‫תגובות לפוסט: "תחתונים גדולים (XXL ) לאנשי קוד פתוח .."‬

‫מאת: חופש הדיבור» ארכיון הבלוג » למי מיועד ה Neo FreeRunner‬

‫חופש הדיבור» ארכיון הבלוג » למי מיועד ה Neo FreeRunner‬ — Thu, 05 Jun 2008 14:36:15 +0000

[...] הליבה של OpenMoko קיבל החלטה אמיצה (מה שגרם לי לכתוב את הפוסט על הביצים שיש לאנשי קוד פתוח) הוחלט לשנות את כל המערכת [...]

‫מאת: הבלוג של ארתיום‬

‫הבלוג של ארתיום‬ — Wed, 28 May 2008 04:52:59 +0000

שכפול התוכנה זה טוב או זה רע?…

למה אני מתכוון? למשל, לפני לא כל־כך הרבה שנים בלינוקס לא היה תחליף ל־Mirosoft Office כשהיום, יש לו תחליף מוצלח שנקרא OpenOffice. כל משתמש MS Office יוכל ללא ב…

‫מאת: Doron Ofek‬

‫Doron Ofek‬ — Mon, 26 May 2008 18:34:14 +0000

צפריר,
אתה צודק , QTopia לא היה זמין מבחינת הרשיון באותה תקופה.
אבל אני לא חושב שהם בוחרים ב QTopia ..
אמנם יש / היתה בימים האחרונים תכתובת ערה ברשימת התפוצה ואכן היו מי שפרסמו שיש מעבר מ GTK+2Qt כמו כאן : http://www.osnews.com/story/19764
אבל אני חושב שהשינוי הוא קצת אחר .
לא מדובר במעבר מ GTK+ ל QT אלא בבניה מחדש של ה Framework על מנת שימוך בסביבות שונות .
ראה כאן: http://wiki.openmoko.org/wiki/OpenmokoFramework
וכאן: http://www.vanille-media.de/site/index.php/2008/05/05/openmoko-framework-initiative/

-דורון

‫מאת: Doron Ofek‬

‫Doron Ofek‬ — Mon, 26 May 2008 18:29:43 +0000

עידו .. אני לא כל כך מסכים .. אצלי דווקא, אם יש לי פטיש ביד , כל דבר נראה לי בורג , ואז אני מקלל את עצמי .. למה לעזזל לא לקחתי מברג.
בפעם הבאה אני כבר מביא איתי ארגז כלים שלם .

כל מה שניסיתי לומר בתגובה שלי היא שלא תממיד יש לנו את הכלים בתחילתו של פרוייקט להבין לאן הוא עשוי ללכת. הרי בסופו של דבר תוכנה (כמו כל דבר) היא תולדה של המון צרכים ורצונות, אנחנו יכולים לחשוב שאנחנו צריכים תוכנה קטנה שתעשה X ובסופו של דבר אנחנו מוצאים את עצמנו עם תוכנה ענקית שעושה XYZ – לכן יכול להיות שאנחנו טועים בבחירות הראשוניות שלנו .. מה שכן , יש לאנשים בקוד הפתוח את האומץ לתקן ולא "לחיות עם הטעות".
הדוגמה הכי טובה שיש לי לעיניין (ואני כרגע לא מדבר על הכלים הטכנולוגיים) היא ה kernel עצמו , אם תיזכר במייל הראשוני שלינוס טרובלדס הוציא , אפשר להבין ממנו (אפילו נאמר בו) שה kernel (שלימים נקרא לינוקס) לא הולך להגיע כל כך רחוק בגלל שללינוס עצמו אין את הכלים ליצור ממנו משהו רחב יותר (הוא דיבר ספציפית על תמיכה בדיסקים) .
המציאות הוכיחה שהוא טעה.
כאשר מדובר בפקוייקט קוד פתוח, אין למפתח הראשוני בלעדיות על הכיוון שאליו ימשיך הפיתוח, ה GPL מכתיב שאני ואתה נוכל לקחת את התוכנה ו"להפוך לה את הצורה" .
כלומר גם אם אילן בנה תוכנה לעשות X בעזרת כלי Y , אם היא פתוחה אני ואתה נוכל לקחת אותה, לשנות אותה תעשה Z ואחר כך לשכתב אותה להשתמש בכלים אחרים.
יכול להיות שיהיה וויכוח אם בכלל מדובר באותה תוכנה – אבל זה וויכוח אחר.

‫מאת: אילן שביט‬

‫אילן שביט‬ — Mon, 26 May 2008 14:31:07 +0000

עידו שלום
ההערה שלך מקובלת (מה עוד שהתחלתי ללמוד פסקל… )

‫מאת: ik_5‬

‫ik_5‬ — Mon, 26 May 2008 09:37:12 +0000

אילן אני חושש שאתה מספספ משהו. מבחינת תלויות, תוכנה שכתובה בFPC חייבת רק את הספריות שבהם היא משתמשת (קרי GTK). בעוד שגם ג'אווה וגם python, דורשות הרבה תלויות מעבר לספריות האלו, כדוגמת הJAR של ג'אווה והמודולים השונים של פיתון שחייבים להיות מותקנים בצד הלקוח, ולא רק בזמן בניית הקוד.

אתה מסתכל על התלות של מערכת הפיתוח (לזרוס), בתור התלות של התוצר הסופי, דבר שהוא אינו נכון לעשות בגלל שאין צורך בו.

***

דורון, אני חושש שלא הבהרתי את עמדתי מספיק בתגובה שלי, למרות שאמרתי את זה אצלי בבלוג. הרבה פעמים עצם הראייה של המפתחים צרה מאוד. גם אם אתה לא יודע לאן אתה הולך בפרוייקט, אם תשים לב לכל הפרוייקטים שראית, כולם בוחרים באותם כלי פתיחה, שרוב הפעמים מסתברים ככלים הלא נכונים לביצוע המשימה. העניין הוא שזה חוזר על עצמו כל הזמן, ובמקום ללמוד עוד כלים, אנשים נשארים באותם כלים כל הזמן. וזו הבעיה לדעתי.

תזכור, כי כשיש לך פטיש ביד, כל דבר פתאום נראה לך מסמר. זה המצב גם בקוד הפתוח ד"א.

‫מאת: אילן שביט‬

‫אילן שביט‬ — Sun, 25 May 2008 16:54:52 +0000

דורון שלום
אלא אין לי להסכים אם מה שכתבת:
1. pythoncard איננו כלי אוטפימלי ליצור gui (למרות שהוא די נוח וניתן להסתדר איתו די בקלות בכתיבת פרויקטים קטנים).
2. אכן יש לי … גדולות

בסופו של דבר למדתי הרבה מהפרויקט הקטן הזה, ובעיקר למדתי מהעצות ומתרומת הקוד של הקהילה. לאורך כל הדרך התגובות היו מפרגנות, וגם כשהיו ביקורות הן היו בונות (ומהן השכלתי).

לסיום: אינני בטוח שהכלי שעידו מציע: FPC+LAZARUS הוא הכלי האופטימלי למזרים. לדעתי דווקא ג'אווה הייתה מתאימה יותר למשימה (בהיבטים של תלויות ונוחות בפורטביליות)

‫מאת: צפריר כהן‬

‫צפריר כהן‬ — Sun, 25 May 2008 12:02:43 +0000

QTopia היה בכלל זמין (מבחינת הרשיון) בשלבי התכנון הראשונים? למיטב זכרוני הרשיון שלו השתנה בערך כשהופיע ה־prototype הראשון. לכן כשחשבו מראש על האפשרויות, השימוש ב־QTopia כלל לא עמד על הפרק.

אגב, יש גם את הדוגמה של מוזילה: הם החליטו על שכתוב המוצר בשנת 1999 והפסיקו לפתח את בסיס הקוד הקיים. במשך בערך 4 שנים לא היה להם דפדפן סביר שגם מפותח. והם איבדו לחלוטין את השוק.

‫מאת: ליאור קפלן‬

‫ליאור קפלן‬ — Sun, 25 May 2008 10:18:27 +0000

אני דווקא מעדיף את הכותרת המקורית (:

‫מאת: Doron Ofek‬

‫Doron Ofek‬ — Sun, 25 May 2008 07:22:12 +0000

1. אני מאד מסכים איתך בנושא של בחירת הכלי .. אבל ..
2. לא תמיד אתה יודע בתחילת התהליך או הפיתוח לאן יוביל הפיתוח .. בעיקר אם מדובר במשהו שהוא קוד פתוח ..
בחברה מסחרית, ניתן אולי לנבא את המשך הליך הפיתוח, במוצר שמבוסס קוד פתוח אתה מוסיף למעשה אלפי ארכיטקטים לצוות שלך.
לבוא בדיעבד ולומר כי ניתן היה לנבא לאן הפיתוח יתקדם – זה אולי קל אבל זה לא תמיד נכון. מה גם שמרבית הפרוייקטים מתחילים כפרוייקטים דלי תקציב ורק לאחר "הוכחת היתכנות" רק אז מתחילה עבודה קצת יותר רצינית מבחינת היכולת להשקיע.

אני לא מנסה לסתור את מה שאתה אומר , אלא אני אומר שהמציאות כמו שאני מכיר אותה היא יותר מסובכת כאשר צריך לקבל החלטות בזמן אמת עם ידיעה חלקית של הנתונים.
גם אני חושב שעדיף תמיד לנסות ולחשוב.. אבל אני גם רואה את תהליכי קבלת החלטות ואני גם מסתכל תמיד על הדברים שקרו על מנת לנתח "האם ניתן היה לעשות את מה שעשינו טוב יותר" .

הגדולה של תחום הקוד הפתוח ושל אנשי הקוד הפתוח הוא שהם יכולים (נאלצים) לקבל החלטות שהם לא תמיד פופולאריות אבל הן נכונות טכנולוגית – דבר שבחברות מסחריות במוצרים קיניינים , לא תמיד קורה.

זה כל מה שניסיתי לומר .

אחלה יום.

- דורון