אבל אני מסכים שאי אפשר לפתור את הבעיה ללא שיחה פנים אל פנים. אני אשמח אם נעשה את זה יום אחד – קצת בשביל להבין איך הגענו לפה, והרבה בשביל שנוכל להסכים מה הפתרון ולנסח שלבי ביצוע, כי עם הממשלה שלנו, זה יהיה חייב לבוא מלמטה, משורשי הדשא.

ערפאת (בלי לנסות לעשות לו שיפוט אופי) מעולם לא קיבל הצאה הגיונית להסכם שלום, הוא אפילו וויתר על ירושלים אבל הוא מעולם לא קיבל הצאה לשטח מדינה שיכול לכלכל את עצמו, ישראל תמיד ניסתה לבלוע אליה את מקורות המים והשטחים החקלאיים.

ההנהגה שלנו גם מעולם לא התנהלה עם פנים לשלום, המחסומים לדוגמא נכנסו זמן קצר לאחר חתימת הסכם אוסלו עוד לפני שפיגועי ההתאבדות התחילו, אותם פיגועים שנאמר לאזרחי ישראל שהמחסומים מיועדים למנוע.

הכיבוש לא נעשה מסיבות ביטחוניות, הוא נעשה מסיבות כלכליות בלבד, אתה יכול לחפש ברשת על חברות שמרוויחות ממנו כסף על ידי ניצול עובדים.

הנה דוגמא אחת כואבת.
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=4143

יש הבדל בין ישראלי שחי בשטחים לבין פלשתינאי שחי בשטחים , הישראלי הוא אזרח ישראל ולכן יש לו גם חובות מסויימים, וגם חל עליו החוק הישראלי (אבל לא כולו , כי אם נניח יש לו חריגות בניה .. אני לא בטוח שהרשויות הישראליו מטפלות בזה) – זו סיטואציה לא טובה , כי מחנכים אוכלוסיה שלמה לכך שהם לא כפופים לכל החוקים (וזה עוד לפני שמדברים על הבעייתים יותר) .
על הפלשתינאי מצד שני, יש נוהל של שלטון צבאי , הוא אינו אזרח ואין לו זכויות כמו שיש לאזרח , מצד שני גם החובות (היה ויש כאלו ) הם שונות .. מצד שלישי , מי ששולט בו כתוצאה מכיבוש ואם המדינה הכובשת חתומה על האמנות הבינלאומיות , חלה על המדינה הכובשת אחריות מסויימת על האוכולוסיה ועל השטח .
כלומר, על פי החוק הבינ"ל , מידנה שכובשת לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בשטח שהוא אינו שלה (אבל בשליטתה) .

אופציה אחת היא לספח את השטח ואת האוכלוסיה שבו ולתת להם זכויות שוות כמו כל אזרח, השמאל בישראל – לא רצה בכך לאורך שנים , הימין בישראל מן הסתם לא אמור כלל לרצות בכך , יש לזה השלכות של שינוי דמוגרפי רציני, למעשה ביום שכזה מהלך יתבצע – המדינה היהודית (על פי הצהרת העצמאות) לא תהיה כלל עם רוב יהודי .
אני סבור , שגם הפלשתינאים לא ירצו בכך.

להשאיר את המצב הנוכחי כמות שהוא – נראה שזה בלתי אפשרי, לא קל לחלק מהישראלים עם זה .. מכוון שלאורך שנים שיכנעו אותם שזה כן אפשרי (יותר מזה המדיניות בחלק מהזמן היתה מדיניות שעודדה הגירה לשם ) .

כך שנשארנו עם פתרון אחד ….

עדיין, ערבי פלשתינאי לא זוכה ליחס שונה בגלל מוצאו , אלא בגלל שבאמת אין לו זכויות אזרח כתוצאה מכך שהוא אוכלוסיה תחת כיבוש .

אם היינו מוצאים מקרים שבהם ערבי ישראלי קיבל מהמדינה יחס שונה מיהודי ישראלי (בנושא של הריסת בתים) – מן הסתם תהיה עילה לטעון כנגד הרשויות . וגם עילה זו מוגבלת משהו ..

להבנתי, ואינני היסטוריון או מזרחן , ערפת היה עלה התאנה שסיפק לעם שלו את "המלחמה" שממנה נולדת מדינה – אולם הוא לא היה יציב דיו, אמיץ דיו ואחראי דיו כדי להיות המנהיג שיעביר את העם שלו לשלב הבא .. אני מקווה שאבו מאזן הוא בעל התכונות הללו . ואני כן מאמין שיש לכל הצדדים אינטרס מובהק (עם מובהקות כלכלית) להסדיר את החיים של כל הצדדים .

זה שיש מדינות אחרות שרומסות זכויות אדם לא אומר שישראל מותר, ישראל היתה צריכה ללכת לשם, לקבל את הנזיפה ואז לדחוף להם את זה חזרה ישר בפרצוף.

לצערי ולשמחתי אין חוק זהה למישהו שגר בשטחים ולמישהו שגר בשטח שהיה ישראל לפני 67 .
לצערי , כי מופעל שם חוק שהוא שונה מהחוק הישראלי .
לשמחתי , כי אם היה מופעל שם החוק הישראלי – זאת אומר שסיפחנו את השטח.

יש התייחסות של ביהמ"ש הבינלאומי בהאג לגביי טיפול , תחולת חוקים ואחריות של מדינה על אוכלוסיה אזרחית כבושה, ולהבנתי , מתוקף כך שישראל כפופה לכך זה מה שהיא מיישמת .

אני לא רוצה שיהרסו לאף אחד את הבית .. אבל אם זה ירתיע מפגע אחד (אחד בלבד) ובכך יחסכו חיים של כמה אנשים – אולי עדיף בית הרוס על פני משפחות הרוסות.

לעינין "דרבן 2" , נכון שזו וועידה שהיתה אמורה לעסוק בגזענות ..
אבל חלק מהוועדות בה מנוהלות ע"י מדינות שרמסו לחלוטין זכויות אדם .
ישראל אינה מדינה של צדיקים , אבל היא עדיין רחוקה מכמה מדינות אחרות . זה לא אומר שאנחנו צריכים לשבת על זרי הדפנה , יש מה לתקן .. אבל בחייכם, יש כמה הבדלים מהותיים בינינו לבין אחרים .

הערבי:
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1077079.html
מדובר בתושב ירושלים.

שני אנשים שאפשר היה לצפות שיקבלו משפט שווה, אבל לא, את הבית של המשפחה של אחד מהם הורסים ואת של השני לא, זה נקרא גזענות.

האמת ? מתוך סקרנות ניסיתי לברר אם יש מקום הגיוני אחד, אחד, על כדור הארץ שלנו, נכשלתי בלמצוא אותו, בכל מקום שיש בני אדם יש ניצול ואכזריות, בכל מקרה, אני מעדיף להשאר פה ולראות מה אפשר לשנות, אני לא בקטע של לברוח.

הערבי:
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1077079.html
מדובר בתושב ירושלים.

שני אנשים שאפשר היה לצפות שיקבלו משפט שווה, אבל לא, את הבית של המשפחה של אחד מהם הורסים ואת של השני לא, זה נקרא גזענות.

–

האמת ? מתוך סקרנות ניסיתי לברר אם יש מקום הגיוני אחד, אחד, על כדור הארץ שלנו, נכשלתי בלמצוא אותו, בכל מקום שיש בני אדם יש ניצול ואכזריות, בכל מקרה, אני מעדיף להשאר פה ולראות מה אפשר לשנות, אני לא בקטע של לברוח.

טוב שלא הבאת גם את בן גוריון, גולדה או הרצל כדוגמאות.
לצערי, אתה כל כך בטוח בנכונות של הטענות שלך, וכל כך חפץ להוכיח אותן בדוגמאות , וצר לי על החברים שלך ועל אותו באסם אבו רחמה (אבל מי שהולך לקפוץ מול קני הרובים של מג"בניקים .. שיידע שהם עשויים לירות) .
עד שאתה לא רואה שהאמת או הצדק שאתה מציג – לא באמת מעניינים מישהו .
אם אתה מחפש צידוק לדבריך בקהילה העולמית , וודאי שיהיה מי שייתן לך את אותו צידוק, אולם הבחירה שלך להתעלם מדעת הקהל המקומית – לא מקדמת את המטרות שלך ולו במאומה.
הבעיה קיימת כאן והיא צריכה להיפטר כאן.
זה לא מקרה, שהשמאל איבד בעשורים האחרונים את כל כוחו – הוא היה כל כך עסוק בלחנך את שאר האנשים וכל כך משוכנע בצדק שלו, עד לכך שהצדק עיוור את החוכמה .
אני לא אומר שאתה לא צודק – אני אומר שאתה טועה בצורה של הצגת הדברים , ואני סבור שאתה טועה בפעילויות שאתה עושה – עד כדי כך שאתה בעצם פוגע רק במטרות שאתה קבעת.
מה שאני מנסה לומר הוא שללכת לעיבלין ולקפוץ על הגדר, גם אם זה צודק – אני סבור שזה לא חכם , כי זה לא באמת מקדם את המטרות שעליהם אתה נלחם.
40 שנים עברו, והשמאל הישראלי לא הצליח לקדם את המטרות שלו בנושא הזה – זה לא מקרה , זה מעיד על בעיה בהצגת הרעיון, במכירת הרעיון, ובהחלט מעיד על בעיה בדרך שבה מציגים את הדברים והפעולות שעושים.

יוחאי,
אני לא יודע לאיזה אירוע ספציפי אתה מתייחס , אולם בהחלט קיימים חוקים שונים בין מישהו שהוא אזרח ישראלי, לבין אדם שחי באיזור שמוגדר כאיזור שבו יש שלטון צבאי – על שני האוכלוסיות הללו מופעלים חוקים שונים .
האם זה צודק ? אולי לא , אבל זו עובדה, הרי אם היית מחיל את החוק הישראלי על תושבי השטחים , מייד היתה קמה זעקה על כך שאתה בעצם מספח אותם, מצד שני אם אתה לא מחיל את החוק הישראלי, הרי שיהיו טיעונים לכך שאתה יוצר איפה ואיפה .
כן יש הבדל, אולם ההבדל אינו בעצם הלאום או הדת אליה משתייך המחבל שאליו התייחסת אלא למסגרת המשפטית שבה הוא חי .
מפגע יהודי שחי בתל אביב, אמור לקבל בדיוק את אותו יחס שמקבל מפגע מוסלמי שחי ביפו .

ואחרי הכל, אולי צריכה להישאל השאלה , אם אתם חושבים כאלו דברים על המקום בו אתם חיים – מה אתם בעצם עושים פה ? אם אתם לא מאמינים במה שקורה כאן ובמה שיכול לקרות כאן , למה אתם נשארים ?