הכהן הגדול
23 בספטמבר, 2009 | מאת doron |היום בבוקר הזדמן לי בדרכי לפגישה לעבור ליד מלון דן, למי שלא יודע , מתאכסן שם הזמר לאונרד נורמן כהן .. יצא לי למספר דקות להרהר ביוצר האדיר הזה , אדם שהצליח ומצליח להראות שאפשר למלא איצטדיונים בלי המון אפקטים של תאורה, ללא תלבושות מינימאליות, או גרנדיוזיות מצד שני..בלי להקת מלווים ענקית (רק ה"אחיות ווב" עם קול של מלאכיות)..
רק הוא, החליפה, כובע הבורסלינו … והמילים הענקיות של שיריו.
אחד מאותם יוצרים שמוכיח שדי בקסם של המילים – כדי להיות אמן ענק.
נכון הוא לא צעיר, נכון הקול של סדוק מאלפי סיגריות וכוסיות של וויסקי .. ונכון הוא לא בא אלינו בשמה של הקבלה, הוא כלל לא צריך לדבר על הקבלה , ובכל זאת הוא מצליח לעשות לא פחות ואף יותר … הוא בא אלינו , בשמה של האהבה.
הקול שלו, כמו יין , רק משתבח עם הזמן, המילים הופכות להיות כחומר ביד היוצר, ומצליחות ליצור את אותו כישוף עתיק שרבים כבר אינם יודעים לעשות.
מחר, אני ודנל'ה כמו רבים אחרים, מתייצבים לראות את הופעתו של הכהן הגדול, והלב נחמץ .
נחמץ כי אולי זו תהיה הפעם האחרונה שבה נוכל לראות אותו בהופעה .. נחמץ כי ההופעה בישראל, סוגרת את החלק הארופאי של סיבוב ההופעות הנוכחי .
נחמץ כי אולי, רק אולי, נחליט לנסוע לראות אותו שוב בחודשים הקרובים (בחלק האמריקאי של סיבוב ההופעות ) , לפני שהוא יירד לגמרי מהבמה .
דנל'ה , נוסעים?
