היי ניצן ,
אני לא בטוח שזה יעלה לאינטרנט, אני יודע שצילמו שם תמונות, אין לי מושג אם צילמו שם אתכל הדיון בווידאו.

מישהו יודע אם הדיון יועלה על האינטרנט? ואם כן, איפה?

תודה

לצערי אני לא יכול להגיע לפורום (עבודה…) אבל אני אשמח לשמוע עדכונים.

ZOOZ,
ללא קשר אם אני מסכים איתך או לא, רק רציתי להגיד שנהנתי לקרוא את ההודעה שלך. P:

יש לציין שלא משנה כמה יובטח לנו לגבי איכות ורמת האבטחה, אי אפשר לחייב אזרחים להאמין לקבל ולסמוך על הבטחות אלה של "רמת האבטחה הגבוהה".
כפיה כזו תתאים למדינה טוטאליטרית ולא למדינה שאמורה להיות דמוקרטית וחופשית (מקווה שאנחנו עדיין עונים על ההגדרה הזו)
יש להוקיע בכל פה בפורום שיהיה מחר, את פזיזותו והתנהלותו הלא מוסרית של שטרית שמריחה מאוד מאוד גרוע.
מאיפוא החוצפה הזו של שטרית לנהל דבר כזה על גבינו ועוד לנסות לכפות מהלך כזה על אזרחי המדינה???

אין מה להתבייש ויש להוקיעו בלי כחל וסרק!!!

חיים, סליחה. כנראה הייתי עייף מדי וראיתי בתגובות שלך ושל יואל דברים שלא היו שם.

לדורון- אני מאוד מסכים עם כל מה שאמרת ובכלל, אני מעריך מאוד את העבודה שלך ושל שאר העיתונאים העצמאיים והבלוגרים (אלו בעצם תארים נרדפים שחושפים למעננו פרשות ויוצרים בעצמם דעת קהל… אפשר להגיד, שבימינו אתם אבירי הדמוקרטיה האחרונים כמעט. למרות שקרוב לוודאי שיש כתבים בעיתונים הגדולים שעל אף היותם כפופים למגבלות הפרסום שהאחראיים עליהם מטילים, עדיין מנסים לבצע תפקידם נאמנה (איזה עיתונאי מוכר אמר "בישראל נכון יותר להגיד שיש חופש התעסוקה- החופש לעבוד במקצוע העיתונות- מאשר להגיד שקיים חופש העיתונות").

zooz- אני לא מתלונן על קיום הפאנל, להפך. אני מאוד שמח שמתקיים אחד. אני מאוד מקווה שיגדשו את המקום אלפים ואף עשרות אלפי (כמובן, חלק ישארו לקיים דיון מחוץ למבנה אנשים מודאגים, אינטלקטואלים ואנשי מחשבים…

דרך אגב, משהו קטן לסוף: ערוץ 8 מעלה החודש מידי כמה זמן את הסרט "אומה של חשודים" שתועד בבריטניה ומדבר בין היתר על הביומטריה (שם יש מודעות כל כך גדולה של הציבור, עד שמספר אנשי פרלמנט הגיבו כבר באמירות על "מדינת האח הגדול").
מסתבר שהבריטים במצב דומה לשלנו, תוכלו למצוא עוד אם תחפשו בגוגל:
National Identity Register

פעם, כשהייתי קטן (לא באמת, זה סתם משל), רציתי אופניים. מה זה רציתי? חשקתי, כמהתי ונכספתי לאופניים. רק מה? הוריי לא רצו לקנות לי (הוריי, נא להירגע, זה סיפור בדוי לגמרי).

כל היום נדנדתי, הצקתי וחפרתי להם בראש שאני רוצה אופניים וכמה שהם לא בסדר שהם לא קונים לי אופניים. כשהייתי הולך איתם לשוק לקנות ירקות הייתי מקשה "למה לקנות ירקות ולא אופניים?", כשביקשו שאוריד את הזבל שאלתי "למה? אם אני אוריד את הזבל אתם כן תקנו לי אופניים?" וכששאלו אותי למה כל המחשה בדוגמאות צריכה להיות בקבוצה של שלוש פרטים עניתי "גם כדי להעשיר את הסיפור, גם כדי שתהיה הזדמנות לשים פסיק בין הדוגמה הראשונה לשנייה וגם כדי לא להכביר בפסיקים ולעבור מיד לוו החיבור בין הדוגמה השנייה לשלישית. וחוץ מזה, מה זה מעניין אותי? איפה האופניים, האופניים והאופניים?".

כשבאחד הימים שאלו אותי פתאום "כמה עולים בעצם האופניים האלו שאתה רוצה?" עניתי להם "מה אכפת לכם? אתם הרי בכל מקרה לא תקנו לי אותם", כשגררו אותי בדרך לשוק לחנות אופניים כדי שרק אראה להם מה אני רוצה לא הסכמתי – "אתם רק רוצים לזרות לי מלח על הפצעים, אה?" ו(הנה הגעתי לעוד דוגמה שלישית)כשהודיעו לי "היום בארבע נלך כולנו לקנות לך אופניים" פשוט נעלמתי להם והלכתי לשחות בים.

למה?

כי במקום לזכור שהמטרה היא האופניים, שכחתי. מה שלא שכחתי והיה תקוע לי בראש זה המאבק. כל כך תקוע שגם כשהציעו לי את מה שרציתי המשכתי להיאבק.

אני לא טוען שהגיעו ימות המשיח. לא טוען ששיטרית פתאום הפך למתנגד. לא טוען שאין סיכוי שזה טריק. לא תולה בזה הרבה תקוות (רק קצת).

אני כן טוען שאם כל הזמן רוצים דיון ציבורי וסוף סוף יש משהו שמתחיל להיראות כמו דיון ציבורי צריך לאמץ אותו ולשמוח (לפחות קצת). אחרת מה אתם רוצים? רק את הבלתי אפשרי? רק פתרון שהוא גם מאה אחוז לטעמכם, גם מתקבל וממומש בבת אחת וגם קורה מיד (טריפלט אחרון, מקווה), רק פתרון כזה טוב לכם?

אם לא תתנו לצד השני לעשות מה שאתם מבקשים ממנו לעשות לא תוכלו להאשים אותו שהוא לא עשה את זה.

חיים, אני מאד מסכים איתך .. אבל אני מוסיף לאור מה שאתה כותב (ואני ממילא מאמין בו) שכנראה "אנחנו הכלב שמירה החדש של הדמוקרטיה" .

אנחנו יכולים להציף את זה שוב ושוב, אנחנו יכולים ללחוץ על התקשורת המסורתית, אנחנו יכולים להגדיל את הקהילה הזו דרך האמצעים שיש לנו (אינטרנט) ..
בסופו של דבר , אנחנו ממשיכים לגדול ולהתחזק – ולא תהיה ברירה יצטרכו להתייחס אלינו .

בטווח הקצר, בוודאי שלא קל לנו, בוודאי שזה מעורר תערומת מסויימת ..
אבל תראה איפה היינו בהתנגדות לחוק נתוני התקשורת ("האח הגדול") , ואיפה אנחנו היום ..
הכוח שלנו רק מתחזק .. וכל אדם מביא אחר כך שניים ..
בטווח הארוך , גם אם כלי התקשורת המסורתיים יקברו את ראשם בחול על מנת שלא לראות את מה שהם אינם רוצים – לא תהיה להם ברירה אלא לעסוק בזה.
ככל שהם ממתינים , הם מאבדים מהליגיטימיות שלהם , ונחשדים באי-אובייקטיביות ..
ובכל זאת , אני חושב שיש עיתונאים שצריך לציין אותם לטובה , עורכים של מדורי מחשבים , שנאבקים להמשיך ולכתוב על הנושא ..
Ynet , נותנים סיקור נהדר במדור המחשבים – אני בטוח שזה עולה שם בבריאות למישהו .. ואני מעריך כל מאמץ שהם יכולים ועושים בנושא.

דורון, יכול להיות שלא הסברתי את כוונתי נכון.
דעתי היא, שהתקשורת המרכזית (ערוץ 10, 22, רשת שוקן ומוזס, עיתונים וכו') אינה יוצרת הד ציבורי לחוק המאגר הביומטרי וממעטת לסקר את הנושא- מהדורות החדשות בטלוויזיה בדרך כלל מלאות בכתבות צבע, "פרשות חמורות" למיניהן (ע"ע "פרשת הברחת הביציות"), כשהנושאים המהותיים באמת, אלו שבאמת רלוונטיים וגורליים ל- 7 מיליון אזרחים החיים פה- לא מסוקרים, כמו הנושא הספציפי הזה.
אפשר לראות לדוגמא, איך באופן סיסטמלי, הכתבות על החוק באתר YNET נדחקות לתחתית הדף במדור מחשבים, ובמקרה הטוב- כשהדיקן אלי ביהם כתב מכתב חריף על הנושא, היא נשארה בעמוד הראשי כמה שעות של חסד ולאחר מכן ירדה לשאול של מדור המחשבים, ללא זכר למחלוקת על החוק בדף הראשי…
אני עוקב גם אחר העיתונים המודפסים, ובאף אחד מהם בחודש האחרון לא פורסמה כתבה על החוק, שלולא ההתנגדות האקדמית ושל הציבור שכן מודע, כבר היה עובר בקריאה שנייה ושלישית לפני שבועיים.
אני מעיד על עצמי אישית, שלא כלב השמירה של הדמוקרטיה התריע בפני על הצעת החוק הזו, אלא המידע הזה הגיע אלי ממש במקרה מקריאה בבלוגים ובפורומים באינטרנט.
השורה התחתונה, אין זה פלא אפוא שהציבור הרחב אינו מודע לנושא.