חופש הדיבור

מפגש קהילה על הדשא

שלשום היה מפגש קהילתי "כי גיקים צריכים להיפגש" כמו שהגדירה את זה מיטל ..

היה מאד נחמד, ואולי זה שלא הגיעו 70000 איש, סיפק את ההזדמנות לדבר ברמה האישית , כמו שתמיד קורא במפגשים שכאלו.

אבל מעבר למפגש עם אנשים שתחומי העיניין שלהם דומים, ומעבר לכיף של לפגוש אנשים שבעצם מחוברים לאותה קהילה , יש עוד דברים שבאים לידי ביטוי במפגשים שכאלו.

אולי אני צריך קצת לחזור אחורה בזמן .. בתחילת שנות ה 2000 נהגנו לקיים מפגשים שכאלו אחת לשובע בערך בבית קפה ברח' יהודה הלוי בת"א, המפגשים, בשונה ממפגשים של מועדונים מסורתיים לא באו כלל לנסות ולהנהיג אזושהיא אג'נדה של הרצאות או אג'נדה טכנולוגית כלשהיא.

ברבות הזמן המפגשים הללו נזנחו וחבל.

אז נכון, מרבית האנשים שמחוברים לקהילה מכירים את המפגשים שמקיימים המועדונים השונים, ונכון המפגשים של המועדונים (בתל אביב, הרצליה, חיפה , ירושלים ועוד) מלאים בתוכן טכני ומבססים את הפגישות על קיום של הרצאות טכניות – אבל, צריכה להישאל השאלה האם בזה מסתכמת הקהילה.

למעשה, לדעתי, מעבר לתקשורת שמקיימת קהילת משתמשים באמצעות פורומים, אתרים, בלוגים, ופגישות המבוססות על הרצאות, חלק חשוב לא פחות (ואולי אף יותר) הוא עצם קיום המפגש והיכולת לקיים בו שיחות ישירות בין אנשים.

נכון, לשבת מול המחשב ולכתוב בבלוג קל יותר לכולנו, נכון, לענות בפורום כזה או אחר או ברשימת תפוצה כזו או אחרת ממלא את הפונקציה של לעזור למי שצריך עזרה במישור ובכלים שקל לכולנו לממש .

אבל החיסרון של כלים אלו הוא בדיוק הייתרון של מפגש Networking שכזה.

יכולים שני אנשים להתווכח ארוכות ברשימת תפוצה או בפורום ולהפוך דיון תמים לזירת קרב, אבל במקום שוויכוח כזה יימשך ויימשך – בפגישה של אחד על אחד , פותרים את העיניין בשתי דקות ומגלים שבעצם מסכימים על רוב הדברים.

מפגשים שכאלו מהווים את הבמה לאנשים מהקהילה שמחפשים עבודה מצד אחד ולכאלו שמחפשים עובדים מהצד השני, אתמול לדוגמה היה במפגש גם רואי, מי שמוביל את מנדריבה (את המשרד בארץ) ישראל. הרי ברור שאם במסגרת פגישה שכזו הוא נתקל באנשים שמתאימים לו מבחינת עבודה, וממילא חלק מהאנשים בקהילה מחפשים עבודה, יקל עליו ועליהם להיפגש ולנהל את השיחה הראשונית ב 4 עיניים מאשר בתכתובות.

לפחות על בסיס הזיכרון שלי מהמפגשים שכן היו ביהודה הלוי, מעל ל 10-15 איש מצאו דרך פגישות אלו עבודה, או הגיעו אל מעסיקים פוטנציאלים.

אבל לא רק בחיפוש עבודה או עובדים המפגשים הללו יכולים לסייע.

רעיונות שונים של אנשים שונים יכולים למצוא אחד את השני ולמעשה להוליד פעילות קהילתית של שיתופי פעולה, פתיחת מיזם, פתיחת פרוייקט וכיוצ"ב . הרי קל ומהיר למצוא התאמות כאשר קיים שיח בלתי אמצעי בין אנשים .

גם הפעם, אם זכרוני אינו מטעה אותי היו יותר מיוזמה ויותר משני יוזמות שהתחילו בשיחות בין אנשים שונים בקהילה.

יותר מכך, רעיונות ובעיות של אנשים שונים יכולות להיפתר כאשר מצד אחד מגיעים משתמשי תוכנה חופשית בחיי היום יום, מהצד השני מגיעים אנשים שעובדים בתחום, ומהצד השלישי מגיעים אנשים שעובדים בתחום המיחשוב אבל אין להם נגיעה ישירה ללינוקס וקוד פתוח.

למעשה, מעבר לקיומם של פגישות ומפגשים המביאים הרצאה (שבה בעצם המרצה מרצה , והקהל מקשיב) יש חשיבות ליצירת קשרים בלתי אמצעיים.

אז נכון, יש את אוגוסט פינגוין, ונכון יש מפגשים נוספים – אבל השאלה היא האם הקהילה יכולה למלא חלל גדול יותר בחיים של האנשים המרכיבים אותה כאשר קיימים מפגשים שבהם אין בעצם אג'נדה טכנולוגית והיא בעצם צומחת מתוך השיח המתקיים באותו מפגש.

נכון, יש גם במפגשים מהסוג הזה לכאורה ביזבוז זמן .. הרי אין סדר יום למפגש שכזה . אבל אותו ביזבוז זמן הוא בדיוק הזמן שבו קורים בו זמנית המון דברים שלכאורה אף אחד לא שולט בהם או מכוון אותם.