חופש הדיבור

בקיצור- למוקו ;באירוך [ההיפך מקיצור] – למה מוקו

16 ביוני, 2008 | מאת doron |

פעם שלישית .. גלידה ! איך שהוא יצא שהיום כתבתי 3 פוסטים .. [התנצלותי בפני הקוראים הקבועים .. הרי ידוע שאני לא פונה לאוכלוסיה של קוראים .. אלא יותר לאוכלוסיה של שותי אלכוהל, אוכלי .. ומעשני  .. ]

הפוסט הזה נכתב אחרי שקראתי את תגובתו של עירא על מנת להסביר למה אני מתעקש על המוקו הזה ..

או בעברית צחה (וחצי ספרדית) : "למה הלוקו רוצה מוקו"

[אני יודע שיש את אלו שמחכים שאני אמשיך את הפוסט על פיתוח במודל פתוח .. מקווה להמשיך אותו בקרוב]

עוד קצת וה Neo על המדפים (בחו"ל) … ואולי הגיע הזמן לכתוב כמה מילים על "למה מוקו" .

האמת, הוא כבר מסתובב אצל אי אילו אנשים , מעבר לאנשי הפרוייקט, בודקי התוכנה, מפתחים, אלו שמסדירים את האישורים במדינות השונות וכו' ..הוא התחיל להימכר (לפני שמתחילים במכירה רשמית) , לגופים אוניברסיטאים , מחקריים, וכיוצ"ב.

אז נכון, מדובר במערכת פתוחה .. ונכון אני אוהב מערכות פתוחות .. ונכון אני מכיר עוד כמה משוגעים על מערכות פתוחות ..

אבל האם אלו הסיבות האמיתיות .. או כל הסיבות האמיתיות ?

ובכן .. לא.

על מנת להבין מה אפשר לעשות איתו .. צריך קודם כל להבין מה מקבלים ממנו .. או בעצם מה הוא.

ה Neo הוא בעצם פלטפורמה עם סט בסיסי של תוכניות קוד פתוח אשר משמש כטלפון סלולארי .. אבל זה לא באמת מה שהוא.

ההתקן, הוא מכשיר תקשורת רב ערוצי, היכול לייצא ולקבל מידע בתצורות שונות ומשתמש בקוד פתוח כסט בסיסי של אפליקציות המשולבות במכשיר.

למעשה, כל אחד יכול לקחת את המכשיר מחר בבוקר ולהתחיל לשנות אותו .. אז נכון אולי X אנשים יעניין אותם השימושיות שלהם במכשיר ורק בזה הם יתעסקו.

אבל , המכשיר מספק יכולת גם לאנשים נוספים לבנות על בסיסו מודל עסקי  – או בעצם מעבר לכך ש OpenMoko רוצים הרוויח על המכשירים – הם מספקים פלטפורמה שבה עוד הרבה יכולים להרוויח.

בלי להתאמץ יותר מידי .. אפשר לומר כי השוק העסקי והפרטי יכולים להיות מחולקים בצורה ורטיקלית על פי הצרכים שיש למשתמשים השונים . כולנו רואים את ה"באז" שנוצא סביב iPhone .. הסיבה לכך שה iPhone מדבר אל הצרכים של המשתמש קצה .

אבל מה קורה אם אנחנו מצליחים לאפיין צרכים של מגזרים שונים ולספק להם מצד אחד את הפלטפורמה הבסיסית ומצד שני סט של אפליקציות שמותאמות לצרכים שלהם ?

התשובה היא שנוצר echo system .. במצב שכזה, אם יש לנו קבוצה של משתמשים עם צרכים ייחודיים (ולמי אין צרכים יחודיים) , יש מספר גורמים ב"שרשרת" שיכולים לענות לאותם צרכים .

המפתח/ים שמספקים את סט האפליקציות .. ומסביב לזה מגוון של שרותים למינהם.

סיטואציה שכזו מהווה ,לדעתי, מקום שבו אנשים יכולים הן לפרוח מבחינת היוזמה והן לבנות סביב זה מודל עסקי.

אז נכון, למעשה לא חידשתי שום דבר, אבל , במצב הקיים היום בשוק של הסלולאר , על מנת שאני אוציא אפליקציה כלשהיא , אני צריך להשקיע סכומי עתק שלא בטוח שיש לי אותם ולסכן את אותם סכומים בלי וודאות שהצרכנים אכן יצטרכו את האפליקציה שלי ובלי וודאות שאני אכן יוכל להרוויח ממנה.

אמר לי מפתח לתחום הסלולאר שמוקו היא מהפכה כי היא הופכת את תהליך הפיתוח למשהו מהיר וזול .. ואני בהחלט מאמין בזה.

כלומר, אם נניח ניקח מצב של בית חולים .. אנחנו יודעים שבבית חולים מרוכזים כמה מאות או אלפים של אנשי צוות, אשר מתקשרים בינהם , ואשר הינם צרכנים אל אפליקציות מסוימות .

כלומר אם נצליח לייצר להם תקשורת בין אישית ב 0 עלות .. הרי שהם הרוויחו , אם נצליח לספק להם אפליקציות רפואיות שונות .. הרי שהם הרוויחו יותר .

בסופו של דבר , יכול להיות שנוכל לספק להם התקן שבו כל עוד הם נמצאים במתחם ביה"ח , הם יוכלו לתקשר אחד עם השני (מישהו אמר אסטריסק) ולקבל מידע מהרשת הפנימית והכוונה היא למידע רפואי היישר אל הסלולארי שלהם .

כלומר רופא רוצה לראות איזה תרופות חולה קיבל – הוא מסתכל בסלולארי שלו ומקבל את המידע.

דוגמה אחרת, קבוצת חיילים יוצאת לפעילות כלשהיא , ומתקבל דיווח על הימצאותם של גורמים עויינים כלשהם באיזורם. מה קורה כיום ? מודיעים להם ברשת הקשר שפה ושם יש כמה "עויינים" למינהם .. אותם חיילים נכנסים לסיטואציה כאשר אין להם מידע מלבד דיווח קצר ברשת הקשר על מיקום מוערך של עותם "עויינים" .

עם שימוש במוקו, הם יכולים לקבל מיפוי מדוייק כולל העברה מידע חזותי , כולל מיקום יחסי של העויינים אליהם (הרי יש במכשיר GPS ) .. כמובן שכניסה לסיטואציה של לוחמה של אותה קבוצה במצב הזה עדיף הרבה יותר .

אם כבר צבא וביטחון, הרי שאובדן של מכשירים נושאי מידע הוא בעייתי במקומות שכאלו , בקלות יחסית ניתן לבנות תהליך שבודק מאפיין מסויים (לדוג' האם ה SIM שקיים במכשיר הוא עם נתוני זיהוי של ה SIM שהמכשיר כבה איתו ) אם לא – המכשיר יפרמט את המידע שעליו .. לחלופין שליחה מרחוק של הודעת מחיקה למכשיר שאבד / נגנב.

דוגמה שלישית … אנשים עם צרכים מיוחדים .. לדוג' לקשישים תמיד מפריע גודל המקשים על מכשירי הסלולאר – בלי בעיה אפשר לכוון את החייגן להיות עם לוח מקשים גדול יותר (לא מדובר בהשקעה חומרתית כלל ) , יותר מזה לאותה אוכלוסיה אפשר לייצר אפליקציה שבלחיצה על מקש כלשהו או איזור כלשהו במסך מייד תישלח הודעת מצוקה (כוללת נתוני מיקום) למוקד מצוקה , משהו כמו לחצן מצוקה נייד .

דוגמאות נוספות יכולות להיות מהשוק העסקי, הבורסאי, בנקאי, למעשה בכל פלח שוק אני מסוגל לחשוב על מידע או על אפליקציות שיעשו חיים יותר קלים או ייעלו את תהליכי העבודה לאותם קבוצות שונות של צרכנים.

רוצים דוגמה?

בבקשה, Joseph Reeves ששייך לאוניברסיטה באוקספורד, כתב על שימוש ב Neo Freerunner ככלי לעבודה של ארכיאולוגים כאשר הם מצויים בשטח .. למעשה התהוות של פרוייקט ממוקד לצרכים של משתמשים ממגזר מסויים.

בשורה התחתונה , iPhone הוא צעצוע נחמד .. moko הוא כלי הרבה הרבה יותר רציני ויצירתי.

כדי שכלי קוד פתוח ופרוייקטי קוד פתוח יצליחו, צריך לדאוג למעשה להצלחה של כל רכיב בשרשרת האנושית המרכיבה את את הפרוייקט. לפחות לדעתי , ה Neo בגלל היותו פלטפורמה פתוחה יכול להוות כלי שכזה, מפתחים יכולים לפתח כלים שונים בעבורו (ולבנות סביב זה מודל כלכלי) – הגדולה היא שמדובר במכשיר שמהווה "יחידת רחק" של המחשב או אביזר קצה של המחשב.. הוא מהווה פלטפורמה סלולארית, ומכשיר מבוסס מיקום . כל התשתיות הללו יכולות לספק את המצע גם לכלים טריוויאלים וגם לחדשנות טכנולוגית.

כלים שכאלו, בהכרח יספקו עבודה גם למטמיעים, ואנשים שיוכלו לעסוק בכלי התשתית ובכלים הפריפריאלים ..

הצרכן כמובן יוכל להרוויח . וכך יכול להיווצר מודל שבו כולם נהנים .

זו בעצם חלק מהמהות של פרוייקט כמו OpenMoko .

אז אולי "נוקיה הישראלית" לא תצא מהמכשיר הזה – אבל אני בהחלט יכול לחשוב על כמה פיתוחים מעניינים שיכולים להיות כאן.

אז נכון יהיו אלו שישאלו מה עם iPhone  ? אני חושב שעל זה כבר עניתי ש iPhone הוא מכשיר עם חווית משתמש מדהימה – אבל הוא אינו פורץ דרך בכל הנוגע לשימושיות שיש לצרכנים במכשיר שלהם .

אנדרואיד מנגד, יכול להיות משהו דומה ל Neo , אך שם ישנן שאלות רבות פתוחות בכל הנוגע ליכולת של מפתחים ואנשים שונים לשנות את הפלטפורמה. נכון שהפלטפורמה מבוססת לינוקס אולם כרגע היא מיועדת בעיקר ליצרנים ומי יודע מה באמת יקרה כאשר היא תגיע ליצרנים .. האם הם יוסיפו עליה שכבות קינייניות סגורות ? אם כן הרי שיהיה קושי לממש שם מודל פיתוחי פתוח.