למה אישתו של חנן כהן צריכה להתנגד למאגר הביומטרי ..
9 באוקטובר, 2009 | מאת doron |במהלך שיטוט בכמה אתרים וכמה בלוגים העוסקים בנושא של המאגר הביומטרי, הגעתי לבלוג של חנן כהן וליתר דיוק לפוסט בו הוא מנסה להסביר לעצמו (ולרעייתו) , למה צריך להתנגד למאגר ביומטרי. מהכתיבה עצמה ומהתגובות לה ניתן להתרשם שלא פשוט להבין , ובוודאי שלא פשוט להסביר למה מאגר ביומטרי זה לא טוב , וחלק מהסיבות לכך הוא שאלו בדיוק הסיבות ל"למה מאגר ביומטרי הוא כן טוב" , כלומר, בבסיסם של הדברים , הייתרונות הגלומים בשימוש במאגר ביומטרי, הינן לא פחותים מאשר החסרונות הגלומים בו ..
אבל קודם כל, עצם הבעיה במשפט אחד.
זיהוי ביומטרי, הינה היכולת לזהות אדם (או בע"ח) על פי מאפיינים פיסיולוגיים חד משמעיים.
כלומר אם נניח שאני אדבר לרגע על כל האנשים הבלונדיניים, הרי שאני מדבר על זיהוי ביומטרי, ברור שאמירה שכזו הינה כללית מידי ואינה יכולה באמת לפגוע באף אחד (למעט הערות על בסיס גזעני), ולכן מנסים (ואף מצליחים) לעשות שימוש בביומטריה לטובת זיהוי חד חד ערכי.
כלומר, כאשר היום מדברים על זיהוי ביומטרי, אנו מדברים על זיהוי באמצעים שאינם כלליים, ואשר מתאימים בצורה כמעט חד משמעית לכל אדם (אמירה זו כמובן היא כללית וקיימים בעיות שונות בעצם הזיהוי הביומטרי) .
הבעיה השניה שעליה כדאי לתת את תשומת הלב הינן ה"עקבות" אשר אנו משאירים בכל מקום ..
כלומר, בכל מקום שבו אנו נמצאים, אנו משאירים אחרינו שובל של עקבות נסתרים , חלקם בדמות "עקבות אלקטרוניות" אשר נשמרות במחשבי חברות הסלולאר אשר יודעות בכל רגע נתון באיזה תא שטח אנו נמצאים.
עקבות אחרות יכולות להיות טביעות האצבעות שלנו, וסוג אחר של עקבות יכול להיות תמונות וסרטונים אשר נשארים אגורים במצלמות אבטחה (או במחשבים המחוברים אליהם) .
למעשה, הזיהוי הביומטרי, ובכלל זה חוקים טכנולוגיים אחרים, באים להסתייע בנתונים החד חד ערכיים שלנו (ביומטרים) , ובעקבות שאנו מותרים (אלקטרוניות או ביומטריות) על מנת לשדך בין הזהות שלנו לבין המקומות בהם היינו .
בצורה כללית – הזכות הבסיסית שלנו לפרטיות ואנונימיות – נפגעת פגיעה מסויימת.
המצדדים בחקיקות הללו , טוענים, ובצדק , כי ניתן למצוא כך פושעים או לסייע באיתור שלהם, או פתרון של פשעים .. דבר שהוא בהחלט נכון.
לאחרונה לדוגמה, נפתרו מספר סוגיות פליליות במהירות שיא על ידי משטרת ישראל, הסיבה לכך היא באמת שימוש באמצעים שבהם ניתן לאתר במהירות דרך אותן עקבות את הנוכחות של החשודים בזירה של אירוע ומצד שני לאתר מהר את המיקום הנוכחי שלהם.
אין חולק על כך, שמרבית החברה, רוצה ותרצה לראות אנשים אשר עוברים על החוק מזוהים מהר ונתפסים מהר ..(אבל למה לא פשוט לתקצב ולתעדף את הטיול במשטרה ?? במקום לפנות לפתרונות יעלים אך בעייתיים)
אבל נשאל את עצמנו לרגע מהו החוק, או מהי חברה (מדינה וכו') , למעשה מדובר בקבוצה של אנשים , אשר קיבלו על עצמם הגדרות מסגרת להתנהגות שלהם (להלן החוק) , וכאשר הם יוצאים מאותה מסגרת, החברה מפעילה את כוחה על מנת לאתר אותם ולטפל בהם (למעשה הטיפול המשטרתי בעבירות פליליות ואחרות) .
עצם הקבלה של אותן מסגרות ע"י אותה קבוצת אנשים – מותנת בכך שכל עוד הם מבצעים או מתנהגים בצורה נורמיבית שאותה קבעה המסגרת הרי שהם יכולים לנהוג בחופשיות, בתוך אותה מסגרת כללית .
בצורה כללית זהו הבסיס לקיומה של חברה טובה, מצד אחד היא מטפלת בחריגים – ומאידך כל עוד אדם מתוכה נוהג בצורה נורמלאית, הרי שהוא חופשי לפעול בתוך אותה מסגרת. מכך נגזר גם הדין האומר שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו .. (מה שמכשיר את ההקמה של מנגנונים לבחינת זכאות ואשמה – בתי המשפט כמובן).
וכאן בדיוק מתחילה הבעיה של השימוש בביומטריה (ומאגר ביומטרי) או בחקיקה טכנולוגית אחרת למעשה , עצם השימוש בטכנולוגיות אלו , מצרים את המסגרת של כל החברה (של כל הפרטים בתוכה וגם את שלה עצמה).
ברור שבצורה שכזו לכאורה ניתן לתפוס ולאתר מהר חריגים – אך בצורה כזו ניתן לאתר ולתפוס מהר , כל אחד .. בין אם הוא חריג ובין אם לאו.
או אז יקומו , מצדדי החקיקות הללו ויטענו כלפי "אתה לא סומך על המשטרה"… או.. "אתה לא סומך על המערכת" .. התשובה שלי היא שבגדול , למרות שמערכות אינן חפות מטעויות , אני בהחלט סומך עליהם (אילו כלל החברה לא היתה סומכת עליהן הרי שהיתה מתקיימת אנרכיה או לכל הפחות סוג של הפיכה). אולם השימוש בטכנולוגיות אלו, מספק כוח רב לא רק לכלל המערכת, אלא גם לאנשים ספציפיים בתוכה .
המשמעות היא שלא צריך שכל המשטרה תרדוף אותי , מספיק ששוטר אחד יחשוד שיש לי רומן עם אשתו – על מנת לספק לו את העילה, לרדוף אותי , ובגלל זימינותן של טכנולוגיות אלו הוא בהחלט יכול לפגוע בחיים שלי, על אף היותי נורמטיבי.
אז נכון, נכנסתי לדוגמה ספיציפית וקיימות בעיות וחולשות נוספות כגון דליפה החוצה של מאגרים אלו לאנשים לא מורשים (ארגוני פשיעה וטרור) , שימוש לא נאות במידע זה ע"י הממשל עצמו / המערכת עצמה (בשונה מחריגים בתוכה) .
אבל עצם הבעיה טמון בכך, ששימוש בטכנולוגיות אלו ומאגרים אלו, שובר את המסגרת של החופש והאנונימיות אצל האנשים הנורמטיביים בחברה ולמעשה משנה הן את יחסי הכוחות בחברה והן את תיפקוד החברה – השפעה שיכולה להות לכך על החברה, היא כל כך קשה ותלויה בנסיבות שבהן ייעשה שימוש בעייתי במידע.
דוגמה אחרת, כולנו משוכנעים ומאמינים שאנו חיים בדמוקרטיה, שזה אכן נכון.
הדמוקרטיה, נשענת על כך שקיימת חשאיות של הצבעה , כך שלמעשה ביום הבחירות , כאשר אני ניגש לקלפי, ההצבעה שלי מתערבבת בהצבעות של עוד מאות או אלפי אנשים שנמצאים איתי באותה קלפי וכך על אף שיודעים מה היתה ההצבעה באותו קלפי – לא יכולים לדעת מה אני אישית הצבעתי. האנונימיות שלי , למעשה נגזרת מהיותי חלק מקבוצה אשר יודעים את התוצאה הכללית שלה אך לא את ההצבעה הספציפית של כל אחד מחבריה.
עכשיו בואו נהפוך את הקלפי לאלקטרונית , הרי ברור שמחשב שומר כל הצבעה (אילו הוא לא היה עושה זאת הוא לא היה אמין) , ומתי היא נעשתה (הנושא של זמנים ושעון הוא מהותי לאמינות המערכת) – כך שאם אני יודע את סדר הכניסה של אותה קבוצה שאני שייך אליה לקלפי – אני אוכל לדעת מה הצביע כל אחד מחבריה באופן פרטני – ולמעשה , אבדה החשאיות של ההצבעה הדרושה בדמוקרטיה.
מקווה שהצלחתי , אולי קצת יותר מחנן, לגעת בתאוריה של הבעיה עם חקיקות טכנולוגיות , בלי להיכנס לדוגמאות או לתסריטי אימים ביחס למה שעשוי לקרות .
כמובן , פוסט זה אינו בא לפגום בחוזק הטיעונים האחרים, או הדוגמאות או תסריטי האימה – אלא להסביר את הבעיות (חלקן לפחות) במישור התאורטי .
מה גם נובעות מכך בעיות מבעיות שונות, כגון יחסי אזרח-ממשל, דמוקרטיה ועוד .
