חושבים שצריך יותר תוכנה חופשית בממשלה ??

יופי .

הנה הזמן שלכם לתרום ולסייע.

משרד האוצר הוציא RFI (בקשה לקבלת מידע) על תכונות, כלים וטכנולוגיות שיכולים לסייע בפרוייקט data.gov.il , ולמעשה הם מחפשים את הדרך להחצין מידע ממשלתי על מנת שהציבור הרחב יוכל להשתמש בו .

אם יש לכם מידע, רעיונות, וכיוצ"ב ואתם לא יודעים איך לעשות וכיצד להעביר את המידע אליהם , אפשר ליצור קשר איתי ו/או ועד המקור (שגם מכירים את הפעילות).

אם ראיתם איך ההולנדים מוציאים את המידע הממשלתי, אם במקרה עבדתם על פרוייקט בשביל הממשל הסיני , אם במקרה הייתם יד ימינו של ג'וליאן אסנג' ואתם ממש יודעים איך לייצא מידע ממשלתי …

זו ההזדמנות שלכם .

הגשתי מענה כללי בשם קהילת התוכנה החופשית / עמותת המקור, המענה הוא כללי דיו על מנת לכלול את כל התוכנה החופשית ולתת לכל מי שירצה בהמשך לתת מענים בתחום , למעשה רק ניסיתי לשמור דלת פתוחה לתוכנה חופשית .

]]> http://ofek.biz/blog/archives/2157/feed 9 http://ofek.biz/blog/archives/2136 http://ofek.biz/blog/archives/2136#comments Mon, 16 Jan 2012 15:35:37 +0000 ‫doron‬ http://ofek.biz/blog/?p=2136

הפוסט הזה מדבר על אמונה, וכרגיל, כאשר מדובר באמונה – תרצו תאמינו לו, לא תרצו – אל תאמינו לו.

ובעודי יושב לי ככה בשרותים, חושב האם לכתוב ומה לכתוב, שלפתי לי את הלפטופ והתחלתי לכתוב (כמו שאמרתי .. עניין של אמונה – תרצו, תאמינו .. ).

היה זה בשלהי הקיץ, ימים של מהפכה, עשרות אלפים או מאות אלפים צעדו.

לבחורה בשם דפני הסתיים חוזה השכירות והיא לא מצאה לה דירה אחרת .. היא לקחה לה אוהל וירדה איתנו אל הרחוב.

הרחובות מלאו אדם, ואוהלים צצו כפטריות בכל פינה.

על מנת לחבר את הציבור הרחב אל המחאה, ועל מנת לחבר את הפעילים ואת המאהלים השונים – נעשה שימוש באינטרנט, וכמו שנעשה שימוש באינטרנט, כך נעשה שימוש בתוכנה חופשית.

רבים מאנשי הקהילה של התוכנה החופשית הצטרפו לסייע למאמץ (גם כי זה קידם תוכנה חופשית וגם כי הם האמינו ברעיונות של "צדק חברתי" ).

גם אני הייתי בין אנשים אלו .. וסייעתי בנושאים שונים.

כמעט בצמידות מלאה עבדתי עם מר רם און אגמון, ומר אבי אברהם, שני אנשים טובים ומכובדים..

והנה, בוקר אחד (זה הפרט היחידי שאתם רשאים שלא להאמין לו .. כי זה היה בעצם בצהריים), צילצל הטלפון על שולחני .

מהעבר השני היה א' (הוא לא מהשב"כ .. אבל נקרא לו רק א'), “צריכים את עזרתך" הוא אמר.. ובגלל הכרות קודמת שלי איתו לא שאלתי כלל על מה מדובר וישר הבעתי את הסכמתי לכל עזרה שאוכל לתת לו.

אני לא ארחיב יותר מידי, ולו על מנת שאף גורם אמיתי לא יזוהה (בכל זאת זה סיפור דמיוני), אבל הביאו אותי לאיזושהיא חברה לחקור ולבדוק משהו שנראה כמו אירוע אבטחה.

ולאחר מספר פגישות ושיחות ובדיקות … הצלחתי לתת להם את התסריט המדוייק של מה שקרה שאכן עשוי להראות כמשהו שקשור לאבטחת מידע – אולם בסופו של דבר ההסבר הרבה פחות צבעוני והרבה יותר אפרורי ושייך לפעילות יומיומית שגרמה להתרחשות מסויימת (בקיצור לא אבטחה ולא נעליים).

עם זאת, חשיפתי אל המידע, גרמה לי לראות כי קיימים פגמים במערכת. אמרתי לא' שאני לא יכול שלא לומר להם את דעתי לגביי פגמים אלו וכי יגיע הרגע שדרך הפגמים הללו (או החלושות הללו) תתרחש פרצת אבטחה.

א' הבין את דבריי, והצביע בפני הלקוח עליהם, הסברנו ביחד לאנשים של אותה חברה מה הם הבעיות ואיך הן ניתנות לניצול ע"י גורמים זרים., “אל תדאגו" .. “אנחנו במילא מחליפים את הרשת" .. אלו היו המילים שהם אמרו ..

כמובן נפרדנו מהם כידידים … תוך שאני מדגיש בפניהם שיטפלו בחולשות שהתגלו… שלא יזניחו .

עברה חצי שנה וכנראה שלא ממש עשו עם המידע הזה משהו .

היום, היה "יום הכיפורים" שלהם.

** כל האמור בפוסט זה הינו דמיוני, מי שמוצא קשר למציאות אינו אלא עושה זאת מפרי דמיונו הקודח.

הצדק החברתי הוא מהפכת קוד פתוח ?

אוקיי, אני סבור שנתתי את כל הזמן שבעולם לחברה מסויימת לטפל בבעיות שלה.

מקרה שהיה, כך היה.

היה זה לפני שנה וחצי, כאשר בהיותי אצל חברה מקומית שהסתייעה בי, הייתי צריך לסייע בהתקנה של storage על בסיס iSCSI .

במסגרת הפרוייקט, היו גם בעיות, והיה שלב שחשדנו בסוויצ'ים – או יותר נכון בחוסר תפקודיות טובה שלהם, למעשה שהם מפלים תקשורת כאשר יש עליהם עומס.

תוך כדי בדיקה של הנושא, הופעל tcpdump על מנת לראות מה מגיע, איך מגיע ….

ולפתע ….

telnet .. אני מזהה שמישהו עובד ברשת על telnet ….

“אבי … בוא, בוא הנה. אני שואג על מנהל הרשת" , “אתה פתחת telnet איפשהו ? אני שואל … "

והבן אדם לא יודע על מה אני מדבר ..

חקירה מהירה איתרה את התחנה ואת השרת שהיא עבדה מולו (שרת לינוקס) …

“תביא , תביא .. את הסיסמה של root לשרת הזה , נראה מה עשו פה" אני מפטיר לעבר אבי ..

והוא .. מביא ..

מדובר בשרת שחברה חיצונית טיפלה ומטפלת בו .. שרת ERP .. שרת שמחובר להנהלת החשבונות … ועליו מתבצעות פעולות חשבוניות של הארגון המדובר ..

אני מתחבר .. ועיניי חשכו.

כל מה שאתם רוצים מותקן על השרת .. telnet , ftp פתוח לחלוטין, samba על תקן של זונה דרום אמריקאית, webmin ללא שמץ של אבטחה … הכל כולל הכל .. כלי פיתוח, שרותי "r” למינהם (rlogin, rsh' rexec …. )

אני ואבי לוקחים את הרשימה וניגשים למנמ"ר של אוצה חברה ..

“אתה ידעת מזה? “ אני שואל .. והוא, מופתע לא פחות מאיתנו ..

מספבר שאותה חברת ERP ישראלית היא זו שהקימה וטיפלה בשרת .. אני מסביר לו את הבעיות הנובעות מהסיטוציה (הכל כולל הכל פרוץ) ..

ועוד באותו ערב אני מוציא מייל גם אליו וגם אל החברה של ה ERP על מנת להציבע על התקלות ועל הסיכון הנובע מהן ..

וחברת ה ERP מגיבה במייל מתחמק ..

אני כמעט מתחנן שינחו אותנו מה אפשר לסגור ואיך אפשר לתקן את המצב ..

.. וחברת ה ERP ממשיכה להתחמק .. מנסה למכור לי סיפורים (בנתיים מעורבים בתכתובת גם המנכ"ל של חברת ה ERP וגם מנהלים אצל אותו לקוח)

אני אפילו מוכן לעשות את זה בחינם .. רק שהמצב לא יישאר כפי שהוא נשאר ..

וחברת ה ERP .. מאיימת שהיא תתבע לי את הצורה בבית משפט אם אני אפרסם את זה ..

לאחרונה, אותו לקוח היה צריך לשדרג את המערכת , וברגע שבחברת ה ERP שמעו שאני עדיין היועץ של הלקוח בתחום של הלינוקס .. המנכ"ל של חברת ה ERP הודיע שהוא לא מוכן ..

אז באמת שלא נראה לי לעניין שמחר בבוקר יגלו כאן מאות או אלפי עסקים בארץ שהמערכת הנהלת החשבונות שלהם פתוחה ופרוצה לכל רוח ..

אבל … אם יש לכם, לארגון שבו אתם עובדים, מערכת ERP ישראלית שמיועדת לעסקים קטנים / בינוניים (עד כמה מאות עובדים בדרך כלל) – תבדקו שהמערכת לא פתוחה לחלוטין .. ואם היא פתוחה לחלוטין .. גשו לאותה חברה ותודיעו להם שלכם יש בעיה עם זה ..

אלא אם לא אכפת לכם שכל המידע הפיננסי של הארגון שלכם יהיה חשוף ופריץ ..

לקוח שאת שמו לא אוכל לומר

היה צריך חוות סטורג'ים – כתריסר

במקום לזרוק את כספו על מספר אפשרויות

הצעתי לו לבדוק חלופות חופשיות

ועכשיו הוא כולו מאושר.

(סיפור אמיתי מלפני שבועיים שהוביל לחיסכון של מאות אלפי דולרים בחברה ישראלית)

(לצערי הפוסט עולה באיחור אופנתי .. כתבתי אותו אתמול – אבל רק עתה הזדמן לי להעלות אותו ) .

• כהרגלי בקודש .. כמה מילים שיש אנשים שלא יאהבו לשמוע (אופס אני מעלה עוד פרה קדושה על המנגל ? ) .

היום, זכיתי להיכלל במאושרים שהיו בכנס שאורגנה ע"י סדנת ת"א למדע, טכנולוגיה ובטחון ע"ש יובל נאמן, שהתקיים בבר שירה באונ' ת"א .

כותרת הכנס היתה "מחשוב על – טכנולוגיות מיחשוב" , ובסה"כ היו בכנס הרצאות במספר נושאים מעניינים ומגוונים .

אבל , כבר שהגעתי (באיחור אופנתי ) עוד בטרם נכנסתי כלל אל האולם, תפשו אותי בחוץ שני אנשים שאני מאד מעריך יאן ופייר, והתחלנו לגלגל שיחה / דיון על הנושא .. ובאופן כללי האם באמת יש צורך בהשקעה ממשלתית על מנת להקים מחשב על ישראלי .

באופן כללי, דעתי היא שיש פרוייקטים שלא נועדו אלא לומר "השגנו זאת" , כמובן שאני אשמח מאד אם יהיה מחשב על ישראלי – אבל מה המחיר שנידרש לכך, והאם המחיר שווה כלל את התמורה שנפיק כאן בארץ ממחשב שכזה .

ראוי לומר, יש את היכולות בישראל להקים מחשב שכזה .. עם זאת, חשוב לדרג את המיקום שבו אנו רוצים להיות מבחינת גודלו של אותו מחשב על .

יש לשים לב כי ברשימת 500 המחשבים החזקים בעולם יש חלוקה כמעט ברורה, בין ה 50 מחשבים הראשונים לבין שאר ה 450 ..

ה 450 מחשבים (סוף הרשימה) אלו למעשה מערכות שניתן להקים אותם ולתחזק אותם בלי הרבה בעיה (אבל עם הרבה כסף) .. כלומר צוות של כ 5-10 אנשים לערך יוכל לעשות את מירב העבודה.

אבל אם רוצים להגיע ל 50 מקומות הראשונים , או יותר מכך ל 10 המקומות הראשונים , הצוות כבר יצטרך להיות גדול משמעותית ..

שימו לב ש 50 המחשבים הראשונים ברשימה לא רק כוללים מערכות סטנדרטיות אלא כוללים גם פיתוחים וקסטומיזציות על מנת לשפר את היכולות הספציפיות של אותה מערכת ..

או אז אנחנו מתחילים לדבר על צוות גדול יותר שכולל צוותי פיתוח וכיוצ"ב .

אבל יותר מכך, לא אחת יצא לי לשמוע את הטענה ש"ישראל חייבת מחשב על – הממשלה צריכה לעודד את זה ולתמוך בזה " .. ועל זה אני אשאל "האמנם? “ .

כבר בטענה מסתתר הרמז כאילו אין תמיכה ממשלתית בעיניין – ואני חושב שראוי לשים את הדברים על השולחן , מזכרוני הדלוח ועמום אני זוכר כי קיימת תמיכה ממשלתית לנושאים של HPC , מסוף שנות ה 90 .

יכול להיות שאפשר להתווכח על גודל התרומה, או היקפה .. אך אי אפשר לטעון כי אינה קיימת .

למעשה בסוף שנות ה 90 , הוקמה מערכת (אם אני זכור שמה היה דרדסון או משהו כזה) , שישבה בחוות של אונ' ת"א והיתה שייכת למחב"א .. מערכת שהתבססה על חומרה של SGI .

לאורך העשור – עשור וחצי האחרונים, ראיתי לא מעט מערכות HPC ו HTC במגזר האקדמי ..

במכון וויצמן אתה לא יכול שלא ללכת במסדרון ולא להתקל באיזה cluster חישובי קטן ..

בראשית שנות ה 2000 , עת מילאתי תפקיד באחת מהחברות הגדולות בארץ התיישב יום בהיר מולי אדם בשם אבנר אלגום, אותו אדם קיבל מימון ומנדט מטעם התמ"ת על מנת להקים גריד ישראלי ולהעלות ולשפר את המודעות לטכנולוגיה .

באיזה שהוא שלב, מועדון הגריד הפך להיות קבוצת משתמשים עת פרופ' דוד הורן, הצליח לגרד מהתמ"ת תקציב לבניה של גריד ישראלי במסגרת של מחב"א ..

כך שמועדון הגריד (של אבנר אלגום) הפך להיות "קבוצת המשתמשים" ועסק בבנייית המודעות, ואילו "ישראגריד" היה הזרוע הביצועית שהיתה אמורה להקים מערכת ..

בשני המקרים המימון הגיע מהתמ"ת .. ככל שאני יודע – מדובר במימון ממשלתי כך שהמדינה כן מסייעת בנושא .

כמובן, שאי אפשר בלי קצת מלחמות גנראלים (או פרופסורים במקרה להלן) .. והנה התמ"ת מעביר מימון נוסף (לא רק התמ"ת אבל "גם התמת" ) להקמה של מערכת גריד נוספת ששיכת לפרוייקט גלובוס (חלק מהפרוייקט של מאיץ החלקיקים שבסרן) ..

כלומר המדינה משלמת בפעם השלשית .. או התקציב השלישי – וצריכה האמת להאמר המדענים הישראלים עושים חיל במסגרת פרוייקט גלובוס ..

הבנו, האקדמיה משתמשת במיחשוב על במימון ממשלתי .. אך מה על התעשיה ?

האמת שזו שאלה בהחלט מעניינת, למעשה , אנו כן רואים מעורבות של גופי תעשיה בקבוצת משתמשי הגריד של אבנר אלגום .. אך אנחנו לא רואים את התעשיה משתפת או משתתפת במערכות הגריד האחרות ..

ויש לכך סיבה .

מערכות הגריד של ישראגריד (שאמורות להיות פתוחות גם לתעשיה) , או של גלובוס (שלא ממש פתוחה בפני התעשיה) , מבטיחות למשתמשים שלהם (בעיקר פיסיקאים חוקרים) אספקה של יכולות עיבוד רבות בסדרי גודל גדולים דבר שיקצר זמני עיבוד ..

אבל אין מתנות חינם, היכולת הזו מושגת בזכות כך שישינו פיקוח הדוק על משאבים .. פיקוח כזה שכל משתמש מקבל חתימות משרת CA ובעת הפעלה של עיבוד .. הדבר מתבצע תחת ה certification שלו .. וכל תתי התהליכים הנבנים במערכת הגריד .. גם הם מקבלים ועובדים תחת אותו certification , כל זה עובד במודל של "ארגונים ווירטואלים" ..

בקיצור אם לא הבנתם יש תקורות אדירות מבחינת נוחות ומימוש של עבודה – תקורות שלא כל אחד ירצה ויוכל לחיות איתן ..

הפיסיקאים או המתמטיקאים שיכולים להנות מאספקה מהירה ורבה של משאבים – ימצאו בכך פתרון טוב .. ולכן הם מוכנים לשלם את המחר של התקורות הרבות ..

אבל מה על חוקרים אחרים ?

חוקרים אחרים לא בהכרח ימצאו בכך ייתרונות מהותיים ולכן אנו רואים שבתחומים אחרים באמת אין פעילות מאד ענפה על מערכות הגריד הללו ..

ומה על התעשיה .. ??

אם באקדמיה יש גורמים שמקשים ב"לשלם את המחיר" .. ברור שבתעשיה לא יהיו מוכנים לשלם אותו – וזו הדילמה וזו הבעיה , כאשר מדובר על מימוש של HPC וגריד בתעשיה ..

התקורות של ה"תשלום" שנועדו לספק טווח גדול יותר של משאבים גורמות לתעשיה להתרחק ולא לעבוד עם מערכות שכאלו ..

או כמו שאמר לי מישהו מהתעשיה " מה אני משוגע ? אני צריך את כל הכאב ראש הזה ? אני צריך שהחוקרים שלי יעבדו – כבר יותר זול לי לקנות חומרה ולבנות גריד אצלי , בלי כל הצורך בשימוש ב CA וחתימות .. וכל כאב הראש הזה " .

ובמשפט הזה – הוא סיכם את כל הדילמה שלכאורה קיימת בין התעשיה למחקר בכל הקשור לשימוש במשאבי מיחשוב מבוזרים או מיחשוב על כמות שהוא נקרא .

ואכן, יש בארץ מספר תעשיות שממשות גרידים, גרידים חלקיים , מערכות HTC ו – HPC .. תעשיות אלו מקיימים ומחזיקים מערכת עצמאית משלהם .. בלי הצורך לשתף בה אחרים ובלי הכאב ראש הכלול בכך .

עכשיו , הבעיה היא שהכספים שמגיעים מהתמ"ת לכאורה אמורים לסייע לתעשיה (הרי התמ"ת הוא בסופו של דבר המשרד לתעשיה, מסחר ותעסוקה ) ולא "סתם לתרום לאקדמיה בשביל הסבבה" .. שזה חשוב .. אבל לא בטוח שזה באג'נדה של התמ"ת .

יש הטוענים שמדינת ישראל צריכה מחשב על .. ואני עדיין שואל "בשביל מה? “

לאקדמיה יש פתרונות, אמנם לא הכי קלים ולא הכי נעימים, אך מערך מחשבי הגריד שמחובר ל CERN הוא לא קטן וכולל אלפי יחידות עיבוד .

למי שצריך בתעשיה – יש .. ומי שאין לו , ככל הנראה לא צריך (ואם יש מישהו מהתעשיה שממש צריך ואין לו , הוא מוזמן לפנות לישראגריד .. זה חלק מהמנדט שלהם) .

סתם לבנות מערכת כדי לומר "יש לנו את ה.. החמישי בגודלו בעולם" – זו פשוט תחרות של "למי יש בולבול גדול יותר" ..

אני פשוט אומר שאם אין לנו סיבה מספיק טובה – אולי יש כמה דברים יותר חשובים לעשות עם הכסף .

מצד שני – אם אכן יש סיבה טובה – אז בוודאי שכדאי לנו להקים ..

אתמול הסתיים קורס לינוקס .. הסטודנטים החליטו לחגוג עם עוגה .

לצערי אני כותב את הדברים בשיהוי של שבוע לפחות מהטעם הפשוט שאני כל כך עסוק .. משהו מטורף .

לפני שבוע שוחחתי עם חבר טוב, הנ"ל עובד אצל אחת מספקיות ה IT בארץ .. בפיו היה סיפור על פרוייקט שבדיוק הסתיים אצלהם .

הם מכרו לחברת ביטוח כלשהיא מערכת ניטור ובקרה .. שזה נחמד .

ככל הידוע לי מערכת הניטור והבקרה הטובה ביותר היא Nagios , אולי היא לא מצטיינת בממשקים שלה ולאורך השנים ניסו להקים לה חלופות – אבל בפועל היא עדיין נמצאת בהמון ארגונים, מנטרת סביבות וגמישה מספיק על מנת להישאר רלוונטית ..

ו… מ… טוב .. בקשר לממשק שיש כאלו שטוענים עליו כל מיני טענות – הרי שקיימים מספק ספקים אשר מספקים ממשקים שונים אשר מתלבשים על המנוע של Nagios .

… לא הספקתי כלל להגיע לאמצעו של הנאום שלי , וחברי קטע אותי "אני יודע" .

אוקי אז סתמתי את הפה (שזה לא שכיח אצלי) .

ובאמת אותו ספק IT מכר את אחת מהגרסאות המסחריות לאותה חברת ביטוח ..

150000 ש"ח ….

בשלב הזה עברתי לשבת על כיסא , כולי קנאה באותם אנשי מכירות של אותה חברת IT שמצליחים למכור קרח לאסקימוסים וחול לשוכני המדבר ..

הסדרתי את נשימתי .. 150 אלף ש"ח , שאלתי בקול צרוד ..

150 אלף ש"ח , ענה לי חברי בבטחון מהצד השני של הטלפון ..

150 אלף ש"ח , הוא חזר על המספר, רק על הרשיון שימוש .. הוא המשיך .

מה ? שאלתי ..

150 אלף ש"ח על רשיון השימוש , עוד 120 שעות של הטמעה שנמכרו בערך ב 400 ש"ח/שעה ..

בשלב הזה הייתי צריך לעבור לאיזה כדור הרגעה ..

ועכשיו, ברשותכם, אחזור שבוע-שבועיים אחורה בזמן ..

“כן..” אני עונה לסלולארי ..

“היי דורון , זה אלי, אני צריך שתגיע אלינו " ..

טוב אז ישבנו ודיברנו , מדובר בחברה שעוסקת בשידורים, שיש לה מאות שרתים ברחבי העולם .. שרתים עם אפליקציה ייחודית שמעבירה את השידורים,

אפליקציה, שרצה במספר מופעים על כל שרת , כל מופע עם שטחי זיכרון משלו .. וכו' ..

והם רצו לנטר את זה .. הם רצו לנטר את השרתים (כמה מטלות שגרתיות של ניטור system ) +בניה של סוכנים שיינתרו את המערכות תוכנה שלהם (הצריך בניה מאד ספציפית) ..

כמובן .. חשתי על Nagios .. עם בדיקות שגרתיות , ויצירה של כמה דברים מקוסטמים אליהם ..

פחות מ 4 ימים של עבודה .

0 שקלים על רישוי התוכנה .. פחות מ 32 שעות עבודה ..

ועכשיו בין שני המשוואות הללו אני מתלבט .

האם חברת הביטוח ששילמה מחיר שערורייתי ויצאה פרייארית – היא הפראייר בעיניין ?

או שאני שגם חסכתי ללקוח רישוי, וגם סיימתי את זה בקצב שיא + התאמות ובנייה של דברים יחודיים .. האם אני הפראייר בעיניין ?

ובכל מקרה – נראה לי שאנשי המכירות של חברות ה IT , שמים כאלו מחירים שערורייתים .. שמתי שהוא הלקוחות עשויים להתפוצץ עליהם ולפוצץ להם את השוק ..

]]> http://ofek.biz/blog/archives/2056/feed 9 http://ofek.biz/blog/archives/2035 http://ofek.biz/blog/archives/2035#comments Mon, 14 Nov 2011 18:54:05 +0000 ‫doron‬ http://ofek.biz/blog/?p=2035

לפני שעות ספורות קראתי את ההודעה של שחר שמש בבלוג שלו על סגירת לינגנו.

עצוב .

אין לי מילה אחרת .

עצוב לי על אדם שהשקיע לא מעט בשנים האחרונות .. ובסוף הגיע למסקנה שעדיף לו ללכת לעבוד כשכיר .

עצוב – אבל אני מבין את ההחלטה שלו , אני מכבד את ההחלטה שלו, ואני מאמין שבמידה רבה ההחלטה שלו נכונה.

ובכל זאת עצוב לי , עצוב לי כי אדם שאני מעריך כאיש מקצוע טוב , החליט לסגור את החברה שלו.

עצוב לי כי חבר, שביחד הקמנו את עמותת המקור, ובערך באותו זמן הקמנו פעיליות עסקיות .. סוגר היום פרק.

(גם גלעד היה באותה אופרציה .. )

ומצד שני אני גם שמח.. אני שמח כי כנראה במציאות של היום, קל יותר להתפרנס כשכיר ..

עצוב כי שחר הוא לא הראשון, קדמו לו אחרים, אנשים שהחליטו שהם יוצאים מהתחום של תמיכה בסביבות של לינוקס ותוכנה חופשית, של פיתוח בתחום, של שרותים תומכי פיתוח ..

אם אינני טועה בשנה האחרונה נסגרו כבר כמה וכמה עסקים שכאלו ..

ואני נותר עם שאלה של "מה יקרה לתחום של תוכנה חופשית במגזר העסקי (בארץ)" .

קראתי את מה ששחר כתב, ואני חושב שהוא טועה, שחר דיבר על 250 ש"ח לשעה והוא היה לדעתי מאד מאד אופטימי . המספר הזה נכון למצב שבו מצליחים להכניס 180 שעות עבודה בחודש ..

אבל מה קורה אם מתוך שנה חודש אחד יושבים בבית ?? דבר שאכן קורה במקומותינו .

אז אם יש לך עובד, אתה ממשיך ומשלם לו 250 ש"ח לשעה , למרות שהוא לא מחולל שום הכנסה .

לא פשוטים החיים כעצמאי / בעל חברה .. ורק לאחרונה יצא לי לומר למישהו שלו הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה, אני חושב שהייתי עושה חלק מהבחירות שלי, קצת אחרת.

ממש לפני חודשיים /שלושה שחר אחר, החליט גם הוא לסגור ונקלט לחברה שהציעה לו הצעה שהוא לא יכל לומר לה לא ..

מקווה שלינגנו תהיה העסק האחרון שסוגר את שעריו, ורוצה בסיומו של הפוסט הזה לאחל לשחר שמש המון המון המון הצלחה בכל מה שהוא בוחר לעשות, שימשיך להיות מי שהוא, לחשוב בצורה רעננה ומקורית, אני מאחל לו רק טוב וכל טוב ..

אתמול היה הכנס השנתי של חברת Red Hat ביחד עם מטריקס ..

היו כאלו שאמרו לי "ראה איזו הכרזה", כאילו מדובר במפנה אדיר ביחס לפעילות החברה בישראל .. משום מה לא התרגשתי יותר מידי מהעיניין ..

בתור אחד שמלווה את הכנסים הללו מתחילתם – משום מה אני רחוק מהתרגשות .

לצעירים יותר שביניניו – מן הסתם יש מקום להתרגשות גדולה יותר .

עוד דבר שהפתיע אותי, הוא יחס של חלק מהמנהלים היותר בכירים שהסתובבו שם לכנס עצמו .

חלק מהם (ולפחות 2 בכירים מאד במטריקס) , פנו אליי ושאלו אותי "האם כשהכל התחיל האמת שזה יגיע לכדי כך ? לכל כך הרבה אנשים ?“

אחד מהם, אמר שזה נראה כמו אולם של המחאה החברתית – מלא אנשים . והשני אמר שכאשר הכל התחיל היה מדובר בחזון שמעט מאד הבינו – ושהיום כל אחד יודע מה המקום של לינוקס ו red hat .

האמת , שרק בגלל שהפכתי להיות אדם מנומס לא עניתי להם כמו שהייתי צריך – אני הייתי זה שהאמין , אני הייתי זה שרב עם המערכת , עם red hat ועם מטריקס .. בגלל שהאמנתי שללינוקס ולתוכנה חופשית יש מקום גדול יותר . והם היו הסקפטיים, כל אותם מנהלי מכירות, שלא הבינו בעבר, ויש האומרים שלא מבינים גם היום את העולם של תוכנה חופשית .

למזלי , אני מאחורי הרצון לתקן את השוק הישראלי ו/או את הנציגים של הפצות הלינוקס .. פשוט כי יש לי דברים חשובים ומענינים קצת יותר לעשות .

בכל זאת – קצת מספרים . למי שהקשיב להרצאות פתיחה נטענו שם כמה טענות מענינייות :

1. בכל שנה גידול של 100% של השוק .

2. מעל ל 650 לקוחות ארגוניים (לדעתי זה המספר שאמרו לפני שנה ולפני שנתיים , אבל ניחא).

3. מעל ל 30000 שרתים עם רישוי של red hat בארץ .. (מה זה אומר ? שיש מעל ל 100000 שרתי לינוקס בארץ באופן כללי ? יותר מ 100000 ?? )

עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) , Red Hat היא גם חברה בבעיה . היא ספק חשוב (לדעתי אחד החשובים) בעולם התוכנ , אך עם זאת היא לא מצליחה לגדול לגדלים של החברות הגדולות .. וחלק מהסיבה לכך היא השימוש בתוכנה חופשית .

למעשה , כל יצרן , או כל בית תוכנה, יכולו וראוי שיעבוד עם Red Hat , אולם כאשר הואמגיע למאסה קריטית מסויימת .. הוא יבוא ל red hat בדרישות למחיר מסויים .. ומעל לשלב של גדול אחר , הוא יעבור לעבוד עם לינוקסים במודל החינמי .

למעשה מעין סוג של קניבליזם מצד הלקוחות של Red Hat כלפיה ..

שווה לחשוב על הנקודה הזו , שבה לקוח הולך וגדל כתוצאה משימוש ב FOSS עד לגודל שבו לא כדאי לו להשתמש ב FOSS מסחרי אלא לעבור למודל החינמי .

חוץ מזה היה ממש מלבב לפגוש את אבי אברהם, מיטל בורווין, רם און אגמון ועוד רבים אחרים .