לשלוט בחוסר השליטה … האם הגיע הזמן לחפש הפצת לינוקס חדשה?
15 בדצמבר, 2008 | מאת doron |נו, השאלה הזו שמטריד את ארתיום, מטרידה גם ליאור .. (אמנם ליאור מתייחס רק לנושא של גרסת הדביאן .. אבל אני סבור שמעצם השאלה עולות שאלות מעניינות ומרכבות יותר ) ואולי עוד כמה אנשים טובים.
האמת , שאני לא חושב שלהפצות מסויימות יהיה קל להיכנס לנעלים של דביאן – אולי יש הפצות שמנסות , אבל לדביאן, גם בגלל היותה הפצה וותיקה, גם בגלל כמות של משתמשים ומפתחים – יש עובדתית "נעליים גדולות" (ועד כמה שאני ראיתי ארתיום שאל ב whatsup לגביי המלצות על הפצות שונות).
אבל השאלה אינה רק שאלת הפצה – אלא שאלה שכל איש שמגדיר את עצמו איש לינוקס, מגיע לרגע שבה הוא שואל את השאלה הזו – זו לא שאלה של הפצה אלא של של מימוש של צורת עבודה (ולפעמים אי מימוש של צורת עבודה מסויימת – למרות שיש יכולת טכנית לממש אותה) .
למה אני מתכוון בעצם ?
הפצות הלינוקס המסחריות אומרות היום (ואצל חלקן בשונה ממה שאמרו בעבר) למשתמשים שלהם "אל תבצעו קומפילציה של kernel “ .. שוב שאלה של גבולות.
לדעתי, אצל כל משתמש תוכנה חופשית, מגיע הרגע שבו הוא שואל את עצמו מהן הגבולות שלי, מהן הגבולות שבהם מגבילים אותי , והאם ואיך אני יכול לפרוץ את הגבולות הללו .
מהי בעצם "הפצת לינוקס" ? למעשה מדובר בגוף (מסחרי או לא) שלוקח קוד חופשי , יכול להיות שהוא ישנה אותו או יטליא אותו , יקמפל את אותו קוד , יארוז אותו וישגר אותו לצרכנים / משתמשים – זוהי הפצת לינוקס.
עכשיו נשאלות שני שאלות מהותיות :
-
האם אותו מפיץ עשה את מה שאני צריך / רוצה בלינוקס שלי ?
-
האם אותו מפיץ ארז את כל התוכנות שאני רוצה / צריך ?
שני השאלות הללו הינן בעצם כמעט אותה שאלה .
מכוון שבחלק מהמקרים התשובות יהיו , לאו. תישאל השאלה – מה אני יכול לעשות עם זה , ובעצם מה הן הגבולות שלי כמשתמש.
צריך לומר כבר עתה שיכולות להיות גבולות שונים לאותו משתמש בקשר לשימוש שלו , כלומר אותו אדם יכול להיות שללינוקס הפרטי שלו יעשה משהו שבו הוא שובר את אותם גבולות, אבל לשרת בסביבת העבודה שלו הוא לא יעיז לעשות זאת, ומצד שלישי למכונת הלינוקס שמשמשת אותו לפיתוח בעבודה , הוא יעשה משהו אחר לחלוטין – כלומר אותו משתמש בסיטואציות שונות עשוי להתנהג אחרת .
אולי אני יהיה ברור יותר בדוגמאות .
ניח שארתיום יבחר להתקין OpenSuse ואלו מצידם לא טרחו כלל לבנות חבילות כלשהן שהן צורך של ארתיום (או רצון שלו ) , במצב שכזה, האם ארתיום ייקח חבילות אלו מ Fedora ? מדביאן ? או מהפצה אחרת בה הן קיימות ? האם הוא ייקח את אותן תוכנות בצורה של קוד ויקמפל ויתקין אותן במערכת ?
כל האפשרויות הללו קיימות בפני ארתיום. ברור, שבמידה ומדובר במערכת שצריכה להיות ברת תמיכה, יש להחלטה מהיכן לקחת ואיך לקחת (ולפעמים זה כולל תלויות) – השפעה מכרעת על המערכת .
באותה נשימה, אם ארתיום יחליט להתקין Fedora ולעבוד עם Yum האם הוא יתקין גם apt על המערכת , על מנת להיות מסוגל להשתמש בחבילות שהמקור שלהן הוא apt ? ולמעשה להחזיק במנגנון חבילות כפול על אותה מערכת ?
ושאלת השאלות , האם צריך להתקין או לקמפל , חבילות (ובכלל זה את ה kernel ) על מערכות , כאשר ההפצה גורסת ש"אסור" לעשות זאת.
בעבר, אולי היה מדובר ביכולת שמוסיפה ערך מוסף לחלק מהמשתמשים , כיום (או בשנים האחרונות) מאחר וההפצות המסחריות הוציאו הנחיות כלשהן בנושאים אלו, ומצד שני בחלק מההפצות אין כלל חבילות שמשתמש כלשהוא צריך (כלומר עובדתית הוא יאלץ לעשות זאת) . מדובר בדילמה .
אם בעבר, הדבר השני שמשתמשים היו רוצים לדעת זה איך לקמפל kernel נכון להיום , פחות ופחות משתמשים מגיעים בכלל לדילמה.
אני אישית, חושב שהדילמה, לא רק שהיא קיימת, היא קיימת בעיקר אצל משתמשים וותיקים שיכול להיות שימצאו עצמם בנקודות החלטה שכאלו . וההחלטה, לא צריכה להתבסס רק על עצם היכולת שיש למשתמש לעשות זאת – אלא להתבסס על הידע הקיים אצל המשתמש לעשות זאת , ביחד עם הידע של ההנחיות שמספקת אותה הפצה , ביחד עם השיקלול של חשיבות המכונה (שרת) , תפקידה והרצון והיכולת לתמוך בו בהמשך .
קל להחליט החלטה כגון "נקמפל את ה kernel “ או נתקין מ repository חיצוני , או נתקין מ deb (במערכות מבוססות rpm ) , או נתקין מ rpm (במערכות מבוססות deb ) .. קל לקבל החלטה שכזו כאשר לא מודעים לכל השיקולים שיש לעשות אלא רק בהתייחסות הטכנית לעצם היכולת .
קשה לקבל את ההחלטות הללו אם מבינים את המשמעות שלהם לעומק (ויכול להיות שהמשמעות היא אובדן תמיכה) .
אבל כדי ללמוד את זה , אין ברירה אלא להתנסות בכך .
אני אישית חושב שברמת ידע מסויימת , משתמש (בין אם הוא מפתח, בין אם הוא סתם משתמש , ובין אם הוא לא סתם משתמש ) צריך להגיע לרמה שבה ההפצה שבה הוא עובד לא חשובה לו (כך שבעצם ההפצה הפוכת להיות “שקופה” בעבור אותו משתמש) , היכולת לעשות את זה תלויה במידה רבה בהתנסות שהוא יצבור בהפצות השונות – אבל גם יכולת לעבוד עם הפצה שהיא יציר כלאיים של שני הפצות לינוקס או הפצה שבאחוז מסויים ממנה יש כלים ויכולות של הפצה אחרת – היא יכולת שחשוב לרכוש (כאמור ברמת ידע מסויימת) .
לא הייתי מניח כלל את הדילמות הללו בפני משתמש מתחיל או משתמש שאינו מתחיל אבל לא צבר "שעות טיסה" על לינוקס ..
אבל משתמש מתקדם , שמכיר את המערכת טוב .. אני חושב שחלק מהנושא של "הכשרה עצמית" (כי אי אפשר ללמוד את זה בשום מקום) – היא היכולת לחיות על הפצות לינוקס , בלי הפצות לינוקס.
או לשלוט במצבי אי-שליטה.
תגיות: הפצות לינוקס
12 תגובות עבור “לשלוט בחוסר השליטה … האם הגיע הזמן לחפש הפצת לינוקס חדשה?”
מאת ik_5 בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
נתחיל מהסוף (של הדעה שלי): אין שום דבר מושלם בעולם, על אחת כמה וכמה מערכת הפעלה והפצת לינוקס.
במקום כל הזמן להתרחב כי כחול פחות יפה מירוק, יש לרתום כוחות ולהשיג דברים בייחד ולא לחוד.
בקוד הפתוח מאוד קל להתחיל משהו חדש, אבל מאוד קשה משום מה לשתף פעולה. לדעתי אם הגישה של הפצת דביאן אינה נראת לאנשים, הם יכולים ללכת להפצה אחרת.
אצלי למשל אין שום הפצה שמספקת את כל הכלים שאני רוצה או מעוניין לעבוד איתם, ואני מחליט להדר אותם, ואם הם דורשים התקנה בשביל לעבוד כמו שצריך, אז אני גם שובר את הראש ובד"כ יוצר חבילה ומתקין (אם כי תמיד אני לא עושה את זה טוב).
אני חושב שלקמפל קרנל צריך רק כאשר אין ברירה וזה לא שאלה של מה בכך. נגיד ורק קרנל 2.6.920 (לא טעיתי בגרסה, היא פשוט לא קיימת בזמן כתיבת התגובה) מכילה תמיכה שאני חייב אותה, בעוד שההפצה שלי מחזיקה את קרנל 2.6.890, אז אני מוצא את עצמי חייב להדר קרנל חדש גם אם הספק המקורי אינו אוהב את זה. אבל מצד שני זה אומר שאני מאבד את האחריות ממנו, כי הוא לא יכול לתת לי אחריות על משהו שאין לו ידע ושליטה עליו, והוא יכול להיות שלא מכיר אפילו את ההתנהגות של 2.6.920, אז איך הוא יתן לי אחריות ?
לדעתי הגישה של דביאן סבירה מאוד. הם הולכים לפי הגישה שהם חרטו על עצמם, ואם הגישה הזו לא טובה למשתמש, אז יש עוד דברים אחרים. הרי יש לך שאני מכיר לפחות 5 הפצות מבוססות דביאן, אפשר ללכת אליהם במקום.
מאת צפריר כהן בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
ּורון, כל זה נכון. אבל נראה לי שאתה לכאורה מייעץ לאנשים איך להיות פקחים ולצאת מצרות במקום להיות חכמים ולא להכנס אליהן.
מאת doron בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
צפריר,
אתה צודק .. ובכל זאת , בלי קשר לבחירות והאילוצים שאולי רובנו עושים במסגרת העבודה (על מחשבים בעבודה) או בחיים הפרטיים (על מחשבים כמובן) – אני כן חושב שברמה מסויימת של ידע , כדאי לאנשים גם לבדוק את הנקודות הללו – מתוך הבנה שמדובר בתהליך לימודי בעיקרו ..
אחרי כל זה – הידע שלהם יהיה טוב יותר , כך גם ההבנה של הגבולות והמגבלות.
מדובר לדעתי בשלב כמעט הכרחי – שלאחריו, אותו אדם יוכל להבין את המשמעויות של הבחירות השונות .
אז הוא יגיע לשלב של ביצוע החלטות על בסיס ידע ולא רק על בסיס אילוצים , וגם אז , הוא תמיד יוכל לבחור שלא לבחור בדרך העקלקלה – לא כי הוא מפחד ממנה , אלא כי הוא מכיר את החולשות שלה .
לזה התכוונתי .
מאת ארתיום בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
קודם כל, שיהיה ברור, אני יכול להתקין כל דבר, בצורה בטוחה שלא יפריע לשדרוג המערכת, יכול לסדר כל חבילה של קוד מקור.
אני אפילו יכול בקלות להתקין firefox מגרסה אחרונה בדביאן שלי וגם להתקין ConceptGCC כדי לנסות — עובדה, שאת רוב הדברים שאני צריך אני בונה אפילו על cygwin… עזוב אותך, התקנתי דברים הרבה יותר מסובכים כשלא היו לי הרשאות root בכלל.
הבעיה היא אחרת. אני לא רוצה להתעסק בזה, לא בגלל שאני לא יכול, לא מודע להשלכות, עלול בטעות לשבור מערכת. הסיבה היא אחרת:
***אני לא מעוניין להעסק במערכת***. אני רוצה לעבוד, לגלוש, לפתח את הדברים ש**אני** רוצה. מבחינתי מערכת הפעלה/הפצה טובה, היא שזו שאני לא חושב עליה.
הבעיה העיקרית — רוב ההפצות של היום מחולקות לשניים:
1. שלא משתדרגות בכלל — דביאן.
2. רצות אחרי הלא נודע ubuntu, fedora ואחרות שמחייבות אותי להתעסק במערכת פעם בחצי שנה!
****לא רוצה****
לא רוצה לקמפל קרנל, זה לא מעניין אותי… קרנל מעניין את ה־*** שלי — כנ"ל חצי מהחבילות שאני מתקין.
יתנו לי כל הפצה אני אסתדר — השאלה כמה אני אצטרך להשקיע כדי שהמחשב שלי ייראה כמו שאני רוצה באמת.
זאת באמת פונקציית בחירת ההפצה.
מאת אופיר בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
ארתיום, אני חושב שאתה לא מציג את כל התמונה…
ברור שההפצה לא מעניינת – כמו שכתבת – אתה רוצה לגלוש, לעבוד, לפתח דברים… מה הבעיה? ההפצה הנוכחית שלך תומכת בזה? למה שלא תשאר איתה גם חמש או עשר שנים?
כנראה אתה רוצה לשדרג אותה – לעבור לשועלאש 3.1 אחרי שהוא יצא, לעדכן גרסאות open office או flash, לשדרג ספריות, כלי פיתוח וכו', כנראה בתדירות לא קטנה (לפחות כל שנה-שנה וחצי).
אם אתה לא רוצה – כמעט כל הפצה תספק אותך…היי, פשוט תשאר עם מה שיש לך כרגע.
הבעיה היא כנראה שאתה רוצה להתקדם אבל לא רוצה לשלם את המחיר של קצב השינוי… הבחירה בין ההפצות נובעת מהצורך לאזן בין הקדמה למחיר שלה.
מאת ארתיום בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
בדיוק!!! וכרגע יש שתי קצוות, בלבד
מאת משה בתאריך 15 בדצמבר, 2008 | תגובה
כתבתי trackback בבלוג שלי:
http://technomosh.blogspot.com/2008/12/change-is-not-always-welcome-or-needed.html
ואופיר – האמירה לגבי השואש או אופן אופיס אינה מדויקת, שכן שום דבר לא מונע ממך להתקין את גרסאות הבטא האחרונות על ההפצה הנוכחית שלך.
מאת רם-און בתאריך 16 בדצמבר, 2008 | תגובה
כאיש סיסטם, הדבר החשוב ביותר לי בהפצה הוא התמיכה המקוונת. למעשה, גודל הקהילה. אם יש קהילה תומכת עם תיעוד טוב, אני מבסוט. אם לא, אז אני לא אוהב את סוזה, או סנטוס.
הדבר השני החשוב, הוא האידאולוגיה של ההפצה. אני מעדיף הפצה בלי חברה מסחרית. כל הפצות הלוויון הללו (אופן אמו ותאגיד קור) גורמות לי להרגיש במקום השני.
אי לכך, דביאן נשארת במקום הראשון. גם אם היא לא הכי עדכנית. ואובנטו במקום השני, בגלל הנוחות והתמיכה של הקהילה.
אם אני רוצה לחדש, אני עובר שולחן עבודה. זה מביא מספיק צרות כדי להיות מבסוט.
מאת doron בתאריך 16 בדצמבר, 2008 | תגובה
יסלחו לי כל המכובדים … אבל אני אענה רק מחר . עכשיו 2:30 והרגע חזרתי מפגישה רווית אלכהול ויצרים עם נערת חמד ..
ברשותכם .
לילה טוב
מאת doron בתאריך 17 בדצמבר, 2008 | תגובה
ארתיום …
אל תיפגע אישית או משהו כזה , השתמשתי בדוגמה שלך על מנת להציג בערך את אותה דילמה שאתה מציג.
אני רק סבור שהדילמה מסובכת יותר, כאשר זה מגיע לסביבה העסקית מכוון ששם עולים צרכים של תמיכה ו certification של אפליקציות ..
אבל הדילמה , במהותה – קיימת .
מאת אלון בר-לב בתאריך 18 בדצמבר, 2008 | תגובה
בגלל סיבות אלו ואחרות אני משתמש ב-Gentoo… הכי קרוב לבצע את המשימה בעצמך, מבלי התקורה השוטפת. וכאשר נדרש להוסיף שירות/תיקון קל לבצע זאת.
ישנו פרויקט נוסף הנקרא T2 Project המאפשר ללכת אפילו מעט יותר רחוק.
בכל מקרה, ההפצות הבינריות או הסטטיות (יחסית) מעלות שאלות… לדוגמא, מהי גירסא כאשר מדובר בהפצה, הרי הפרויקטים השונים אינם מתאמים לו"זים בינהם.
נושא ה-Certification הוא נושא כואב שהגיע ל-Open Source מסביבת ה-Proprietary. בדרך-כלל מעורב קוד קנייני ובינארי. עבור קוד פתוח הרבה יותר קל להגדיר אילו תלויות קיימות, ואם משהו משתנה גם הקומפיציה מהווה חסם. הפתרון גם עבור ארגונים: אם כבר בוצעה החלטה אסטרטגית לכיוון Linux, צריך להבין שההחלטה הרבה יותר כבדה… אסטרטגית Open Source. צריך לנתח את כל השירותים הקניינים הקיימים, ולמצוא חלופות עוד לפני המעבר. נכון להיום קיימות חלופות נהדרות כמעט עבור כל שירות.
מאת doron בתאריך 18 בדצמבר, 2008 | תגובה
אלון, כל מה שאתה כותב הוא נכון .. וגם אני משתמש ואוהב Gentoo – אבל לעבוד בכמויות גדולות של שרתים עם ההפצה הזו – זה לא הדבר הכי קל ומבחינת תקורות של עבודה.
בעיניין של ה Certification אתה יותר מצודק .. אפשר דרך עשייה של משהו שלא תקין במערכת ההפעלה "לדפוק" לארגון לפעמים גם עשרות אלי דולרים .. (או לחסוך לו אותם ), אם נניח שיש מערכת קריטית בסביבת proprietary והוא בגלל צורך שם עליה תוכנת גיבוי מסחרית שהרשיון שלה מגיע לעשרות אלפי דולרים (ויש לה certification על אחת מההפצות הגדולות ) אם נבצע נניח קומפילציה של kernel אנחנו מאבדים את התמיכה של ההפצה ולפיכך את ה certification ואם חלילה במצב הזה יקרה משהו – אני לא בטוח שהביטוח או החלטות רגולטוריות תופסות בכזה מצב ..