוש במידע זה גם בתעודות זהות וגם במאגר (למרות שלעיתים מדובר על מאגר מרכזי כאחד מאמצעי האימות האפשריים ) .

ה"פריצה" שיש במאגר היא בעצם קיומו ויוסבר.

במדינות אחרות , מנפיקים דרכונים ביומטריים ולא שומרים את המידע הביומטרי במאגר מרכזי – כלומר, לו אני מחר בעל כוונות פליליות, או אחרות – אני לכאורה יכול להתחיל ללקט מידע ביומטרי ע"י הפעלת סורק על הדרכונים , יצויין שבדרכונים , על פי התקן קיים שבב אלחוטי – כך שלא צריך כלל לבצע משהו אקטיבי על מנת למשוך את המידע – אלא פשוט אם יש לאדם את הציוד המתאים הוא צריך שהדרכון של הקורבן יעבור ליד סורק , או אז הוא יכול לשאוב ממנו את הנתונים .

המידע שיש על פי התקן , בשבב שיימצא בדרכון, צריך להיות בר חילוץ על ידי ממשלות אחרות, כלומר, לו בידי יש דרכון כאמור ואני נוסע עתה לאנגליה, והשלטונות האנגליים רוצים לוודא שאני אכן בעל הדרכון , הם אמורים להיות בעלי יכולת להוציא את המידע מהשבב ולבדוק אותו מולי – כך על פי התקן .

המשמעות היא שאי אפשר להשתמש במפתח הצפנה חיצוני ישראלי בלבד, אלא מנגנון הפתיחה למידע צריך להיות על הדרכון עצמו – כך שכל מדינה שתרצה בכך תוכל להוציא את המידע מתוך השבב בדרכון שלי .

כך לגביי תמונת הפנים, וטביעות האצבע שיהיו בדרכון .

כספת פירצה קוראת לגנב וגנב, כשקוראים לו …. בא :

עכשיו נניח שברצוני לגנוב בצורה כאמור את כל המידע של אזרחי גרמניה, או של מספיק אזרחים גרמניים.

כל מה שעליי לעשות הוא לעמוד עם סורק באיזור שבו הם עוברים עם הדרכון שלהם (רשויות הפנים הגרמניות או נמל התעופה ) וללקט את המידע מהדרכונים .

בשבב שבדרכון קיים MRZ אשר ניתן לקרוא אותו באמצעות סורק .

נניח שבמהלך יום אחד אוכל לאסוף X נתונים . ככל שיהיו לי Y אנשים ו Z ימים , כמות הנתונים שנאסוף היא XYZ .

כלומר, בסופו של דבר, יהיו לי נתונים , אבל אז אני צריך לשאול את השאלה, במה יעזרו לי נתונים אלו כאשר לגרמניה אין "כספת" נתונים כאמור והממשלה הגרמנית לא נסמכת על המידע הזה בכדי לנהל את חיי האזרחים .

כלומר – איסוף המידע הנ"ל , יעיל ככל שיהיה לא יהיה מועיל לשימוש (הוא יהיה מועיל במידה מסויימת אבל לא במידה רבה). כלומר מדובר בבנק שאין בו "כספת" מרכזית אלא שהמידע מבוזר .

אבל .. במדינת ישראל, כן תהיה "כספת" יותר מכך , במדינת ישראל קיימת גם אפליקציה (תעודות הזהות) אשר נסמכת על המידע בכספת וחיי האזרחים מנוהלים על פיו, כאמור, ולפיכך במדינות שיהיה להן מאגר ביומטרי והן יסמכו את ידיהן על המידע במאגר – כן יש אינטרס לללקט את המידע ולבנות מאגר מקביל .. (גם אם הוא על חלק מהאוכלוסיה ולא על כולה) .

כלומר הכשל נוצר בשילב של דרכונים + מאגר +תעודות זהות , הוא בעצם קיום המאגר וההסתמכות עליו בתהליכי זהוי (תעודות הזיהוי ) .

יש לשים לב, כי הבעיה היא תוצאה משילוב של שלושת הגורמים.

בגרמניה, לדוגמה, אין תעודות זהות.

במדינות אחרות, אין מאגר מרכזי.

והבעיה נוצרת כאשר יש תעודות זהות + מאגר מרכזי , שאוגרים את המידע שיש בדרכונים הביומטריים +השבב האלחוטי שיש בהם (על פי התקן).

אם עד היום דובר תאורטית על דליפה של מידע (מלא או חלקי), הרי שאם בודקים את אותם תקנים ומסמכים המתייחסים למסמכי נסיעה (דרכונים), מגלים שהם נוצרו מתוך מחשבה שלא קיים מאגר מרכזי ושלא נעשה שימוש יומיומי שהמדינה נסמכת עליו , עם נתונים אלו.

דברים שבשיטה הישראלית – משולבים יחדיו במארג של: דרכונים + תעודות זהות + מאגר .

כלומר אצלינו מעגלים פינות ומקצרים תהלכים , ומוכרים סיפורים לציבור כדי שזה יעבור .. אבל דבר אחד בסיסי לא בדקו "זה ייכנס בתוך זה ? “ ..

הסיר והמכסה במקרה הזה לא מתאימים ואסור להכפיף את התעודות זהות , הדרכונים (ושומו שמיים המאגר) לאותו מידע .

לינקים וקישורים:

1. מסמך שעל פיו נבנה התקן (חופשי להורדה).

2. התקן  ISO7501 (המסמך בתשלום).

לא מעט נכתב על הסכנות של דליפת המאגר הביומטרי, פריצתו וגניבת זהות ממנו. נקודה שזוכה למעט פחות חשיפה היא היכולת של השלטון/הממשל לעשות שימוש במאגר שכזה – שימוש שלא הוגדר בחוק.

מהי הדמוקרטיה הישראלית?

אני לא הולך להיכנס לנבכי ההיסטוריה והדרך שבה אנו מממשים דמוקרטיה, אבל אציין מספר דברים הקשורים לכך. לדמוקרטיה הישראלית אין היסטוריה דמוקרטית כמו זו שיש במדינות מערביות אחרות. לדוגמה, באנגליה הדמוקרטיה מתקיימת כבר מאות שנים, ואילו אצלנו היא צעירה יחסית (כמה עשרות שנים בסה"כ). מצד שני, אין לנו כלים שמגינים עלינו, האזרחים, או על הדמוקרטיה עצמה. לדוגמה, אצל האמריקאים יש חוקה, אשר מהווה מערכת חוקים שמגינה על האזרחים מפני גורמים שונים (ובכלל זה המדינה). אצלנו, בן גוריון הבטיח חוקה, אבל עד היום לא נכתבה חוקה שכזו. המשמעות היא שאין מערכת או מערכת חוקים שמגינות על האזרח בצורה הבסיסית ביותר.

ביחד עם חסרונות אלו מתקיים אצלנו חסרון נוסף: הדמוקרטיה שלנו היא דמוקרטיה לוחמת. להבדיל מדמוקרטיות אחרות, שחיות רוב הזמן במצב של שלום, אצלנו רוב הזמן מתקיים מצב מלחמה – התוצאה היא שחוקים בטחונים ומערכות בטחוניות "חזקות" יותר מהדמוקרטיה (כלומר, שיקולים בטחוניים יהיו מעל הדמוקרטיה).

הדברים הללו יוצרים מצב לא פשוט מבחינה אזרחית. למעשה, עוד בטרם קמה המדינה נעשה שימוש בתירוצים הבטחונים על מנת לחקור ולבדוק דברים, תוך פגיעה בדמוקרטיה.

כך שהיו ימים (ויש הטוענים שהם עדיין קיימים) שבהם מנגנוני ביטחון כגון השב"כ עקבו אחר אזרחים ישראלים כי כך הורה להם השלטון (מכיוון שאינני משפטן איני יודע מהן זכויות הסירוב העומדות לשירות הביטחון במקרים כאלה).

לא מדובר רק על קומץ של קיצוניים הזויים – לעתים היה מדובר באנשים שנמצאים, לתפישתנו היום, במרכז הפוליטי.

מנחם בגין, למשל, טען לאורך שנים שהממשל שלח את השב"כ לעקוב אחריו. שימו לב, לא מדובר בקיצוני שמאלני המשתף פעולה עם האויב, וגם לא בימני הזוי שרוצה לפוצץ את הר הבית – מדובר באיש שלימים הפך להיות ראש הממשלה.

ובגין אינו היחיד. אנשים שונים, הן מהשמאל והן מהימין, טענו לאורך שנים שמתבצע מעקב שכזה – גם אם לא היו להם שיוכים פוליטיים אלא שיוכים חברתיים, וככל הנראה זה קרה גם בצבא.

עזבו, אפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, טען שראש הממשלה עוקב אחריו באמצעות שירותי הביטחון.

רק אזכיר שבשנה האחרונה היו גורמים במחאה החברתית (שהיא לא פוליטית בהגדרה) שטענו שהם נעקבים, וגם לגורמים מהימין היו טענות דומות.

בשורה התחתונה – ככל הנראה נעשה על ידי השלטון שימוש במנגנוני ביטחון על מנת לעקוב ולנטר אזרחים אשר מהווים סיכון לשלטון – גם ברמה החברתית ולא רק הפוליטית. המסקנה היא שהשלטון שלנו לא בוגר דיו כדי לשים לעצמו מחסום (איזה בוגר ואיזה נעליים, תסתכלו מה קורה בכנסת) ולא לנצל את כוחו.

יודגש – בחוק הביומטרי נשמרה הזכות לשירותי הביטחון לעשות מה שבא להם ללא כל פיקוח (כלומר כולל מחיקה והוספה של מידע) במאגר הביומטרי.

כלים של מודיעין צבאי מול האזרחים

בחלק הראשון של הפוסט ראינו שלא תמיד קיימים חסמים לשלטון כאשר הוא רוצה לדעת מה אזרחים עושים.

אבל לא די בכך. השלטון בעצם בונה כלים שנולדו במערכת של המודיעין הצבאי  ומשתמש בהם מול האזרחים.

אם בעבר (בימי בגין, פרס או בתקופת קום המדינה) השימוש העיקרי היה ביומינט (humint – Human intelligence), לאחר העברת התיקון לחוק נתוני התקשורת ניתן היה להבין/להניח שהממסד יכול להפעיל סיגינט (Sigint – מודיעין אותות). עם ההחלה של פרויקט עיר ללא אלימות, המאגר הביומטרי, מאגר התמונות של משרד התחבורה, רשת המצלמות החדשה + כל הכלים הקודמים (נתוני תקשורת וכו') אפשר לדבר על טקינט (Techint ) – מודיעין טכנולוגי,

או בשפה שהמשטרה קצת יותר מחבבת – אכיפה אלקטרונית.

המשמעות היא שהמשטרה, ו/או כל גופי הביטחון, יכולים בכל רגע נתון (ובמקרים רבים ללא מערכת בקרה – כלומר ללא צו בית משפט) לקבל המון מידע שאנחנו משאירים אחרינו מבלי להיות מודעים לכך. תוך דקות ניתן למצוא את האזור בו אנו מצויים (דרך תא סלולרי), להתחקות אחר מצלמות (פרטיות או ציבוריות) אבטחה באותו אזור, דרך שימוש בתמונות באיכות גבוהה (ביומטרית) ניתן לאתר אותנו במדיוק באותן מצלמות, ובאמצעות טביעת האצבע ניתן להוכיח שוב את היותנו באותו מקום – זה אולי נשמע כמו קטע מסרט (משהו כמו "אויב המדינה”), אבל במציאות של היום, בישראל, הדבר אפשרי.

זו בעיה של ערבים/שמאלנים/ימניים

כן, אנחנו יכולים לחשוד שאולי יש מי מבין גופי הביטחון שרוצה לשים יד בצורה שכזו על מידע ששייך לאוכלוסיה הערבית, אבל אולי מחפשים גם את השמאלנים הקיצוניים, ואולי את הימנים הקיצוניים, אבל בפועל – מי שייפגע מכך יותר מכל הם אותם אזרחים רגילים, שפויים, נורמליים, שרק רוצים לגדל בשקט את הילדים שלהם, ופעם בשנה עושים עבירת תנועה.

כן אני יודע, נשבר לכם לקרוא על המאגר הביומטרי, אבל אני אבקש, שוב, את סבלנותכם.

ישנם אנשים שלא מכירים את הנושא – וחלקם לא בקיאים כלל בנושאי מיחשוב ויש צורך שגם הם יבינו את הבעיות שיש סביב המאגר.

יותר מפעם אחת בשנתיים האחרונות, אחד התרוצים המעניינים שיש למצדדי המאגר הוא שהמאגר יהיה מנותק מהרשת.

לכאורה, בטיעון זה טמונה גלולת הרגעה, מהטעם הפשוט שאם פורצי מחשבים מגיעים מהרשת ואם מחשב מסויים (או מאגר במקרה הנ"ל) יהיה מנותק מהרשת, לכאורה הוא יהיה מוגן יותר מכוון שאותם פצחנים (פורצי מחשבים) לא יוכלו להגיע אליו.

לא רק שאין אמת בדבר – עצם זה שמתכנני המאגר טוענים את הטיעון הזה, גורם לי לחשש שאו שהם לא יודעים על מה שהם מדברים (ואז זה די חמור) או שהם משקרים לנו (ואז זה גם די חמור).

נבדיל לרגע בין שני שלבים:

לרגע ניצור חלוקה סכמטית של שני שלבים "שלב ההקמה" ו"שלב התפעול", לכאורה בשלב ההקמה יהיה צורך להכניס לא מעט מידע אל המאגר (המידע של כל בעלי תעודת הזהות שנמצאים בארץ), ובשלב התפעול המידע על רוב האזרחים כבר יהיה בתוך המאגר ורוב תנועת המידע תהיה שליפה של מידע מתוך המאגר.

אמרתי לכאורה, מכוון שככל שאני יודע, בישראל כל מי שמגיע לגיל 16 זכאי לתעודת זהות .. כלומר גם אם נניח שנסיים תוך פרק זמן מסויים את השלב שקראנו לו ההקמה, לכאורה לאחריו , כל בני ה 16 יכולים להגיש בקשות והמידע שלהם ייכנס למאגר. כלומר בכל יום אמורים להיכנס אל המאגר אנשים נוספים שכמותם הוא הסכום של כמות התינוקות שנולדו באותו יום לפני 16 שנה + כמות העולים באותו יום + כמות הזכאים מסיבה אחרת + אנשים שיש צורך לחדש את המידע שלהם .. אני סבור שמדובר באלפי אנשים ביום ..

כן, גם לאחר השלב של ההקמה עדיין יוכנסו אל המאגר הביומטרי אלפי רשומות ביום, באותה נשימה ייצאו ממנו לצמיתות כל האנשים שנפטרו באותו יום – המשמעות היא שההקמה של המאגר לעולם לא מסתיימת.

איזה מידע ייכנס למאגר:

בין אם זה יוחזק במאגר אחד ובין אם זה יוחזק במספר מאגרים, משרד הפנים צריך את המידע של מספר הת.ז. שלי , מצבי המשפחתי, שמי, שמות ילדיי וכן הלאה – כל המידע שבעצם נמצא אצלו כבר היום. בנוסף לכך ירצה משרד הפנים טביעות אצבעות של שני אצבעות + תמונת פנים ביומטרית (ויש גם תמונה מוקטנת, באיכות לא ביומטרית, שתשתמש את משרד הפנים .. כך על פי החוק).

כבר אפשר להבין שמדובר בלא מעט מידע. לא ניכנס כאן למשקל של כל תמונה ואיכותה של כל תמונה אבל די ברור שמדובר בלא מעט מידע .. עכשיו נשאלת השאלה איך המידע הזה יועבר למאגר הביומטרי.

יוני דואר או צופן רומי :

האדם התמים שקורא את ההתבטאויות של אנשי משרד הפנים או הרשות הביומטרית עשוי להתבלבל ולחשוב שיש להם איזו טכנולוגיה סודית ולא מוכרת להעברת המידע.

האמת היא שאין להם.

יש שני אפשרויות להעביר את המידע שיילקח מהאזרח את המחשבים של משרד הפנים :

1. האפשרות הראשונה היא בידי שליח – כלומר שליח ייצא עם המידע ממשרדי משרד הפנים (כמובן שיש עשרות או מאות משרדים כאלו) ויעביר את המידע אל הרשות המרכזית. ברור ששיטה זו הינה שיטה עתיקה ופגומה, ועם כל הצער שבדבר יש להשתמש בשיטה קצת יותר מתקדמת (ליתר דיוק זו פשוט לא שיטה בטוחה)
   

2. האפשרות השניה היא באמצעות רשת נתונים – במשרדי משרד הפנים ייקחו מהאזרח את המידע ובאמצעות רשת תקשורת יעבירו את המידע אל הרשות הביומטרית שתטפל בו.

ברור לכולנו שישתמשו באפשרות השניה מהטעם הפשוט שלא באמת ניתן לעשות זאת עם האפשרות הראשונה (אלא אם נגייס גדוד של שליחים .. וממילא בשיטה זו המון מידע ידלוף / יאבד).

נניח לרגע שאני בתור פצחן מחשבים, מתלבש על קווי התקשורת ומעתיק את הנתונים שעוברים בהם למקום נוסף (הרי ארונות התקשורת ממוקמים ברחוב) – כך שלמעשה במקביל לזרימת המידע אל הרשות הביומטרית הוא יזרום למקום נוסף.

אז נכון , לא פרצתי פיסית אל המאגר הביומטרי … אבל הנה יש לי עכשיו ביד את המאגר הביומטרי, או יותר נכון העתק שלו.

צריך להבין, לרשות הביומטרית אין אישור לעשות שינוי כלשהו במידע, הם אמורים רק לאחסן אותו.. אסור להם לשנות אותו , לשנות בו נתונים .. לטפל בנתונים.. כלומר כל מידע שידלוף בצורתו הגולמית כבר ממשרד הפנימים המקומי .. למעשה הוא מידע שאמור להיות במאגר הביומטרי.

המשמעות של זה היא שלא צריך לאבטח את המאגר לבדו .. אלא שצריך לאבטח את כל קווי המידע והזנת המידע אליו.

המשמעות העמוקה יותר היא שהמאגר (או יותר נכון המידע שייכנס למאגר) כן נישא ברשת .. ולפיכך פצחנים יכולים להגיע אליו .

ושוב אנו מגיעים למסקנה שבמשרד הפנים משקרים לאזרחים (או שאומרים חצי אמת , כאשר יודעים את כל האמת) כאשר אומרים לאזרחים שהמאגר לא מחובר לרשת ..

אבל בזה זה לא מסתיים.

בעוד מספר חודשים שוטר תנועה יחליט לעכב אותי על כביש ים המלח … הוא ייקח ממני פרטים והוא יחליט שהוא רוצה לאמת אותם מול המאגר (תבינו , בכזו סיטואציה יומיומית אזרח יוכל להתיקע 4-5 שעות עד שיזהו אותו ) הוא ייקח את תעודת הזהות יכנסי אותם לקורא שיהיה אצל בניידת…. משם המידע ישודר (ברשת אלחוטית או ברשת סלולאר .. שזו גם רשת אלחוטית) למרכז מידע של המשטרה .. משם המידע ישודר ברשת לרשות הביומטרית .. והם יצטרכו להשוות אותו למידע שיש להם במאגר.

שימו לב, המידע הביומטרי שלי שודר לכל הפחות פעמיים כאשר באחת הפעמים מדובר בשידור אלחוטי .. לו אני הייתי פצחן (מילה חמודה הפצחן הזה) .. הייתי מנסה ליירט את אותם שידורים ..

ושוב, כמו במקרה הקודם, גם אם לא פרצתי פיסית אל המאגר .. מספיק שהמידע שמיועד למאגר או להשוואה למאגר מיורט על ידי ונאגר – הרי שאני יוצר מאגר משני והרי שהמאגר כן נמצא ברשת .

והגשש היו קראים לזה "ישראבלוף"

תבינו, במסגרת ה"ישראבלוף" שעושים לכולנו .. מבחינת משרד הפנים / הרשות הביומטרית, אם המידע דלף מהמשטרה – זו לא בעיה שלהם .. אם המידע דלף ממשרד הפנים – זו לא בעיה של הרשות ..

לא מאמינים ?

מה בדיוק קרה כשהמידע של רשות האוכלוסין דלף ? במשך שנים , התשובה של משרד הפנים היתה "זה לא אנחנו, זה דלף מהמפלגות" .. גם כשהוכיחו להם שהמידע שהיה אצל המפלגות הוא מידע חלקי ומה שמסתובב ברשת הוא המידע המלא , זה לא שינה את התשובה שלהם ..

רק כאשר הרשות לטכנולוגיה ומידע פרסמה שהיא מצאה את מקור ההדלפה – רק אז … טוב אז .. בעצם הם רק סתמו את הפה.

(יודגש , אני אינני מאלו שמאמינים שהיתה דליפה אחת של המידע האמור אלא אני מחזיק בדעה שהיו כ 6-9 דליפות שונות שרמו"ט לא מצאו ולא יכלו למצוא את כולן).

עבר די הרבה זמן מאז שכתבתי או דיברתי על הנושא, ולפני שאני נכנס לאיזה פרוייקט גדול בצבא (מה שלא ישאיר לי זמן), ומכוון שהיום מישהו דיבר איתי על הנושא, החלטתי לכתוב על זה כמה מילים.

איפה הכסף?

כמו סיסמת הבחירות של יאיר לפיד, “איפה הכסף" היא שאלה מאד טריוויאלית כאשר נדרשים היום לנושאים של מיחשוב (או כל נושא אחר).

בחברות מסחריות, מכוון שהן משלמות את העלות של תוכנה והעבודה סביב תוכנה – ניתן לבנות טבלה, בצד אחד לשים את התוכנה המסחרית, ובצד השני את התוכנה החופשית, לראות מה מקבלים מכל תוכנה , כמה עבודה צריך להשקיע ובסופו של דבר במקרים רבים התוכנה החופשית הינה כלכלית יותר לארגונים , היא מביאה ערכים מוספים , העלויות שלה שונות, וניתן לשכנע אנשים בחברות מסחריות – מתוקף אותו הגיון, להשתמש בתוכנה חופשית.

לפני שנים, בהיותי בוועד של המקור (בפעם הראשונה) נדרשנו לנושא של תוכנה חופשית במערכת החינוך, עם המון אופטימיות ורצון טוב נפגשנו עם הממונה על החינוך הטכנולוגי – ולצערי ההתרשמות שלי לא היתה חיובית (ממנו וממהלך של הכנסת תוכנה חופשית למערכת החינוך).

שנים אחר כך, בהיותי בקדנציה נוספת בוועד של המקור, ניסה רם און לקדם את הפיעילות של תוכנה חופשית במערכת החינוך מול המדען הראשי של משרד החינוך – הפעם אני הייתי הרבה יותר סקפטי מיכולת לשנות משהו.

איפה הכסף?

והנה אני חוזר לסיסמת הבחירות של יאיר לפיד. רק שבשונה מהסביבה המסחרית, מערכת החינוך, בתי ספר (בין אם ברמה מקומית, בין אם ברמה איזורית, מחוזית או ארצית) לא תתוגמל מחיסכון אשר יושג מתוכנה חופשית.

כלומר, אם מורה או בי"ס מסויים, יתחיל ללמד תוך שימוש בכלי תוכנה חופשית – לא רק שהוא לא יתוגמל אלא שהוא יינזק.

בשלב הזה אמורה להתעורר השאלה "יינזק? “ – והתשובה היא כן.

בואו, לרגע נבחן את המצב הקיים בבתי הספר.

רוב המערכות הינן מערכות קינייניות (מייקרוסופט או אחרות) , כתוצאה מכך, אותן חברות (MS לדוג') מוכרת אותן במחיר מגוחך לבתי הספר …. בנוסף לכך , כל מורה יכול לקבל תחת הסכם רישוי זה גם תוכנות אליו הביתה בעלות של כמה עשרות שקלים בודדים (פחות ממאה ש"ח במקום אלפי ש”ח) .. בנוסף לכך , אחת לכמה זמן אותן חברות מוציאות את המורים, המפקחים ושאר בעלי התפקידים ל"כנסים מקצועיים" .. כן כנסים אשר נערכים במלון בים המלח (או במלון באילת , או במלון במקום אחר) – כמובן שאם קיימת השתתפות מצידו של המשתתף היא סמלית מאד בעיקרה ..

בנוסף לכך קיימים ימי עיון, ואירוח ע"ח אותן חברות מסחריות ..

עכשיו נשים לרגע את המשקפיים של מפקח או של מורה

מצד אחד , תוכנה חופשית באמת מספקת חינוך לערכים, היא גם זולה יותר למערכת, אבל אני אצטרך להשקיע אנרגיה ולשכנע ולריב …. באותה נשימה אני "אסתבך" עם אותן חברות מסחריות .. אני לא ממש יוזמן לימי עיון, ה"נופש" השנתי באילת לא יהיה יותר .. (ויותר אני לא אוכל לראות את המורות החתיכות של XXX שוחות בביקיני בבריכה של המלון).

בשורה התחתונה – אני כמורה / מפקח רק יארגן לעצמי כאב ראש , וכאבי לב .. אם אני אלך בנתיב של תוכנה חופשית.

ופה טמונה הבעיה של תוכנה חופשית במערכת החינוך:

1. אין חיסכון כספי שמי שמחליט את ההחלטה מרגיש אותו .. (כלומר ה"ביזבוז" לא יוצא מתקציב בית ספר .. ולפיכך גם החיסכון לא חוזר לתקציב בית ספר).

2. חברות מסחריות עוטפות את אספקת המוצר במגוון של צ'ופרים וטובות הנאה למרות שיש איסור על טובות הנאה .. (ולכן כתבתי עוטפים) .. כלומר ימי עיון / אירוח וכיוצ"ב.

3. מערכת החינוך מקבלת כמערכת מחיר זול – ובאותה נשימה מורים ואנשים שעובדים במערכת מקבלים את התוכנות בהנחה של אלפי שקלים.

4. הגורמים שיוכלים לקבל החלטה רוחבית של שימוש בתוכנה חופשית – נהנים מקרבתם את הספקים הקיניינים .

לפיכך, אני סבור שאי אפשר להתמודד את הנושא אלא אם תהיה "הוראה מלמעלה" המתעדפת תוכנה חופשית.

כל הכנסה של תוכנה חופשית למערכות חינכיות – תהיה נקודתית ונדירה , עד שלא יפוצח העיניין הזה .

שימו לב שבאוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה – שם התנאים אינם כתנאי מערכת החינוך , ישנו אימוץ של תוכנה חופשית .

הצדק החברתי הוא מהפכת קוד פתוח ?

לפני מספר דקות, קיבלתי הודעה על קיומו של שירות חדש בסופר פארם .. כמובן שאני לא מתכוון לעשות להם פרסומת מסחרית, אך השירות הוא מעניין ..

אני יכול להזין באמצעות האינטרנט מידע על מרשם שקיבלתי, אם אני מבין נכון, המידע עובר אל השרתים של סופר פארם, משם הוא מחובר למערכות המידע של קופות החולים .. והתרופה תמתין לי בבית המרקחת הקרוב (שנמנה על השירות) .

נחמד ..

נחמד ..

נחמד .. (הנה הייתי חביב וחיובי ) .

אבל , בדברי ההסבר באתר של סופר פארם(תלחצו על "הזמנת תור" =>תבחרו קופ"ח =>תגדילו את התמונה), הסתבר לי שעל כל מרשם מופיע מס' ת.ז. של הרופא שרשם את המרשם .. ואני שואל WTF ?

הרי ברגע שאני אקבל מרשם יהיה לי את שמו של הרופא, שם המשפחה שלו .. ת.ז. שלו .. ולפי אתר סופר פארם גם הכתובת והטלפון שלו .. ושוב אני שואל WTF ??

בשביל מה יש לרופא מ.ר. (מספר רופא … שגם הוא אגב מופיע במרשם) .

זה לא נראה קצת עודף מידע על מרשם ?

ולמה אני כלקוח של רופא (פציינט) צריך את כל המידע הזה על הרופא שלי – מה קורה כאן ?

יודגש, אין בידי מרשם (אני לא חובב רופאים) שאליו אני יכול להשוות ואני סומך את ידי על מה שכתוב באתר של סופר פארם .. (תלחצו על "הזמנת תור" =>תבחרו קופ"ח =>תגדילו את התמונה) .

**** בדקתי את כל הקופות .. יש לתת צל"ש לקופ"ח כללית שלא חושפת את מס ת.ז של הרופא במרשמים שלה . ב 2 הקופות האחרות יש חשיפה .

]]> http://ofek.biz/blog/archives/2124/feed 5