חופש הדיבור

סוד הקסם המוקואי ..

19 בפברואר, 2009 | מאת doron |

קדימון:

בימים האחרונים כל פעם שאני נכנס לבלוג, אני נבהל .. יש מצד שמאל מודעה מפחידה  (כאן —> )

של "נכנסת לרשימה השחורה" .. פחד אלוהים ..

אני חושב שהצלחתי לגלות מהו סוד הקסם של המכשיר הזה .. אולי באמת הגיע הזמן, אחרי שהוא עובד אצלי כבר מספר חודשים.

הכל התחיל אתמול באמצע המקלחת .. ככה זה, תוך כדי מקלחת מגיעים רעיונות מצויינים.

האמת היא שאני חייב תודה בעיניין הזה גם לרם-און, וגם לתומר כהן , שניהם בכתיבה שלהם הראשון בפוסט והשני בתגובה לפוסט, הצליחו להפיל לי את האסימון.

בדיעבד, כאשר אני מנתח לאחור דברים שמשתמשים אחרים אמרו לי , הרי שהדברים מתאימים מאד למה שרם-און ותומר כתבו.

אבל לפני הכל,

לפני שנה/שנתיים (או פרק זמן כלשהו .. כי אני ממש לא מצטיין בזמנים) , הייתי בהרצאה שבה המרצה, דיבר על נושא של סלולאריים.

אני כן זוכר שהוא היה אמריקאי, והדוגמה שבה הוא השתמש התייחסה לשוק האמריקאי, בכל אופן , רצה אותו מרצה להדגיש את הקשר שיש בין האדם ל"פלאפונו" , וסיפר שמידי פעם בהרצאות שלו הוא שואל את הקהל לכמה אנשים יש גם טלפון סלולארי וגם מחשב נייד, לטענתו, 90% מהקהל מרימים ידיים (יש לחלק מהמרצים האמריקאים תחביב מוזר לערוך משאלים תוך כדי הרצאה על מנת להוכיח טענה כלשהם, אבל ברור לי שלא רק שלא מדובר במדגם מייצג, ספק אם השאלה בכלל מנוסחת כמו שצריך .. אבל זה לא קשור) , לאחר מכן הוא שואל את הקהל כמה מהם נשואים או חיים עם בני זוג , וחצי מהידיים נשארות מורמות (השאר רווקים) , לאחר מכן הוא שואל "אם לבת הזוג/בן הזוג שלך יתקלקל המחשב, האם תיתן לו את המחשב הנייד שלך ?” חצי מהידיים נשארות מורמות (החצי שהורידו יד לא היו נותנים את המחשב הנייד שלהם ) , אחר כך הוא שואל , אם הטלפון הסלולארי של בת הזוג / בן הזוג יתקלקל , האם תיתן לו את שלך ? במצב הזה כל הידיים מורדות ולפעמים נשארת יד אחת באוויר .

המסקנה של אותו מרצה הוא שיש יותר אנשים שהיו מוכנים לוותר לבן זוג שלהם ולתת לו את המחשב הנייד מאשר כאלו שהיו מפקידים בידיו את הטלפון הסלולארי .. ההסבר לכך, לשיטתו, הוא שבטלפון הסלולארי מצוי מידע אישי , אשר אותו אנשים לא רוצים לחלוק עם אנשים אחרים (הודעות SMS , אנשי קשר וכו') , למעשה אותו מרצה טען שהטלפון הסלולארי מעיד משהו על האישיות שלנו , והוא "המשך" של ה"אני" שלנו .

עד כאן הטיעון שאני שמעתי אותו אגב בוורסיות כאלו ואחרות מספר פעמים.

חלק מתעשיית הסלולאר מתקיימת בעצם על מודלים שבונים על כך שהטלפון הסלולארי שלנו הוא משהוא נורא אישי .

ומכאן אני קופץ לתגובה של תומר כהן , תומר למעשה אמר שאצלו הטלפון הסלולארי זרוק בתיק .. האמת שאני מרגיש מאוד קרוב למה שתומר כתב, וזאת מכוון שאצלי לאורך שנים המקום של הטלפון הסלולארי היה בתיק , בין אם הוא צילצל ובין אם לאו, אני לא תמיד רציתי לשמוע אותו .

אם מישהו מהקרובים אליי (והסתבכתי ככה עם כמה בנות זוג) , היה מתקשר אליי "יותר מידי פעמים" , הוא היה זוכה לכך שאני לא יענה לו או יטרוק לו את הטלפון בפרצוף ..

אני לא אומר שתומר עושה את הדברים הללו , אולם תומר בדרכו , ואני בדרכי .. הבענו סוג של מחאה כלפי הטלפון הסלולארי שלנו, בכך שפשוט השארנו אותו "שיתייבש" לו בתיק .

לכאורה, מצב קצת מוזר, שבו אנשים שהם טכנולוגיים , מוותרים על יישום טכנולוגי כלשהוא ומתייחסים אליו במעין סוג של זילזול .. לא רק אני ותומר עשינו זאת , אני מכיר עוד לא מעט אנשים שכך התייחסו לטלפון הסלולארי שלהם , אם מדובר באנשים שרגילים לעבוד עם כלים חופשיים (שאלו מרבית האנשים שאני מכיר), אין לי אלא את ההסבר שאנשים אלו רגילים לשלוט במה שהם עושים , ואילו הטלפון הסלולארי מעמת אותם עם זה .. הוא פשוט מונע מהם את השליטה שהם רגילים לה . בעיקר יבלוט הדבר אם אותו איש טכנולוגי עובד עם טלפון מסוג מיושן יחסית.

מהצד השני, כשקראתי את הפוסט של רם-און, היתה הרגשה שמעבר לכתיבה ההומוריסטית, ומעבר לדברים האחרים , רם-און נמצא כמעט במצב של התרוממות נפש מהמוקו שלו (ואלוהים עדי שלא בכל יום היה לו קל ), אני יותר ממזדהה עם הדברים שכתב רם-און, כי לא אחת ולא פעמיים הרגשתי ממש את אותו דבר .

פעם ניסיתי לכתוב על זה פוסט שבו כתבתי שזה לא טלפון סלולארי .. אלא משהו אחר.

אם אני אחזור למה שכתבתי בתחילת הפוסט, הרי שהמרצה בהרצאה , דיבר על כך שהטלפון הסלולארי הוא משהו אישי בגלל המידע המצוי בו . אבל אני שואל , האם הוא באמת כל כך אישי ?

אם מחר בבוקר , מישהו ייתן לי את הטלפון שלו , האם מדובר במשהו שהוא כל כך אישי וכל כך מייצר רגשות – לדעתי התשובה היא לא .

כל הטלפונים הסלולאריים הינם טלפונים מייצור סידרתי , התפריטים שלהם נקבעו ע"י היצרן, הכלים והיכולות שלהם נקבעו ע"י היצרן .. כלומר , זה נכון ש iPhone הוא טלפון נפלא .. אבל לכולם יש בערך את אותו iPhone .

במקרה הטוב של טלפון מהשנה/שנתיים האחרונות , יש בו גם דפדפן ויכולת לגלוש, במקרה היותר טוב אפשר אולי להתקין עוד סוג של דפדפן , במוקו , אם אני זוכר נכון יש בערך 8 דפדפנים שונים (כאשר אני התנסתי ב 4-5 מתוכם ) . בטלפון סלולארי רגיל אפשר אולי להחליף תמונת רקע , במוקו , אפשר להחליף לא רק את תמונת הרקע אלא את כל הסביבה .. ואם למישהו לא מספיק תמונת רקע אחת , גם רם-און כתב על כך שיש לטלפון 4 “משטחי עבודה" (מה שמשתמשי לינוקס מכירים) , ואפשר לשים תמונה שונה על כל משטח ..

במוקו , אפשר להחליף את ההפצה, אפשר להחליף את סביבת העבודה, לכל אפליקציה יש בדך כלל מספר חלופות , אפשר לשנות את הוויזואליות של המערכת בצורה שאי אפשר לעשות בשום טלפון אחר ..

המשמעות היא אחת .

בטלפונים סלולאריים סטנדרטיים , היצרן מגביל את המשתמש לעבודה בצורה מסויימת , ובמוקו , זה קורה בדיוק ההיפך.

מדובר בחופש, כמו שהרבה אנשי תוכנה חופשית יגידו , אבל בינינו זה אולי נכון שזה מה שהחופש מספק .. אבל זה לא מה שגורם להרבה משתמשי מוקו להתרוממות הנפשית ..

נכון יהיו מי שיגידו שאנדרואיד אולי קצת דומה למוקו בעיניין הזה, אבל מייד אני אשאל , מה אפשר בעצם באמת לשנות באנדרואיד ? להתקין עוד אפליקציות ? הרי זה מה שאפל גם מאפשרים .. לשנות את הויזואליות .. גם יצרנים אחרים מאפשרים את זה .

המוקו, בעצם מספק למשתמש , חוויה שבה המשתמש מרגיש שיש הרבה "מוקואים" בעולם , אבל שום מוקו לא דומה למוקו שלי .. וזה בדיוק מה שגורם להרגשת ייחודיות .

יש בארץ כמה עשרות אנשים שמשתמשים במכשיר , יש כמה אלפים טובים בעולם שעושים בו שימוש , אבל לאף אחד מהם אין מוקו שדומה למוקו שלי .. נכון , כל המוקואים ירדו מאותו פס ייצור ויש להם אותה זהות חומרתית בסיסית , אבל בדיוק פה נגמר הדמיון בינהם ..

עשרות משתמשי מוקו הוסיפו חומרה פריפריאלית כזו או אחרת למכשיר שלהם, מאות או אלפים הוסיפו למכשיר להם את התכונה של dual-boot , עשרות אלפים רצו לרכוש כרטיסי microsd גדולים יותר , וכל אחד בעצם בונה לעמו ומרכיב לעצמו את המכשיר שהוא רוצה , עם התכונות שהוא רוצה .

המוקו בעצם מספק חוויה שבה לא רק המידע שיש במכשיר הוא אישי .. כל המכשיר הוא אישי, האפליקציות , מערכת ההפעלה, ה kernel שכל אחד יכול לבחור , וסט הכלים שכל אחד יכול לבחור, הוויזואליות שכל אחד יכול להחליף .. אפילו אם יש שני אנשים שמשתמשים באותה הפצה , לדוגמה, FSO , הם יכולים להחליף את ה Zhone ב Paroli או ב tichy ….(יישומים שמאפשרים לנהל את השיחות, אנשי הקשר והמסרונים ) .

אז נכון, יהיו מי שיטענו שמדובר בנגזרת של "חופש" ואני בהחלט יסכים איתם .. אבל זה לא "חופש" בלבד אלא ההרגשה שהטלפון הוא הכי אישי שיש , כי כל אחד יכול לשנות אותו ברמות הכי מוטרפות שאפשר .

תופעה מעניינת, שגם השבוע ראיתי אותה קוראת , היא כאשר למוקואיסט נגנב הטלפון או שנשבר מרכיב מרכזי , מייד ברשימת התפוצה מתחילים שירשורים של נסיונות לעזרה, השבוע נשבר למישהו מסך – מבחינתו, אם הוא לא היה מוצא מסך זהה , הוא היה מזמין מוקו חדש , במזל , אנשים טובים עזרו לו ונמצא מסך מתאים , לא שזה עצר את הבכי שלו .. כי בכל זאת הוא שבוע יצטרך להסתובב עם טלפון חליפי .

ואני כלל לא יכול לכתוב על מיילים "קורעי לב"  של אנשים שנגנב להם המכשיר .. ומה עושה המוקואיסט המצוי כשגונבים לו את המכשיר , מעבר ללהוציא מייל לרשימת התפוצה? ניחשתם נכון , מזמין לעצמו מוקו חדש (גם אם הוא מפסיק לאכול לשבוע שבועיים בשביל זה) , ומה הוא עושה עם המוקו החדש ? לא טעיתם – קושר אותו ליד ! (בחיי היה מישהו כזה שהסתובב עם מוקו שיש לו רצועה שמתלבשת על היד).

וזה חלק מהעיניין, כשמישהו מודיע ברשימת התפוצה שגנבו לו את המוקו , כמעט אפשר להרגיש צמרמורת שעוברת אצל האחרים רק מהמחשבה שהמוקו שלהם ייעלם (ובגלל זה גם בנו אפליקציה ששולחת SMS למספר מוגדר עם הודעה על המיקום של המכשיר כאשר מדליקים את המכשיר ).

מרבית משתמשי המוקו שאני נתקלתי בהם , לא יכולים ולא רוצים לעבור למשהו אחר , לא מסוגלים לחשוב על עצמם חוזרים למכשיר אחר – כי המכשיר הזה , בתכלס , מצליח לענות על הצורך שלנו בטלפון מחד אבל במשהו אישי מאד מאידך (במאמר מוסגר, אציין שגם אצלי, אם מישהו ייקח את המוקו שלי , הוא יצטרך לבלות איתו קצת לפני שהוא יבין כלל מה קורה בו ) .

יכול להיות שיהיו מי שיטענו שזה קורה גם עם מחשב נייד , אני בהחלט יכול להסכים לזה, אבל מחשב נייד לא "מבלה" איתי 24 שעות ביממה .. אני לא פותח אותו תוך כדי הליכה ברחוב , ואני לא יושב בתחנת אוטובוס ומוציא מחשב נייד .

וזה גם החיסרון של המוקו, מתן אפשרויות כל כך גדולות לאנשים, עשויה לגרום גם לבעיות, ממש לפני שבוע כתב לי מישהו (השם שמור במערכת) שהמוקו שלו לא עובד, מסתבר שהוא החליף את מנהל האיתחול למנהל איתחול חדש אשר להבנתי לא היו לו פרמטרים לאתחל מתוך microsd .

כלומר, יש בעיות , ויש טענות .. אבל ב 90% מהמקרים לא מדובר על משהו אקוטי אלא על תצורות הרכבה אשר בשילובים מסויימים עשויות לייצר בעיות .

באותה נשימה, החיסרון הזה גם יכול לחלחל כאשר מדובר במשתמשים "נורמאלים" , מתן של עודף אפשרויות לא רק שעשוי לבלבל אותם הוא עשוי לגרום להם להבין שלכאורה משהו לא בסדר , ואלי האתגר הגדול של הפרוייקט יהיה להעמיד ביחד עם ההפצות שיש כרגע הפצות נוספות שמהוות "תמונת מצב" (כלומר להקפיא סביבה) כאשר סביבה מגיעה לבשלות מסויימת (לדעתי אם זה באחריות של מישהו הרי שזה באחריות של החברה עצמה ולא בהכרח של הקהילה) .

לאחרונה, היו מספר פניות של עיתונאי טכנולוגיה לקבל את המכשיר לכמה ימים על מנת לכתוב עליו .. אני אישית הייתי בדילמה של האם בכלל אני מסוגל לוותר עליו למספר ימים .. (ואם כן העיתונאי היה מקבל ממני טלפון 5 פעמים ביום על מנת לבדוק מה קורה עם המוקו שלי ) , אבל יותר מכך , מה שמים על המכשיר לכזה עיתונאי ? FSO ? הרי FSO עם כל הכבוד זה לא מה שמוקו יכול לעשות .. SHR ? גם SHR זה לא מוקו .. 2008.12 ? גם ההפצה הזו, עם כל הכבוד, אינה באמת המוקו ..

המוקו, הוא כל ההפצות האלו אבל עוד … הוא עוד אפליקציות , והוא עוד גמישות, והוא עוד יכולת שינוי ומשחק , והוא עוד אינטרנט והוא עוד המון דברים ..

עיתונאי סלולאר , כותבים לפעמים על "עקומת הלמידה" של מכשיר סלולארי , כמבחן להצלחה שלו .. אני יכול להעיד שעקומת הלמידה של משתמש מוקו היא ארוכה ותלולה יחסית לטלפונים אחרים , אבל כמו שכתבתי מקודם , המוקו הוא לא טלפון רגיל , ולדעתי הוא מצליח לספק חווית משתמש ששום טלפון אחר לא יוכל להשתוות לה , אלא אם הוא יהיה חופשי לחלוטין .

בהמשך לכל הדברים הללו, יש מספר נקודות שאולי כדאי לתת עליהן את הדעת ושייכות לנושא. לא אחת נשאלתי "נו , ומה עם תמיכה ב G3 ? “ .. האמת היא שמידי פעם הנושא גם עולה ברשימת התפוצה, אבל אינני יכול לומר שהוא מטריד יותר מידי את משתמשי המוקו . המכשיר יכול לתמוך בכרטיסים מסוג USIM , כרטיסים שעובדים ברשת 3G וזאת באמצעות שידרוג firmware של המודם .

אבל הנושא אינו מטריד יותר מידי, מכוון שמרבית השוק כבר החל להתרגל לכך שרשת G3 היא הכרח , למעשה גם מפעילים הסלולאר וגם יצרני הסלולאר , משווקים כל הזמן מכשירים חדשים ועל מנת לחדש לעצמם את השוק , הם "מגדילים את המנוע בכל פעם" , או בדוגמה קצת יותר מופשטת , יכול להיות שסובארו ומאזדה יעשו בינהן תחרות מי יוציא רכב עם מנוע יותר גדול .. כי בייצור הסידרתי שלהם – זה בעצם מה שמגדיר את התחרות שלהם, עכשיו, מה הוויכוח על "מנוע גדול יותר באוטו" , מעניין מישהו שיש לו הרלי-דיווידסון ?

יכול להיות שמהירות רשת גדולה יותר היא חיובית , אבל היא לא באמת הכרח , כאשר יש לך ביד כלי שאיתו יש לך יכולת לבחור בכלל מה אתה רוצה להעביר ואיך אתה רוצה להעביר .

נקודה שניה הינה נקודה של תכנים, וליתר דיוק מפות . נשאלתי יותר מפעם אחת מהיכן אני "מוריד" מפות, בעיקרון, אין מניעה להשתמש בסוגים שונים של מפות, ובכלל זה גם מפות "סגורות" (שהרשיון שימוש שלהן אינו חופשי) אולם , בברירת המחדל ישנן אפליקציות העובדות מול מפות חופשיות לשימוש, כלומר ברגע שהמכשיר מחובר לאינטרנט הוא יכול להוריד מפות (או נתונים גאו' אחרים) לאחסן אותן אצלו ולהשתמש בהן על פי הצורך.