האם ישראל יכולה / מצליחה להגן על נכסי המידע שלה?
12 באוגוסט, 2009 | מאת doron |כידוע, התקיים היום, במרכז הבינתחומי בהרצליה יום עיון בנושא של החקיקה הביומטרית, יום עיון אשר אורגן ע"י IFIS , בהתרעה קצרה ביותר.
אולי נכון יותר לפתוח את הפוסט הזה בתודה ל IFIS , למרכז הבינתחומי , ולח"כ מאיר שטרית, אשר איפשרו קיומו של דיון בנושא.
מן הסתם חלקכם ישאל, למה מאיר שטרית? ובכן התשובה היא באמת תשובה, גם אם אינני מסכים עם דעתו של מר מאיר שטרית, אין זה אומר שאני לא מעריך אותו על כך שהביא את הנושא לדיון ציבורי.
כך הוא הוא עצמו צוטט, בחלק מהכתבות על האירוע, ובעצם הוא בא ואומר (לאקדמיה) ,”איפה הייתם עד היום? הרי ממילא קיימים מאגרים אחרים.. “ ובכך מר שטרית צודק, משרדי ממשלה שונים וגופים שונים, פשוט עשו מה שבא להם , משרד הרשוי לדוגמה, ניצל יכולת שמוקנת לו לאגור תמונות, ועל דעת עצמו הפך אותם לתמונות ביומטריות, יתרה מכך הוא פשוט מסר את המאגר הזה לגופים אחרים – כאשר ביקשו זאת ממנו .. כל הדברים הללו קרו הרחק מהעין הציבורית , והרחק מהוויכוח, ומי שהעז להתווכח עם המערכת מייד מצא עצמו תחת איום שפשוט לא יהיה לו רשיון נהיגה .
אין ספק, לרובינו , אין כלל דרך להתמודד עם המערכת – ובכך שח"כ שטרית, בחר שלא לעשות את הדברים הרחק מהעין הציבורית, הוא תרם את תרומתו לכך שיתנהל דין ציבורי על שלל של דברים (חוקים והצעות חוק או פעילויות של הממשל). דבר שאני סבור , שטוב שקרה , וחבל שלא קרה קודם לכן.
הכנס היום, היה אולי אמור לעסוק בנושאים הטכנולגיים, אולם, בגלל שהנושא, הינו במרכז הוויכוח הציבורי – עלו גם שאלות של היחסים שבין המדינה לאזרח על הפרק .. דברים שאולי אינם טכנולוגיים, אך הם בלי ספק, מעניינים כל אזרח.
על מרבית הדברים, ניתן לקרוא בשלל של כתבות שצצו היום, כמעט בכל אתר חדשותי על הכנס, ועל דובריו, ועל כך שניתן לרשום הישג בכך ששר הפנים מר אלי ישי , אכן מוכן לשמוע דעות נוספות ואכן מוכן ללמוד את הנושא – כך לפי דבריו.
אולם גם דברים אחרים קרו באולם, דברים שאני ראיתי ושמעתי שבעיניי, אינם פחות חשובים מהדברים שנאמרו על הבמה.
"האם למישהו בקהל יש ספק שהמאגר הזה ידלוף?”
אחת השאלות הראשונות, אשר הגיע מאיש אבטחת המידע של בנק לאומי כמדומני, היתה אל הקהל , ואכן , לא נמצא אחד שהיה מוכן להרים את ידו ולומר שהמאגר הזה מוגן … אני חושב שזה כשלעצמו מהווה אמירה לא פשוטה של אנשי אבטחת מידע לגביי היכולת להגן על מידע שכזה.
“מדינת ישראל יכולה, כשהיא רוצה להגן על המידע שלה! “
הפעם לא היתה זו שאלה, אלא קריאה /אמירה מצידו של מר איציק כוכב, האחראי על אבטחת המידע של שרותי בריאות כללית.
האמת היא שאני רואה גם אמירה זו כבעייתית מאד, מה בעצם מנה מר כוכב לומר?
שמדינת ישראל לא רצתה להגן על מרשם האוכלוסין ?
(עיינו ערך פרוטוקול הועדה לביקורת המדינה)
שמדינת ישראל לא רצתה להגן על המידע של הרשות להלבנת הון ?
או שהעברת מידע בין רשויות (רשות הרישוי ->משרד הפנים), הוא דבר כל כך טריוויאלי, כפי שצויין בפרוטוקול של ועדת המדע ("ביקשנו וקיבלנו ממשרד הרישוי את מאגר התמונות שלהם", להזכירכם מדובר בתמונות ביומטריות).
אבל האמת היא שאני מסכים עם מר איציק כוכב, מדינת ישראל יכולה להגן על המידע שלה, כל עוד הגישה למידע מוגבלת מאד לכמות מצומצמת של אנשים – כלומר שותפי הסוד הם בכמות קטנה .. אבל דבר זה לא מתקיים בהצעת החוק הנוכחית בה מתייחסים אל המאגר הביומטרי כאל "נכס מידע" שכל רשות רוצה גישה ישירה או עקיפה אליו – על כזה מאגר , פשוט לא ניתן להגן ..
“משרד הבטחון אינו צריך את המאגר הביומטרי, אנחנו רק רוצים לדעת שלא תהיה הרכשה כפולה"
כך בצורה מאד פשוטה, הבהיר אחד מנציגי משרד הבטחון את עמדת משרד הבטחון לגביי המאגר והנה, כל השמועות, הליחשושים פרחו להם מעבר לחלון, מישהו ניסה לתקן אותו .. אבל הוא מייד הוסיף "המאגר אינו נושא בטחוני כלל" ועל כך עוד חזר ואמר "המאגר אינו מטרה בפני עצמו אלא אמצעי למניעה של הרכשה כפולה" ..
וזה אגב, אחרי שאנשי משרד המשפטים , הזיזו בהצעת החוק את הקמת המאגר להיות אחת ממטרות החוק – מה שאומר שהמאגר אולי הוא אמצעי למניעת הרכשה כפולה, אך כרגע , לצערינו הוא וגדר כמטרה בפני עצמה ..
יודגש , משרד הבטחון אינו צריך את המאגר כשלעצמו .
כמובן, דבריהם של ד"ר קארין ברזילי-נהון, ועו"ד חיים רביה , היו, כרגיל, מאלפים ביותר .
קארין, הראתה כי כל הנתונים שהוצגו בוועדה היו שגויים, יותר מכך מעיון בנתונים , ובנתונים שקארין אספה (בסיוע עמיתים בחו"ל) , לא ניתן להימלט מהמסקנה שהנתונים שהוצגו לוועדה לא רק שהיו שגויים היו אף מגמתיים ומסולפים .. !!!
אני אישית, יכול להעיד שבכל פעם שהם הוצגו, מתנגדי המאגר "קפצו" ומייד גם הושתקו בטענה שאין הם (אנחנו) יודעים על מה אנו מדברים ..
קארין , הראתה היום בצורה מסודרת ולאחר בדיקה , שאנו היינו אלו שצדקנו ..
עכשיו צריכה להישאל שאלה הרבה יותר חמורה … איך זה שועדה בכנסת משתיתה את ההחלטות שלה ואת הדיון שלה על נתונים מסולפים (!! ) ואיך אנחנו יכולים בכלל לצפות שועדה שכזו תוכל לנהל דיון רציני , אם היא מקבלת נתונים מגמתיים ומסולפים ! .
יותר מכך, אני אישית ראיתי באחד הדיונים טבלה שהכינה עורכת דין ממשרד המשפטים ובה כמות לא קטנה של מדינות שלכאורה יש בהן מאגר .. האם מישהו הטעה בכוונה את מאיר שטרית ?
וכמובן, על כך אפשר להוסיף את חוות דעתו המלומדת של עו"ד רביה, אשר אף ציין כי הצעת החוק כמו שהוא ראה אותה , נראת כרגע טלאים טלאים ..
האמת היא שאני, בען הבלתי מקצועית לחלוטין שלי, יכול לומר שאכן זה המצב , ואת זה אפשר לזקוף לזכותם של המתנגדים שכן היו בדיונים (לא היינו כל כך הרבה .. אלא 4 קבועים .. ) אשר ניסו והצליחו להפוך הרבה אבנים ולמצוא מתחתם לא מעט עקרבים – דבר אשר הצריך הטלאה מחדש של כל הצעת החוק – דבר שלהבנתי אליו התכוון עוד רביה .
ולבסוף, אני לא יכול שלא לכתוב על ההצעה או על הכלי שהציע פרופ' עדי שמיר .. למעשה, מנסה עדי שמיר, ליצור חלל או חללים , במרחב הווירטואלי, או אנומליה של קבוצות , בצורה שבה יישבר הקשר החד חד ערכי בין אדם פרטי (ונתוניו) למידע הביומטרי שלו .. למעשה יצירה של אנומליה מכוונת שמטרתה היא לנטרל את הדיוק של השיוך בכך שלא ניתן יהיה לשייך אדם לנתונים , אלא קבוצה של אנשים לקבוצה של נתונים .. בהחלט עוד כלי מעניין ל"ארגז הכלים" של מגיני המאגר , ולדעתי יכול לסייע גם כאשר יעלה לדיון הנושא של הצבעה אלקטרונית.
14 תגובות עבור “האם ישראל יכולה / מצליחה להגן על נכסי המידע שלה?”
מאת מנחם בתאריך 12 באוגוסט, 2009 | תגובה
דורון,
מאחר וגם אני הייתי בפנל הזה אז הרשמים שלי קצת אחרים.
אומנם מאיר שיטרית מאפשר "דיון" ציבורי בחוק הזה אבל ,להזכירך, מיד בתום הנאום האחרון כאשר הפנל התפנה לשאלות ותשובות הוא ושר הפנים קמו והלכו. לדידי – נסו. שיטרית מאפשר להשמיע את דעתו וזהו. ואיפה שדעתו איננה נוחה אז לנו הפלבאים לא צריך לומר אותה – כי זה קשור לבטחון המדינה.
שר הפנים: הוא לא בא מוכן ובעצם לא אמר דבר אבל הלחץ הציבורי ,ואם תרשה לי הוא לא הכין שעורי בית, אז הוא השליך בלון לאוויר והסכים להקמת ועדת מומחי אבטחה שתיתן דעתה למאגר. אבל ,דורון, אני מזכיר לך: האנשים בוועדה יבחרו על ידי משרד הפנים, הם יעברו בדיקת תוקף לאישור ביטחוני שלהם והדיונים של הועדה הזו יהיו סגורים לביקורת ציבורית כי הם "קשורים בבטחון המדינה".
ח"כ איתן (שהוא שר) מזכיר לך שני דברים שאמר:
1. מאחר והוא חבר ממשלה והממשלה בעד החוק הוא יתמוך בו. שאם לא כן עליו להתפטר מהממשלה אבל הוא לא יתפטר. והוסיף ואמר שגם אם יתפתר אז יש עליו משמעת סיעתית ולכן הוא כן חושב שצריך לחשוב ולדון ולהתחשב בדעת הקהל אבל אם החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית הוא ירים ידו בעדו— מה זה?????
נציגי מערכת הבטחון (חוץ מאחד) הציגו עמדה פרקטית. להם אין צורך במאגר אבל אם יקום הם יאבטחו אותו כמיטב יכולתם. פרקטי – כבר אמרתי. יש אחד (ראש המלמ"ב) שחושב שזה צורך ביטחוני של המדינה — נו באמת.
מה היה המוטו של שיטרית: פשוט מאוד אתם ,אנשי האקדמיה, א: מוטים פוליטית. ב: מפחידים את העם. ג: אני לא יכול להגיד לכם למה אבל החוק הזה הוא צורך ביטחוני של מדינת ישראל.
מה הגיב על זה השר איתן: אי אפשר בכל חוק להכניס את נושא הבטחון ובכך להרחיק ממנו את הביקורת הציבורית, צריך לבדוק את את נחיצות המאגר, צריך לבדוק את ההתנגדות הציבורית שקמה ועלתה וצריך לאזן בין חופש הפרט, זכות הציבור לדעת וצרכי הבטחון של המדינה. יפה אמר ויפה הציג את עמדתו.
מה חושב המלמ"ב "כשהייתי מחט חטיבת שומרון ב 96 היו בארץ 4 פיגועים שבהם התפצצו המחבלים באוטובוסים ועשרות ישראלים נהרגו. לכל הפיגועים האלה היה משלח אחד שאת זהותו ידענו. צה"ל והשב"כ חיפשו אותו. תוך כדי חיפושים הוא נעצר על ידי משטרת שומרון, בגין עבירת תנועה. הוא הובא למטה המשטרה קיבל דוח תנועה ושוחרר. אם היה מאגר ביוטרי הוא לא היה משוחרר" הציטוט מלא והושמע באוזני.
נו באמת: זוהי זריעת חול ביני הציבור, אני לא כזה אדיוט. המאגר הוא לתושבי מדינת ישראלץ אותו מחבל איננו – אני מדגיש איננו- תושב מדינת ישראל ולו היה סדר ודיווח מסודר בין צה"ל שב"כ ומ"י אז היה נעצר המשלח והמאגר הביומטרי לא היה עוזר וזה לא טיעון.
המאגר הביולוגי מצטרף לשורת חוקים (חוק נותני שירותים וחוק ,שהוסר, לצנזורה באינטרנט, וחוק החתימה האלקטרונית ועוד) משני צידי המשוואה הפתורה ישנה מגמה אחת ברורה והיא להפוך את מ"י לדיקטטרוה פרלמנטרית מושתת על "מדינת משטרה" וכל זה בשם הבטחון.
אף אחד לא אמר את את זה (ואני לא יכול בלי ציניות) אבל (עוד ימצא האדיוט שיאמר) המאגר הביומטרי יעזור לאחר הפצצה הגרעינית של אחמניגאד על שיינקין – או אז נדע כמה שנקנאים הלכו אללה ירחמם.
למעט הציטוט של ראש המלמ"ב שאר דברי מוקראים מהזיכרון ולא מצוטטים כדברם.
באחת מסערת הרוחות שצצה בפאנל משהו זרקלשיטרית את ועננו. זה נזרק בהקשר של שמירה על סודותיה של א"י פלסתינה. שוב אינני מצטט דברים בשם אומרם אבל זה נזרק במהלך נאומו של שיטרית שהיסה את המתפרץ בהינף ידו.
עוד נזרקה הערה לגבי הצורך בחקקית חוק שיחייב גופים ממשלתיים לדווח על פריצה למאגרי המידע שבניהולם. זה צץ לאור דבריו של שיטרית שבהם מחויב מנהל המאגר לדווח ,אחת לחצי שנה, על השימושים שנעשו במאגר הביומטרי. כמדומני שהשר שיטרית הרים את הכפפה… אבל – להזכירכם הוא שר באופוזציה וספק אםבאמת יצליח – ימים יגידו.
בתום הדיון וכאשר הגיע עת השו"ת שיטרית ואלי ישי קמו והלכו. לדידי קמו ונסו. האם הם לא באו להשמיע, לשכנע, להבליט להאזין ולענות על שאלות של הציבור הנכבד (הנכבד מאוד) שהיה במקום. כנראה שלא.
שורה תחתונה: לדעתי – והיא התחזקה מאוד בשל הפנל הזה – המטרה האמיתית ובאיצטלה של בטחון המדינה היא להרים פה משטר של דיקטטורה פרלמנטרית ומדינת משטרה.
דיקטטורה פרלמנטארית ,לכל מי שעושה לו היקש לגרמניה ב 1939) אז לא לזה אני מתכוון. אני מתכוון לדיקטטורה הפרלמנטרית שקמה ברומא בתחילת המאה הראשונה לפני הספירה. גגלו לפרטים. ודברי ימיה של רומא ידועים. ורומא נחרבה ,בין שאר הדברים, בשל דיקטטורה פרלמנטרית ומלחמת דתות – רמז דק.
ותודה לדורון, גם על חלקו בארגון הפאנל וגל על שסובל את הטלפונים שלי וגם על שסובל את הגיגי בלוג שלו.
שלכם ,עדין, האזרח – מנחם.
מאת doron בתאריך 12 באוגוסט, 2009 | תגובה
היי מנחם,
זה לא שההתרשמות שלך שונה .. אני בהחלט מסכים עם חלק מהדברים , פשוט התמקדתי בנקודות שהכתבות שפורסמו היום התעלמו מהן והן לדעתי לא פחות חשובות ..
מה שכן , היום ראיתי בפעם הראשונה איך שר וח"כ רצים כאשר הם לא רוצים להתקל בסיטואציה לא נעימה , ובהזדמנות זו אולי להציע לנבחרת ישראל בריצה למרחקים קצרים, לאמץ את שני אלו … יכול להיות שסוף סוף ישראל תוכל לקבל מדליה על מהירות של נבחרת הריצה שלה ..
מאת מנחם בתאריך 13 באוגוסט, 2009 | תגובה
דורון,
לא נסיתי להתמקח איתך או לנגח אותך אלא להעלות את ההתרשמות שלי ולגבי דברים שלא הופיעו ,מהטעמים שציינת, בפוסט שלך.
נכון שזה מצחיק, ומי שלא היה שם לא ממש מבין את הסיטואציה. ובמקום אחר הארתי את תשומת ליבך לשפת הגוף של שר הפנים ולאופן בו נאם את דבריו.
זה הכל מוביל ,לפחות אותי, למחשבה מאוד נוגה משקימים פה ,בכח, דיקטטורה פרלמנטרית וזה רע מאוד.
אולי נגייס את פינצוק ואת רביד ואת יונתן שיעזרו לנסח חוק חדש (אחד המאפיינים של דיקטטורה פרלמנטרית היא רבוי חוקים שמסדירים סדרי שלטון ובירוקרטיה) שכל ח"כ יצטרף פעם בקריירה שלו לעבור ,בהצחלה, את בוחן בראור
אומנם 
אבל זה דווקא עצוב.
אגב, כמה שרי פנים יש למדינת ישראל? (לא השתגעתי דורון…) בנאום של אלי ישי הוא כינה (ויותר מפעם אחת) את שיטרית :"שר הפנים". אז כמה שרי פנים יש לא"י פלסטינה?… שניים !!!!
אחד מכהן – ואחד…:?! מחוקק – — ענק לא?.
מנחם
מאת ran בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
it is a pathetic show
if i didn't know about this public talk
then 99.9% of the people that oppose this law didn't know about it
why such a hush hush operation?
the answer is clear
it is also clear that almost nothing is going to stop these two basterds
they are doing the work of bilderberg and the c.f.r
you can check it out
shitrit has been to one of their meetings
people must wake up
מאת קרין בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
דורון – הנה ההשוואה הבין-מדינתית שעשיתי לגבי מאגרים ביומטריים – http://ekarine.org/heb/2009/08/biocompare/
מאת רעותי בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
מיקוד ההתנגדויות מתמקד בעיקר בהיבט הטכנולוגי, היינו: המאגר כן מוגן מספיק או לא מוגן מספיק.
זהו היבט טכני בעיקרו, ומין נסיון לכיפוף ידים של כל צד מול הצד שכנגד, תלוי ברמת יכולת ההוכחה והשיכנוע של כל צד.
היבטים נוספים שאינם טכניים לא הועלךו כמעט, אלא פה ושם אצל הטוקביקסטים, ולהערכתי הם נימוקים כבדי משקל לא פחות (ואולי אף יותר, שכן הם נימוקים מהותיים ולא טכניים)
אמנה אותם על קצה המזלג: 1. נימוק "כבוד האדם": לא ייתכן לאפשר שיילקחו מאיתנו, בלא שעשינו כל חטא, נתונים כל כך אינטימיים בעל כורחנו, כאילו מדובר בבהמות, ומנגד לא ייתכן לאפשר למכונה דוממת לזהות אותנו, או לקבוע את זהותנו כאילו היינו סחורה או חפץ הניתן לזיהוי על ידי קורא ברקוד. 2. הנימוק האישי: הרבה אנשים מרגישים שהכנסת נתוניהם הביומטריים האינטימיים כל כך למאגר מכני כלשהו, גורמת להם הרגשה קשה וחרדות של איבוד הבעלות על הדבר הכי מהותי שלהם, כמו כן מתלווה להרגשה זו אצל אי אילו אנשים תחושת קלסטרופוביה.
והסיבה הנוספת היא הסיבה (סובות) שכבר נדונה לרוב, הצדדים הטכניים של הגנת המאגר והביטחון האישי, הציבורי והלאומי כתוצאה מאי אפשרות הגנה אמיתית של המאגר.
וצריך להוסיף לסיבה זו את הפן שלא משנה מה יכולת ההגנה ברגע זה, איננו יכולים לדעת מה עשוי להתפתח מחר ביכולות פריצה וזליגה של מידע כזה החוצה.
ומכיוון שזליגת מידע כזה היא חמורה ביותר, אז אין לסמוך על יכולות ההגנה כיום, אלא לחשוב על יכולת הפריצה מחר (אף שנגיד שאי אפשר להצביע עלעהם בבירור)
וכל זה נאמר מתוך הנחה רחוקה מהמציאות שהמאגר הוא מוגן הגנה מעולה מאוד (דבר שלפי כל הנראה אינו נכון כלל!)
ואתם מוזמנים לפורום בנושא זה
http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?communaID=36078&r=1
מאת צפריר כהן בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
רעותי:
א. באילו מאגרים מופיעה התמונה שלך?
ב. דווקא יש שימושים חשובים ליכולת להזדהות בצורה יעילה. מעניין אותי האם יש ברשותך כרטיס אשראי או דרכון.
מאת יעקוב בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
הייתי מציין גם נימוקים הלכתיים נגד המאגר.
לפחות אחת הסיבות שצויינה ע"י רעותי, יש לה לדעתי גם בסיס הלכתי.
כבוד האדם והאמונה של "בצלם אלהים ברא את האדם" היא כשלעצמה נימוק דתי מצויין.
אבל הייתי מוסיף עוד נימוקים דתיים (נשלחו אלי במייל ע"י אחד המתנגדים למאגר)
הנימוק של "סכנתא חמירא מאיסורא"
משמעות הדבר הוא שסכנה יותר חמורה מאיסור הלכתי, וכך בעצם מצב של סכנה (או ספק סכנה) הופך להיות בעצמו הלכה בעלת עוצמה ועדיפות על הלכה "רגילה".
כלל זה מיושם בהרבה מקרים וביניהם ההיתר לחלל שבת גם במצבי ספק סכנה, ההעדפה של תחושותיו של חולה לצורך שלו לאכול ביום כיפור, גם בניגוד לדעתם של רופאים מומחים, "החמרה" במצבי ספק סכנה גם אם זה כרוך בעבירה על סעיפי הלכה מפורשים ועוד.
(ההעדפה של תחושותיו של חולה ע"פ דעת מומחים היא גם מהנימוק ההגיוני של "לב יודע מרת נפשו", ז"א שיש לתת מקום של כבוד לתחושותיו של אדם, ולא רק לנימוקים מקצועיים, שכן לתחושה של האדם יש ערך שלא יסולא בפז והוא עולה על דעתם של אנשי מקצוע.
ולענייננו, יש את ההתנגדויות שבאות מצד הציבור הרחב, שהיא מקבילה לצורך המוצהר של חולה לאכול ביום כיפו אף אם רופאים מומחים אומרים שהוא רשאי לצום בלא שיינזק, ולענייננו: אף אם נניח שיש מומחי אבטחה שאומרים שאפשר לשמור על המאגר ללא כל ספק
"הספק סכנה" כאן בא לידי ביטוי לא רק באפשרות המאוד חזקה של פריצה החוצה של המידע מהמאגר, אלא גם באפשרות של הפללה של חפים מפשע ע"י גורמים עבריינים, בתחושות החרדה שהמאגר עלול לגרום, (כמו שצויין מעלה) בסיכון חייהם של ישראלים ויהודים בארץ ובעולם ע"י גורמי טרור וגורמים אנטישמיים, ועוד.
איני יודע כמה הובאו בחשבון נימוקים הלכתיים ודתיים, בכל אופן לא שמעתי על כך, ולא נראה לי שמישהו ניסח אותם כראוי, מלבד הנימוק של צניעותם של הנשים.
אבל נימוק זה בלבד הוא כאין וכאפס כנגד הנימוקים שצויינו למעלה (לא שהוא לא שווה, אלא שחסידי המאגר לבטח ימצאו לו פתרון, שכן זהו נימוק טכני בעיקרו, ולבעיה טכנית יש גם פתרונות טכניים)
לגעתי יש לנסח ולהפיץ בקרב הציבור הדתי ובפני רבנים רמי מעלה את הנימוקים הנ"ל (ואם יש עוד אחרים, אז עוד יותר טוב) כדי שיתנו להם את הגיבוי שצריך.
מאת doron בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
צפריר ,
יש המון שימושים חשובים ליכולת לזהות מישהו בצורה יעילה .. היעלים ביותר היו הגרמנים. אז אפשר פשוט לקעקע עלינו מספרים , או לחילופין , לאור העידן בו אנו חיים , להשתיל לנו שבב תת-עורי .
זה לעיניין הנושא הדמוקרטי וסכנת הטכנוקרטיה שפשוט מתרחת לנגד עינינו.
התמונה שלה מופיעה במאגרים שונים של הממשלה והצבא, של משרד הרישוי, ושל מועדונים שונים בהם היא חברה (מועדון כושר, בריכה וכיוצ"ב) , במסמכים רשמיים של המדינה (תעודת נישואין ו/או תיק גירושין) , במסמכי נסיעה (דרכון ) .
גם אם למישהו יש כרטיס אשראי – עדיין יש הבדל מהותי בין כרטיס האשראי לתעודה שבדיון.
מאת doron בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
יעקב,
אני חושב שאנחנו חסרים את האנשים אשר בקיאים בהלכות על מנת שיעזרו למצוא את ההלכות המתאימות
מאת doron בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
קרין, תודה .. ראיתי אתמול בערב, וכך גם כל המכרים שלי בפייסבוק ..
אבל לא רציתי להתייחס לכך בתגובות אלא בפוסט נפרד .
בכל מקרה, המון המון תודה ושוב פעם תודה על העבודה הנפלאה ..
מאת צפריר כהן בתאריך 14 באוגוסט, 2009 | תגובה
דורון, אפשר להשתמש בדמגוגיה, ואפשר להשתמש בהגיון. כשיש נימוקים טובים לא צריך להגרר לדמגוגיה.