חופש הדיבור

"תארוז לי באריזת מתנה בבקשה…"

13 ביוני, 2008 | מאת doron |

אתמול בערב הייתי באירוע (הרצאות+פאנל) ב GarageGeeks שעסק ב sustainability of opensource אשר יזם מושון זר אביב.

כרגיל, השתתפו הן בפאנל והן בקהל (כאקטיביים יותר או פחות), מספר דמויות מסצנת הקוד הפתוח הישראלי. אישית, אני אוהב ארועים כאלה , בראש ובראשונה מכוון שזה זמן טוב לפגוש במקום אחד את כל (או הרבה) מהאנשים שכבר שנים פועלים ביחד על מנת מקדם לינוקס וקוד פתוח.

הפעם היו כמובן "שחקני חיזוק" בדמות מושון ואחרים אשר פעילים בזירה של קוד פתוח , אולם חיים בחו"ל.

באופן כללי על סצנת הגיקים בישראל , אני חושב שאני אכתוב בהזדמנות אחרת – ויש לי מה לכתוב בנושא, אבל בלי ספק הפעילות של GarageGeeks הינה מעניינת ובהחלט שווה להשתתף בה ולעקוב אחריה.

הפאנל אתמול עסק בראש ובראשונה בקוד פתוח, וב Flow של פרוייקט קוד פתוח – וחשוב יותר כיצד שומרים על שרידות של פרוייקט.

מצד אחד היה מעניין לראות את גלעד, מנסה לדבר על קהילה בלי להגיד את המילה קהילה, ולארוז את את פרוייקט הקוד הפתוח באריזה שאולי מדברת אל קהלים רחבים יותר – כלומר ליצור מעין סכמת עבודה מרגע יצירת הפרוייקט ועד השימוש בו ב Flow שגלעד הציג, הוא מתייחס ליוזמים של הפרוייקט, ומשתמשים בפרוייקט ולנקודות נוספות , אבל להרגשתי, הוא ניסה להימנע מלומר את המילה "קהילה" (אולי בצדק כי מי שלא נמצא בעולם של קוד פתוח הקהילה קצת מפחידה אותו) .

ניר סמיונוביץ שדיבר מעט אחרי גלעד (לא מייד אחריו אלא מעט אחריו), הצליח להוריד את הסכמה הכללית של גלעד לתוך פרוייקט האסטריסק , רק שהפעם הוא כן דיבר על מכניזמים קהילתיים.

בכל מקרה, ההמשיכיות והאינטרציה בין 2 המצגות של השניים היתה לדעתי מעניינת. מכוון ששניהם במקום מסויים כן דיברו על ה sustainability של פרוייקט , רק שהם מצד אחד נשענו מאחרוי הקלעים על קהילה , ומצד שני לא רצו לומר שהם נשענים על קהילה – וניסו לחפש למעשה גורמים נוספים או לחלק את הקהילה לגורמים שונים אשר בסופו של דבר מספקים את ה sustainability לפרוייקט .

ההפתעה מבחינתי היתה דווקא של מאיר קריחלי ( whatsup ו- להק) , שלמעשה אמר"אין לי על מי לסמוך, אלא על עצמי" .. מאיר , מבחינתי, גרף את מרבית הנקודות אתמול בערב, בגלל האמת הפשוטה שבה הוא הציג את הדברים.

נכון, לא קל לדבר על פרוייקט שאתה יוצר, בעיקר אם הוא בשלבים התחלתיים, אבל מאיר הצליח לדבר מצד אחד על השתתפות בפרוייקטים שונים (תרומת קוד ותיקונים ) בגלל הפעילות של whatsup , על הצורך האישי שלו במערכת שמתאימה יותר לצרכים גנריים, ועל היוזמה לבנות עקב כך את "להק" .

אבל מעל לכל, מאיר הצליח להציג באותה אמת פשוטה, משהו שהוא אנטי תזה מוחלט להרבה מאד אנשים שרואים את עולם הקוד הפתוח מבחוץ ורוצים להיכנס אליו.

כמו שאומרים "נער הייתי וגם זקנתי", אני חושב שרשומים לי ברקורד כמה וכמה עבודות ופרוייקטים אשר המעורבות שלי בהם היתה לא קטנה, ובעיקר צברתי ניסיון בהכנסה של FOSS אל העולם העסקי, תמיד (וגם היום) אני רואה לא פעם ולא פעמיים אנשים שבאים מהעולם שהוא חיצוני לעולם הקוד הפתוח ומתייחסים אל עולם הקוד הפתוח כאל "מרבץ זהב" שבו יושבים אלפי מתכנתים שיבנו ויצטרפו לפרוייקט  שאותו "יזם" רוצה לעשות – יתרה מכך, הם מבססים מודלים עסקיים , לכאורה מצליחים (רק לכאורה, מכוון שהרבה מסקנות נגזרות מהדמיון הפרוע שלהם ), על אותה קהילה אנונימית של מפתחי קוד פתוח.

לאותו יזם, ולא משנה אם הקשר שלו לעולם הקוד הפתוח לא קיים כלל או קיים באופן חלקי, ברור כי הקהילה תצטרף, ולמעשה הוא יקבל "משאב חינם" בדמותם של מפתחים – מה שאותו יזם שוכח להכניס למשוואות שלו, הוא שאותם מפתחים הינה אנשים בעלי רצון עצמי, ועד שהוא לא יבנה את המודל שבו ישתלם להם לסייע – הם פשוט לא יבואו. (לצערי, אני נקרא לסייע לעיתים לאותם "יזמים" כאשר הם מבינים שהמודל המוצלח שלהם לא פועל , וזה בדרך כלל אחרי שהם הוציאו אי אילו שקלים.. בדרך כלל לא מעט , משום מה בסופו של דבר אני גם הופך להיות "האיש הרע" שצריך לפרוס להם את האמת בפרצוף – - ממש בימים אלו אני מנסה לסייע לעוד יזם תמים שכזה)

מאיר – הצליח בצורה הכי פשוטה, לבוא ולומר, אם תהיה קהילה שתסייע מה טוב .. אבל אני לא בונה על זה. אני כן בונה על היכולות שלי, ועל הצרכים של משתמשי הביקורת שלי – אשר מציפים אליי בעיות / שאלות /ורצונות .

האמת בדבריו של מאיר היתה כל כך פשוטה – שפשוט היה צריך רק להקשיב לה , ומאיר הצליח לצאת ממליון סיסמאות ודוגמאות ולהשתמש בדוגמה האישית שלו ובניסיון האישי שלו .

כל הכבוד.

אבל בכלל לא על זה רציתי לכתוב, מה שכן רציתי לכתוב עליו הוא על נושא כלשהוא שעלה בדיון מתוך הקהל , בעיקר כלפי מושון (בהיותו מעצב גרפי), אך גם לאחרים והוא אותה מעטפת ויזואלית של תוכניות קוד פתוח – דהיינו ממשק המשתמש.

מושון, בתשובתו,  לנושא הפתיע אותי הוא אמר שהוא אכן מסכים לדבריו של השואל ושצריך לשפר את המודל על מנת שיוכנסו אל צוות הפיתו גם אנשים שתפקידם יהיה לדאוג לממשק משתמש ויזואלי ונחמד – ושזה בעצם מהווה חסם כניסה של קוד פתוח ..

אני בשוק. האמת, קל מאד להסכים לדבריו של מושון , אבל אני מנסה שלא לחטוא בחטא התמימות ואני שואל את עצמי – איפה האינטרס ??

איפה בדיוק האינטרס של קבוצת פיתוח או מעצב גרפי לעבוד ביחד על מנת לספק תוצר שהוא גם יפה ויזואלית .

תראו, אם מחר בבוקר אני יקים פרוייקט חדש כלשהוא וכבר בשלב הראשוני ירצה להצטרף מישהו שעוסק בעיצוב – מה טוב, הרווח כולו של הפרוייקט ומי אני שאני ימנע ממנו לעשות זאת.

אבל הסבירות לכך היא קטנה, עד אפסית. מצד שני ציין משה שמעצב מן הסתם יצטרך להשתכר ויש להשקיע השקעה כספית בעבודת העיצוב – האם אני כאשר אני מפתח פרוייקט יכול להרשות את זה לעצמי ? התשובה במרבית המקרים היא לא !

בכל זאת, צריכה להישאל השאלה "אם כך איך זה שיש תוכניות קוד פתוח שגם נראות טוב?" – התשובה טמונה במודל.

הרבה מאד תוכנות קוד פתוח נראות מצויין, אבל זה הגיע בשלב שבו התוכנה היתה כבר בשלה לשימוש ולמעשה היו בעלי אינטרס עיסקי שבאו ואמרו – צריך לסייע באריזה שלה ובוויזואליות שלה על מנת שהצרכנים הרגילים ישתמשו בה.

בשיטה אחרת, אם מדובר על תוכנות קוד פתוח כגון OO או מוזילה או אקליפס, הרי שיש גוף בעל אינטרס אשר מקדם את הפרוייקט ויש לו את הכסף לממן את עבודתם של מעצבים ואנשים שיעסקו בממשק המשתמש.

כלומר – ממשק המשתמש יזכה לטיפול רק כאשר תתיכן היתכנות כלכלית סביב אותו פרוייקט, או שיש גוף מספיק עשיר מאחורי הפרוייקט אשר מוכן לממן טיפול בממשק המשתמש עוד בטרם הפרוייקט מוכיח היתכנות כלכלית כלשהיא .

מושון, הבעיה אינה במודל. המודל הקיים גם אם אינו מושלם, הוא מודל עובד , וקודם כל הוא מודל הגיוני, הייתי שמח מאד לראות סטודנטים לעיצוב מסיעים לפרוייקטי קוד פתוח עוד בשלב ההתחלתי, אני חושב שזה יתרום גם לפרוייקט וגם להם בכך שהם יצברו נסיון מעשי כאשר הם עדיין סטודנטים (מה שקורה עם הרבה אנשי פיתוח ועבודתם בפרוייקטי קוד פתוח) . אבל אני לא יכול לצפות לשינוי במודל הבניה של פרוייקט קוד פתוח כאשר השינוי הזה אינו כלכלי – ועשוי לגרום לקריסת פרוייקטים (בגלל ההוצאה הגדולה ) עוד בטרם הם הגיעו לשלב בוגר כלשהוא.

דבר אחרון שאומר ביחס לדיונים וההרצאות אתמול הוא במילים שנאמרו על ידי אורן גולדשמיט (ואחר כך ע"י בחור נוסף שעובד איתו ) השייכים לחברת opensourceMENA  למעשה מה שהפריע לי הוא לא היוזמה, שהיא טובה בעיקרה אלא טענה שלכאורה המשק הישראלי "מחובר למייקרוסופט" ושלכאורה אין fair fight בשוק הישראלי…

האמת שאני לא מסכים, אולי אני צריך לכתוב פוסט נפרד על הנושא ואכן יש מדינות שבהם השימוש ב FOSS גדול יותר – אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו , מה קרה באותן מדינות.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר משתמשים שבוחרים ב FOSS בגלל שנאה למייקרוסופט, אני חושב שכבר רמזתי בעבר שאני ממש לא מבין ולא מקבל את הגישה – אני משתמש ב FOSS כי אני חושב שהוא טוב יותר , לא בגלל שאני שונא את מייקרוסופט (למרות שלפעמים אני קצת יורד עליהם – כמו שאני יורד גם על חברות אחרות).

יכול להיות , ואני מסכים עם הטענה שבישראל כמעט כל השוק משתמש בפתרונות מבית מייקרוסופט … אבל מי בדיוק סיפק לשוק חלופות כאלו ואחרות ? אף אחד !

אני לא רואה משרד של Red Hat בישראל, אני לא רואה משרד של SuSE בישראל, אני לא רואה משרד של Ubuntu בישראל .. וזה עוד לפני שדיברתי על כלי FOSS אחרים.

אז אם הם לא משקיעים בשוק הישראלי , ולא יכולים או לא רוצים לספק לשוק המסחרי בארץ שירות כמו שהוא זכאי לו .. למי יש לבוא בטענות אל הצרכן ?

במקרה הרע – אין שופ פעילות של אותן חברות FOSS או מפיצות לינוקס, במקרה הפחות רע הם זרקו את הנציגויות שלהם לחברות מקומיות – שלא ממש עונות על הצרכים בכל הקשור תמיכה אמיתית ומן שירות אמיתי .

בתנאים שכאלו – איזה צרכן מסחרי ירצה להשתמש בתוכנה הזו ?

אז נכון, יש את גלעד, ושחר, ואותי , ואת מאיר, ואת ניר, ועוד רבים אחרים שקצרה היריעה מלהכיל – אבל אלו אנשים בודדים, או חברות קטנות , אשר נשענות על הידע האישי של האנשים בהם .

אם רוצים לראות את SugarCRM בשוק , עד שלא יהיה מי שרים את זה ויספק לזה תמיכה ראויה, ולוקליזציה, ויבנה את מערך השיווק – למה שהצרכן יקנה וישתמש ?

כנ"ל לגביי תוכנות FOSS עסקיות אחרות .

לשבת ולבוא בטענות אל הצרכן – זה הפתרון הקל , הפתרון הקשה הוא באמת להשקיע ולבנות את האמון של הצרכן במוצר – אז הצרכן , מנסיוני "יבוא כמו ענק" .

נכון, אני משתמש ב FOSS , גם בתוכנות FOSS עסקיות , אבל אני תומך בעצמי – אני לא יכול ולא רוצה לצפות שצרכן משוק ה SMB / SME יתמוך בעצמו ברמות שאני תומך בעצמי.

יותר מכך, בכל הנוגע לוויכוח האידיאולוגי של כן קוד פתוח – לא קוד פתוח, יש לי , כמו לרבים אחרים הרבה מה לומר לגביי הצידוק האידיאולוגי , העקרוני וכו'.

אבל כאשר מגיעים לעולם העסקי , FOSS אינה נבחנת בגלל האידיאולוגיה אלא בגלל הערך שהיא יכולה לתרום לצרכן, אז רבים יטענו שהיא תורמת, וזה נכון, אבל בהינתן מצב שבו אין גופים שיספקו לאותם צרכנים תמיכה – הצרכנים יעשו טוב אם יבחרו במוצרים שלהם יש תמיכה. לינוקס או כל תוכנת קוד פתוח אחרת , לא יכולה לצפות ל"הנחות" בגלל היותה קוד פתוח.

יש כמובן את אלו שקופצים ואומרים "טוב מייקרוסופט נותנת בחינם / במחיר זול .. ל .. " – מי אמר שזה לא לגיטימי בהתנהלות העסקית ?

לו אני הייתי מייקרוסופט והיה מגיע אליי לקוח גדול שמתחייב לקנות כמות גדולה , רק על מנת לשמר את הלקוח הזה הייתי כמובן נותן לו את המוצרים במחיר נוח יותר . מה בדיוק לא בסדר בהתנהלות עסקית שכזו ? זה קורה כל יום בכל חברת תוכנה קיניינית . (אז נכון מייקרוסופט עשו כמה דברים לא הוגנים .. אבל זה לא שייך לנושא המחיר שהם מבקשים כאשר מדובר בעיסקאות ענק) .

נהפוך הוא , אם מייקרוסופט מציע מחיר טוב ללקוח – הרי שהיא מאתגרת את המודל של קוד פתוח למצוא את הדרכים (ויש דרכים) לספק מוצרים באיכות טובה יותר ובמחיר זול יותר .

מסקנה –   לפני שאנחנו כאנשי קוד פתוח מבקרים את המשתמשים / את מייקרוסופט / את ספקי התוכנה הקיניינית, כדאי לעמוד רגע מול המראה ולומר לעצמנו באומץ את האמת . מרגע שנבין את האמת – יהיה לנו גם יותר קל למצוא פתרונות לבעיות שמתעוררות .

שבת שלום.

- דורון