חופש הדיבור

מ..מו..מוק… מוקו!

לקחתי לתשומת ליבי את ההערה של תומר, 2 פוסטים בלי לכתוב על מוקו ..

.. באמת יותר מידי.

אבל יש לכך סיבה, ואולי הפעם אני אכתוב כמה מילים על הצד השני של המטבע .

באופן מפתיע, יוצא לי לדבר עם כמעט כל משתמש שיש לו מוקו , ויש לא מעט כאלו לאחרונה. בשבועיים האחרונים , כמעט כל יום / יומיים יצא לי לשמוע על עוד מישהו שיש לו מוקו .. מרבית האנשים , מביאים אותו בדרך לא דרך מחו"ל (דודה שעושה עליה, בן דוד שמגיע לליל הסדר, או סתם חבר שחשקה נפשו ובודק מקצוע חדש של "מבריח" – לאור המצב הכלכלי העגום) .

אבל העובדה היא שקהילת המשתמשים , הולכת וגדלה, וכך גם כמות הבעיות , והשאלות.

בימים האחרונים, אני מוצא עצמי עונה לפעמים ל 20 שאלות שונות (ביום) במיילים, או במיילים שמקורם ברשימת התפוצה, או מיילים שמגיעים אליי ישירות.

עד לפני מספר חודשים, כל משתמש ששם את היד שלו על FreeRunner , היה צריך גם "את חפירה" מכוון שהיה צורך ללכת ולחפור בעמודים ובמסמכים השונים , היום, על מנת להקל על אנשים, אני חושב שמרביתינו מנסים לעזור ולתת תשובות בצורה מהירה ככל האפשר , גם על מנת לחסוך מאנשים קריאה של חומרים.

ממילא יש להם עוד טונות של חומרים לקרוא , אז למה , שיקראו על נושאים שממילא אנחנו יודעים לטפל בהם בשניות.

למי שלא מכיר, ולא התנסה, כתב על זה רם-און אגמון , "האם המוח שלך בנוי למכשיר כזה" , והוא ממש צדק , יש עקומת למידה, שבדרך כלל כל משתמש חדש עובר.

בשבוע הראשון , הוא מתלהב אבל הוא עדיין לא מבין מה עושים עם זה ..

בשבוע השני והשלישי – הוא מתחיל להבין מה עושים עם זה .. וממשיך להתלהב .

בשבוע הרביעי – ההתלהבות קצת יורדת , כשמבינים מה זה באמת .. וכמה יש ללמוד ..

ואחר כך , ובכן אחר כך ההתלהבות ממשיכה ועולה , גם כי מכירים כבר את המכשיר, גם כי מבינים מה אפשר לעשות איתו וגם כי מבינים את הפוטנציאל שלו.

מהשיחות והתכתובות שיש לי עם בעלי מכשירים – אף אחד מהם לא חושב שהוא יוכל לחזור אחורה לטלפון סלולארי רגיל .

זה לא שה FreeRunner הוא כזה סקסי , הוא פשוט מספק חוויה שאי אפשר להסביר אותה .

מצד אחד היכולת הכמעט אינסופית של משחקים שונים (כי מדובר במשהו שהוא חופשי ופתוח) , מצד שני היכולת להבין בדיוק מה קורה ואיך קורה (כאמור .. חופשי ופתוח ) , מהצד השלישי אפשר לפתח עליו (שוב .. חופשי ופתוח ) .. למוקו שלי יש עוד כמה צדדים .. שעדיין לא גיליתי אותם , אבל אני ממשיך לנסות – וכך כל משתמשי המוקו .

אז נכון , לא ממש יוצא לי לכתוב עליו, כי יש עבודה רגילה וסטנדרטית שצריך לעשות (עבודה רגילה .. כי בסוף צריך גם לאכול איך שהוא ) , ועכשיו יש יותר ויותר משתמשים שצריך לעזור להם (וכן אני מקבל לפעמים טלפון ב 23:00 על משהו דחוף ביותר שקרה למישהו במוקו שלו .. או מייל ב 2 בלילה עם שאלה .. ) ולנסות ולהקל עליהם .

ועם כל זאת, אני עדיין מאמין שיש לי את הטלפון הסלולארי הכי טוב בעולם , שהאבק שהוא משאיר לטלפונים אחרים , יכול למלא איצטדיונים בכמות שלו .. כנראה שאני לא השרוט היחיד, וכבר יש עוד כמה שחושבים כמוני .

ביחד עם כל זה , ועם שפע המחמאות שיש לומר על המכשיר, אין ספק שהקהילה שקיימת סביב הפרוייקט היא הדבר שנותן את הדרייב האמיתי .

היכולת לקבל עזרה בכמעט כל נושא ב IRC או ברשימת התפוצה, הרעיונות שיש לאנשים שונים לגביי השימוש במכשיר .. הכלים שאנשים בונים למכשיר . אם זה היה מכשיר שהשכיחות שלו גבוהה, כמו מחשב לדוגמה, הרי שהיה קל יותר לכולם .. אבל בכל זאת זה מוקו ..

ומה שהכי כיף זה שהוא לא ממש דומה לשום דבר אחר .. אפילו לא למוקו אחר . כשיוצא לי להיפגש עם בעליו הגאה של מוקו ואנחנו מסתכלים כל אחד על המכשיר של השני – מסתבר שכל אחד יש לו את הדברים היחודיים שלו , ממש כמו בני אדם .. אנחנו דומים , אבל אנחנו גם שונים .