חופש הדיבור

יש ערימה של מוקואים על הדשא ..

איזה שבוע מטורף זה היה .. פשוט לא היה לי זמן לנשום, וכך מן הסתם שמו לב מי שקוראים את הבלוג שלא היה לי זמן לכתוב.

טוב אז עכשיו אחרי שאכלתי את ארוחת הצהריים של יום שלישי (כן גם לאכול לא היה לי זמן) , יש לי זמן לכתוב (בכל זאת סוף השבוע עכשיו) .

אז יש כמה דברים נחמדים יותר או נחמדים פחות שקרו לי השבוע:

1. המסמך למצע טכנולוגי של מפלגות:

יוזמה די ברוכה שכבר כתבתי עליה, אבל לצערי, התחושה שלי שהיא קצת נתקעה, הסיבה לדעתי היא שפרק הזמן שבדרך כלל הוא יותר ארוך , לפני הבחירות, היה הפעם קצר להפליא (כי התעסקו במבצע בעזה) , מה שיוצר לחץ אצל המפלגות – כוונתי ללחץ של זמן.

התוצאה היא שמרבית המפלגות , מוכנות לעסוק לטענתן בנושא של סדר יום טכנולוגי – אבל רק אחרי הבחירות, ולמעשה להבנתי , אחרי הבחירות יהיה להן תירוץ אחר .. המפלגה היחידה שעוסקת בכך היא ה"ירוקה מימד" , מה שאומר שהוא היחידה שפונה עם איזושהיא אג'נדה לקהל המשתמשים והצרכנים הטכנולוגיים , מה שמכונה לעיתים "דור האינטרנט".

2. עבודה:

כמו שכתבתי, "טחנתי עבודה השבוע" ברמות קיצוניות, בין השאר התבקשתי לסייע לחברה כלשהיא בנושא של ווירטואליזציה.

לא ממש הייתי כותב על כך, אולם על הפרק שם עמודו 2 אפשרויות, האחת היא האפשרות (המצויינת) להשתמש ב VMware והשניה כמובן היא האפשרות (הלא פחות מצויינת) להשתמש ב Xen .

מה שהיה מעניין בעיניין הזה הוא הנושא של המחיר של שני הפתרונות מחד , ביחס ליכולות של המוצרים השונים מאידך.

הסתבר לי שעל מנת ליצור מצב של זמינות גבוהה בסביבת VMware ישנה דרישה לתוספים המעלים את המחיר לרמות באמת גבוהות , מצד שני בסביבה של Xen בלי שום מוצרי צד ג' ובלי שום תוספים יקרים אפשר לכוונן מצב שבו אם שרת הווירטואליזציה נופל ה VM מייד עובר לטיפול של שרת הווירטואליזציה השני . מה שהיה נחמד מאד הוא שהאנשים הטכניים שכבר היו שם ועסקו בכך, לא ידעו שניתן לעשות זאת ללא כיבוי כלל של ה VM (לא מדובר על מצב של הזזת VM "חי" בין שרתים אלא מצב שבו שרת נופל והשרת השני משתלט על ה VM בעודו "חי" וממשיך לעבוד איתו) .

בקיצור אני ישאיר לכם לנחש איזה פתרון נבחר בסופו של דבר .

3. FreeRunner :

לפני שבוע / שבוע וחצי נחת בארץ משלוח יחסית גדול של מכשירים, כמובן שהתכוננו לכך מבעוד מועד והיו כל האישורים הנדרשים . אבל למכס תמיד יש הפתעות משלו . לאחר שפקיד המכס ראה שכל הניירת מאורגנת מראש כמו שצריך, הוא קפץ על השאלה : "אבל למטענים אין אישור" (מה שלא היה ממש נכון) .

אני באותו רגע חשבתי שאני עושה אחד משני דברים , או חונק אותו , או הורג אותו . כמובן ששני הדברים היו מובילים לאותה תוצאה  -אבל הם היו גם גורמים לי לשחרר את מה שחשתי כלפי אותו פקיד מכס .

בעיקרון הבעיה לא היתה חמורה מאד בכך שלא היו מכינים את המוקואים , אלא שמייד הבנתי שהולך להיות עיכוב בהכנסה שלהם – ואכן , עד שהנושא טופל ע"י מכון התקנים , והמכס קיבל אישור לכך שהאישור שהיה מוכן מראש הוא תקף , חלף לו כמעט שבוע (בכל זאת כנראה אנשי המכס או אנשי מכון התקנים הולכים ב 14:00 הביתה ) , וכך באמצעות בירוקרטיה , כל המשלוח עוכב במכס ..

לא סוף העולם , אך בוודאי לא נעים ומצריך טיפול שלא ממש יכלתי לעשות , כי כאמור הייתי עסוק במליון דברים אחרים .

אבל, סוף טוב הכל טוב, יום חמישי בערב , הגיע אחר כבוד המשלוח והוא נח לו עכשיו את מנוחת השבת בתוך ערימת ארגזים (ואני מקווה להתחיל להתעסק בכך מחר או מחרתיים, כלומר לטפל בשילוח לאלו שהזמינו וכו').

תוספת:

קיבלתי כמה מיילים בסגנון של "לא יכול להיות". אז הנה ארגז אחד מתוך המשלוח: