איפה אתם חושבים זרוקה הפרטיות של הילדים שלכם ?

26 בינואר, 2012

לאחרונה אני רואה עוד ועוד בתי ספר אשר עושים שימוש באינטרנט על מנת לשמור ולייצר קשר בין התלמידים לבתי הספר ובין התלמידים לבין עצמם.

כבר כתבתי מיילים למספר בתי ספר (אלו שנתקלתי בהם) שעל פי מה שקורה באתר שלהם, אני סבור שיהיה כדאי יותר לסגור את האתר ולא לאפשר לפרטיות של המורים והתלמידים לזלוג.

אבל, לאחרונה נתקלתי במערכת שהחלה להיות מוכנסת לבתי ספר, לא מדובר במשהו בית ספרי ממשלתי ,אלא במערכת של חברה פרטית שנמכרת כשירות לבתי ספר.

המערכת נקראת משו"ב ולמעשה מורים / מחנכים ואנשי סגל בבתי ספר יכולים להזין מידע באמצעות תוכנה, והתלמידים וההורים יכולים להתחבר למערכת על מנת לראות מה קורה עם הילד / ילדה .. מבחינת ציונים והתנהגות.

לכאורה מטרה יפה – יכולה להיות כאן בקרה של ההורים ובית הספר על ההתקדמות של התלמיד.

אבל למה להוציא ל"מיקור חוץ" או לידיים של חברה פרטית מידע אישי / סודי /פרטי של קטינים ??? (מי למען השם מאשר כאלו דברים ? )

למעשה מעין הרחבה של היומן שפעם מורים היו מסתובבים איתו ..

מטרה יפה – היישום שלה , לא ממש.

אם תתחברו לאתר של המערכת, תוכלו לראות כי יש שם כמה עשרות בתי ספר – כלומר המערכת מחזיקה מידע על כמה אלפי תלמידים (כולם כמעט עונים להגדרות של קטין) , ובכלל זה מידע אישי -פרטי כגון מספר תעודת זהות ומידע מזהה אחר + מידע על הציונים , התנהגות וכיוצ"ב.

באתר החברה מוסבר כי ישנם מעגלי אבטחה ומורה מקצועי לא יכול לראות את כל המידע, או שהמנהל לא יכול לגשת למידע שמחנך הכניס, לכאורה מעגלי אבטחה ..

שימו לב שהעמוד "אודותינו" באתר לא מספק שום מידע לבד מכותרת , וכך לא ניתן היה לדעת כי מדובר בחברה פרטית, רק שימוש ב whois הראה כי מדובר בחברה פרטית – וחיפוש במאגר של רשם החברות הוכיח כי אכן מדובר בחברה פרטית.

כלומר מישהו הפריט את הפרטיות של הילדים שלכם. יופי.

באתר לא מצאתי איזכור למספר מאגר המידע , ככל שאני מבין, הם מחזיקים מאגר מידע לא פשוט (או בעברית פשוטה מאגר מידע אחושרמוטה רגיש) – ולפיכך חייבים על פי חוק לרשום אותו ברשם מאגרי המידע של משרד המשפטים .

יכול להיות שהוא אכן רשום .. אבל אני לא מצאתי איזכור לכך (עד עתה).

כמו כן, תעודות ה SSL של המערכת פגו תוקף, ואם החברה לא דואגת לחדש את התעודות SSL בזמן .. איך היא בדיוק שומרת על מידע סופר רגיש של הילדים שלכם ?

מצאתם עוד מידע מעניין ? ספרו לנו ..

לקוראים התמימים, כאשר אתם קוראים פוסט זה, יש לקרוא גם את תגובתו של עומר מחברת משו"ב אשר טרח וענה לחלק מהשאלות והתהיות שעלו בפוסט.


תגיות:

אוהבים לינוקס ותוכנה חופשית ? (עודכן)

23 בינואר, 2012

חושבים שצריך יותר תוכנה חופשית בממשלה ??

יופי .

הנה הזמן שלכם לתרום ולסייע.

משרד האוצר הוציא RFI (בקשה לקבלת מידע) על תכונות, כלים וטכנולוגיות שיכולים לסייע בפרוייקט data.gov.il , ולמעשה הם מחפשים את הדרך להחצין מידע ממשלתי על מנת שהציבור הרחב יוכל להשתמש בו .

אם יש לכם מידע, רעיונות, וכיוצ"ב ואתם לא יודעים איך לעשות וכיצד להעביר את המידע אליהם , אפשר ליצור קשר איתי ו/או ועד המקור (שגם מכירים את הפעילות).

אם ראיתם איך ההולנדים מוציאים את המידע הממשלתי, אם במקרה עבדתם על פרוייקט בשביל הממשל הסיני , אם במקרה הייתם יד ימינו של ג'וליאן אסנג' ואתם ממש יודעים איך לייצא מידע ממשלתי …

זו ההזדמנות שלכם .

הגשתי מענה כללי בשם קהילת התוכנה החופשית / עמותת המקור, המענה הוא כללי דיו על מנת לכלול את כל התוכנה החופשית ולתת לכל מי שירצה בהמשך לתת מענים בתחום , למעשה רק ניסיתי לשמור דלת פתוחה לתוכנה חופשית .


מה עוד לא סיפרו לכם על המאגר הביומטרי ?

23 בינואר, 2012

בימים האחרונים יוצא לי לעבור לא מעט על ניירת שקשורה לחוק הביומטרי .

עובדים עליכם.

עובדים עלינו .

לא להאמין אבל תמונת המצב שעולה מחלק מהניירת פשוט מפחידה.

הנה מסמך של פרוטוקול דיון שנערך אצל שטרית … האם זה טעות בתום לב ? או שבמסמך רשמי כתובים שני תאריכים שונים ? מצד שמאל למעלה (התאריך הרשמי של המסמך) ומאידך בגוף המסמך נטען שהישיבה (ולפיכך הפרוטוקול) נערך ביום אחר ..

ואם עושים עריכה מחדש לפרוטוקול אחרי חודש – מה זה אומר ? שמשכתבים את הפרוטוקול ?

וחמור מכך, הדיון עוסק בנושא של עימעום המאגר הביומטרי, הצעתו של פרופ' עדי שמיר, שנידונה למעשה בועדת המדע בדיון שאמור היה לכאורה להיות ציבורי …

מה הטעם בדיון ציבורי , כאשר לפני הדיון הציבורי נפגשים כל מיני גורמים ו"סוגרים" מראש את תוצאות הדיון הציבורי (הפתוח) ?

ככה ניראת דמוקרטיה ?

זו הסיבה שאני לא אתן את קולי לקדימה. נקודה. כל עוד אחד מראשי קדימה הוא ח"כ שטרית, הם לא יזכו בקול שלי מהטעם הפשוט שלא יכול להיות שיש ח"כ שמזלזל כך בדמוקרטיה .

מה שהוא עושה זה זילזול בדמוקרטיה . נקודה.

הוא נבחר ציבור שפשוט משתין על הציבור .

ונעבור סוף סוף לעיניין המהותי.

הפרוטוקול עוסק בדיון על הצעתו של פרופ' עדי שמיר לעבוד בשיטת ההקבצים (או "עימעום המאגר") למעשה פרופ' שמיר, הציע שיטה שבה המאגר הביומטרי (היה והוא יוקם) ינוהל בשיטה של קבוצות, שיטה שלמעשה תמנע ממחזיקי המאגר לדעת בצורה חד חד ערכית מיהוא האדם .

נחזור צעד אחד אחורה וננסה להבין למה בכלל פרופ' שמיר הציע את ההצעה.

למעשה, קיים אצל האדם הסביר חשש שייעשה שימוש לרעה ע"י הממשלה או ע"י מי שהמאגר ידלוף אליו, ואם נעבוד עם קבוצות של X אנשים, ונניח המשטרה תנסה לזהות טביעת אצבע , נוכל לדעת שהטביעה קיימת בקבוצה מסויימת , לא נוכל לדעת בצורה של "אחד לאחד" מיהו האדם שהוא בעל הטביעה , נוכל לרק לדעת שהיא אמיתית וקיימת.

בצורה זו ניתן יהיה להשקיט חלק מהציבור בכך שהממשלה תתקשה במעקב אחריהם.

מדהים ככל שזה יישמע, זו אחת מהסיבות שההצעה הזו נדחתה.

למעשה על פי הפרוטוקול, סעיף 2.7.5 עוסק בחסרונות השיטה .. שימו לב לסעיף קטן 4 (“שיטת ההקבצים אינה הפיכה" ) .. החיסרון בשיטה היא שהיא "לא הפיכה" .. כלומר מישהו כן רוצה את היכולת לזהות אותכם בצורה חד-חד ערכית, ועוד מוסיף על כך, שזה מממש רק חלק ממטרות הפיילוט (אישית אינני יודע על מה הוא מדבר כי לא ראיתי במטרות הפיילוט רצון של המדינה לעקוב אחר אזרחים).

אבל בזה לא תם הברדק, תסתכלו על סעיף 2.7.5.5.("מימוש חלקי לשימושי הלחימה בפשע") – WTF ? הרי בוועדת המדע, טען האחראי על מז"פ שהמאגר לא יוכל לשמש ללחימה בפשע , במטרות המאגר יש רק את מניעת הרכשה כפולה – אז מה קורה כאן למען השם ?

האמת היא שמסתבר שיש תיכנונים של כל מיני גורמים לשימושים שונים שלא פורטו בחוק ולא נאמרים .. שימושים שאנשי המקצוע טוענים שהם לא אפשריים, אבל אותם גורמים חושבים שזה יכול לעזור להם .

אז בפעם הבאה שיחסלו את "מבחוח 2” בדובאיי – אל תתפלאו אם על הכפתורים במעלית יהיו טביעות האצבע שלכם.


האב הבן וריח של עובש …

22 בינואר, 2012

כרגיל, ב"מעצמת ההיטק העולמית" (להלן ישראל) , אנחנו ידועים ביצירתיות שלנו .. וביכולת שלנו לחתוך פינות, לעגל קצוות ולקצר תהליכים .

ב"מעצמה" הגיעו למסקנה שצריך להחלף את תעודות הזהות של האזרחים – אבל בגלל דחיות של 10 שנים … או קצת יותר . הבינו במשרד הפנים של המעצמה שיש בעיה .

הפתרון הגיע ממקור יצירתי לחלוטין, מדינות שונות , בכללן ארה"ב ובאירופה, החלו לחשוב בכיוון של דרכונים ביומטרים .

או מה טוב, אמרו אצלינו …. ניקח את העבודה שה"פריאריים" (דהיינו האנשים באירופה וארה"ב) עשו ובמקום לבנות ולהתאמץ בנושא של תעודות הזהות הישראליות – נאמץ את התקן של הדרכונים …

יותר טוב, נמכור את הכל ב"עסקת חבילה": דרכונים + תעודות … וונוסיף גם מאגר ביומטרי.

זה יפתור לנו את כל הבעיות מכל הכיוונים" – חשבו אותם חכמים בלשכות שלהם בירשלים בירת ה"מעצמה" ..

מה שהם לא העלו בדעתם הוא שהארופאים, ושאר האנשים שעסקו בתקינה, לא בנו כלל את התקן (ISO7501 כמדומני ) בכדי לטפל בתעודות זהות – או במאגר .

אז נכון , הבריטים חשבו בכיוון – אבל הבינו את הטעות והפסיקו . הגרמנים פועלים בכיוון – אבל אצל הגרמנים אין תעודות זהות ..

וכאן בעצם נולדת הפרצה שיש במאגר הביומטרי .

על פי החוק, המדינה רוצה לקבל מהאזרחים 3 נתונים ביומטריים , אותם היא תטמיע בתעודת הזהות וגם תאגור אותם .

המדינה רוצה "לרקוד על כל החתונות" ולמעשה משתמשת בכך שיש היום תקינה של דרכונים ביומטריים.

כך שבעצם המדינה לוקחת את אותם הנתונים הקיימים בדרכון , ומטמיעה אותם אל תעודת הזהות .

בנוסף לכך היא מנהלת מאגר של מידע שבו היא שומרת את המידע הביומטרי .


יש לשים לב.

מדובר במסמכים על תקן ISO 7501 או על מסמכי החלטה של האיחוד האירופי בדבר מסמכי נסיעה (דרכונים) – אולם תקנים אלו לא מדברים על שימוש במידע זה גם בתעודות זהות וגם במאגר (למרות שלעיתים מדובר על מאגר מרכזי כאחד מאמצעי האימות האפשריים ) .

ה"פריצה" שיש במאגר היא בעצם קיומו ויוסבר.

במדינות אחרות , מנפיקים דרכונים ביומטריים ולא שומרים את המידע הביומטרי במאגר מרכזי – כלומר, לו אני מחר בעל כוונות פליליות, או אחרות – אני לכאורה יכול להתחיל ללקט מידע ביומטרי ע"י הפעלת סורק על הדרכונים , יצויין שבדרכונים , על פי התקן קיים שבב אלחוטי – כך שלא צריך כלל לבצע משהו אקטיבי על מנת למשוך את המידע – אלא פשוט אם יש לאדם את הציוד המתאים הוא צריך שהדרכון של הקורבן יעבור ליד סורק , או אז הוא יכול לשאוב ממנו את הנתונים .

המידע שיש על פי התקן , בשבב שיימצא בדרכון, צריך להיות בר חילוץ על ידי ממשלות אחרות, כלומר, לו בידי יש דרכון כאמור ואני נוסע עתה לאנגליה, והשלטונות האנגליים רוצים לוודא שאני אכן בעל הדרכון , הם אמורים להיות בעלי יכולת להוציא את המידע מהשבב ולבדוק אותו מולי – כך על פי התקן .

המשמעות היא שאי אפשר להשתמש במפתח הצפנה חיצוני ישראלי בלבד, אלא מנגנון הפתיחה למידע צריך להיות על הדרכון עצמו – כך שכל מדינה שתרצה בכך תוכל להוציא את המידע מתוך השבב בדרכון שלי .

כך לגביי תמונת הפנים, וטביעות האצבע שיהיו בדרכון .

כספת פירצה קוראת לגנב וגנב, כשקוראים לו …. בא :

עכשיו נניח שברצוני לגנוב בצורה כאמור את כל המידע של אזרחי גרמניה, או של מספיק אזרחים גרמניים.

כל מה שעליי לעשות הוא לעמוד עם סורק באיזור שבו הם עוברים עם הדרכון שלהם (רשויות הפנים הגרמניות או נמל התעופה ) וללקט את המידע מהדרכונים .

בשבב שבדרכון קיים MRZ אשר ניתן לקרוא אותו באמצעות סורק .

נניח שבמהלך יום אחד אוכל לאסוף X נתונים . ככל שיהיו לי Y אנשים ו Z ימים , כמות הנתונים שנאסוף היא XYZ .

כלומר, בסופו של דבר, יהיו לי נתונים , אבל אז אני צריך לשאול את השאלה, במה יעזרו לי נתונים אלו כאשר לגרמניה אין "כספת" נתונים כאמור והממשלה הגרמנית לא נסמכת על המידע הזה בכדי לנהל את חיי האזרחים .

כלומר – איסוף המידע הנ"ל , יעיל ככל שיהיה לא יהיה מועיל לשימוש (הוא יהיה מועיל במידה מסויימת אבל לא במידה רבה). כלומר מדובר בבנק שאין בו "כספת" מרכזית אלא שהמידע מבוזר .

אבל .. במדינת ישראל, כן תהיה "כספת" יותר מכך , במדינת ישראל קיימת גם אפליקציה (תעודות הזהות) אשר נסמכת על המידע בכספת וחיי האזרחים מנוהלים על פיו, כאמור, ולפיכך במדינות שיהיה להן מאגר ביומטרי והן יסמכו את ידיהן על המידע במאגר – כן יש אינטרס לללקט את המידע ולבנות מאגר מקביל .. (גם אם הוא על חלק מהאוכלוסיה ולא על כולה) .

כלומר הכשל נוצר בשילב של דרכונים + מאגר +תעודות זהות , הוא בעצם קיום המאגר וההסתמכות עליו בתהליכי זהוי (תעודות הזיהוי ) .

יש לשים לב, כי הבעיה היא תוצאה משילוב של שלושת הגורמים.

בגרמניה, לדוגמה, אין תעודות זהות.

במדינות אחרות, אין מאגר מרכזי.

והבעיה נוצרת כאשר יש תעודות זהות + מאגר מרכזי , שאוגרים את המידע שיש בדרכונים הביומטריים +השבב האלחוטי שיש בהם (על פי התקן).

אם עד היום דובר תאורטית על דליפה של מידע (מלא או חלקי), הרי שאם בודקים את אותם תקנים ומסמכים המתייחסים למסמכי נסיעה (דרכונים), מגלים שהם נוצרו מתוך מחשבה שלא קיים מאגר מרכזי ושלא נעשה שימוש יומיומי שהמדינה נסמכת עליו , עם נתונים אלו.

דברים שבשיטה הישראלית – משולבים יחדיו במארג של: דרכונים + תעודות זהות + מאגר .

כלומר אצלינו מעגלים פינות ומקצרים תהלכים , ומוכרים סיפורים לציבור כדי שזה יעבור .. אבל דבר אחד בסיסי לא בדקו "זה ייכנס בתוך זה ? “ ..

הסיר והמכסה במקרה הזה לא מתאימים ואסור להכפיף את התעודות זהות , הדרכונים (ושומו שמיים המאגר) לאותו מידע .

לינקים וקישורים:

1. מסמך שעל פיו נבנה התקן (חופשי להורדה).

2. התקן  ISO7501 (המסמך בתשלום).


תגיות:

שהדמוקרטיה לא תעלה לכם לראש (עודכן).

18 בינואר, 2012

*** תודות עמוקות לעדי אליה על העריכה של הפוסט.

לא מעט נכתב על הסכנות של דליפת המאגר הביומטרי, פריצתו וגניבת זהות ממנו. נקודה שזוכה למעט פחות חשיפה היא היכולת של השלטון/הממשל לעשות שימוש במאגר שכזה – שימוש שלא הוגדר בחוק.

מהי הדמוקרטיה הישראלית?

אני לא הולך להיכנס לנבכי ההיסטוריה והדרך שבה אנו מממשים דמוקרטיה, אבל אציין מספר דברים הקשורים לכך. לדמוקרטיה הישראלית אין היסטוריה דמוקרטית כמו זו שיש במדינות מערביות אחרות. לדוגמה, באנגליה הדמוקרטיה מתקיימת כבר מאות שנים, ואילו אצלנו היא צעירה יחסית (כמה עשרות שנים בסה"כ). מצד שני, אין לנו כלים שמגינים עלינו, האזרחים, או על הדמוקרטיה עצמה. לדוגמה, אצל האמריקאים יש חוקה, אשר מהווה מערכת חוקים שמגינה על האזרחים מפני גורמים שונים (ובכלל זה המדינה). אצלנו, בן גוריון הבטיח חוקה, אבל עד היום לא נכתבה חוקה שכזו. המשמעות היא שאין מערכת או מערכת חוקים שמגינות על האזרח בצורה הבסיסית ביותר.

ביחד עם חסרונות אלו מתקיים אצלנו חסרון נוסף: הדמוקרטיה שלנו היא דמוקרטיה לוחמת. להבדיל מדמוקרטיות אחרות, שחיות רוב הזמן במצב של שלום, אצלנו רוב הזמן מתקיים מצב מלחמה – התוצאה היא שחוקים בטחונים ומערכות בטחוניות "חזקות" יותר מהדמוקרטיה (כלומר, שיקולים בטחוניים יהיו מעל הדמוקרטיה).

הדברים הללו יוצרים מצב לא פשוט מבחינה אזרחית. למעשה, עוד בטרם קמה המדינה נעשה שימוש בתירוצים הבטחונים על מנת לחקור ולבדוק דברים, תוך פגיעה בדמוקרטיה.

כך שהיו ימים (ויש הטוענים שהם עדיין קיימים) שבהם מנגנוני ביטחון כגון השב"כ עקבו אחר אזרחים ישראלים כי כך הורה להם השלטון (מכיוון שאינני משפטן איני יודע מהן זכויות הסירוב העומדות לשירות הביטחון במקרים כאלה).

לא מדובר רק על קומץ של קיצוניים הזויים – לעתים היה מדובר באנשים שנמצאים, לתפישתנו היום, במרכז הפוליטי.

מנחם בגין, למשל, טען לאורך שנים שהממשל שלח את השב"כ לעקוב אחריו. שימו לב, לא מדובר בקיצוני שמאלני המשתף פעולה עם האויב, וגם לא בימני הזוי שרוצה לפוצץ את הר הבית – מדובר באיש שלימים הפך להיות ראש הממשלה.

ובגין אינו היחיד. אנשים שונים, הן מהשמאל והן מהימין, טענו לאורך שנים שמתבצע מעקב שכזה – גם אם לא היו להם שיוכים פוליטיים אלא שיוכים חברתיים, וככל הנראה זה קרה גם בצבא.

עזבו, אפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, טען שראש הממשלה עוקב אחריו באמצעות שירותי הביטחון.

רק אזכיר שבשנה האחרונה היו גורמים במחאה החברתית (שהיא לא פוליטית בהגדרה) שטענו שהם נעקבים, וגם לגורמים מהימין היו טענות דומות.

בשורה התחתונה – ככל הנראה נעשה על ידי השלטון שימוש במנגנוני ביטחון על מנת לעקוב ולנטר אזרחים אשר מהווים סיכון לשלטון – גם ברמה החברתית ולא רק הפוליטית. המסקנה היא שהשלטון שלנו לא בוגר דיו כדי לשים לעצמו מחסום (איזה בוגר ואיזה נעליים, תסתכלו מה קורה בכנסת) ולא לנצל את כוחו.

יודגש – בחוק הביומטרי נשמרה הזכות לשירותי הביטחון לעשות מה שבא להם ללא כל פיקוח (כלומר כולל מחיקה והוספה של מידע) במאגר הביומטרי.

כלים של מודיעין צבאי מול האזרחים

בחלק הראשון של הפוסט ראינו שלא תמיד קיימים חסמים לשלטון כאשר הוא רוצה לדעת מה אזרחים עושים.

אבל לא די בכך. השלטון בעצם בונה כלים שנולדו במערכת של המודיעין הצבאי  ומשתמש בהם מול האזרחים.

אם בעבר (בימי בגין, פרס או בתקופת קום המדינה) השימוש העיקרי היה ביומינט (humint – Human intelligence), לאחר העברת התיקון לחוק נתוני התקשורת ניתן היה להבין/להניח שהממסד יכול להפעיל סיגינט (Sigint – מודיעין אותות). עם ההחלה של פרויקט עיר ללא אלימות, המאגר הביומטרי, מאגר התמונות של משרד התחבורה, רשת המצלמות החדשה + כל הכלים הקודמים (נתוני תקשורת וכו') אפשר לדבר על טקינט (Techint ) – מודיעין טכנולוגי,

או בשפה שהמשטרה קצת יותר מחבבת – אכיפה אלקטרונית.

המשמעות היא שהמשטרה, ו/או כל גופי הביטחון, יכולים בכל רגע נתון (ובמקרים רבים ללא מערכת בקרה – כלומר ללא צו בית משפט) לקבל המון מידע שאנחנו משאירים אחרינו מבלי להיות מודעים לכך. תוך דקות ניתן למצוא את האזור בו אנו מצויים (דרך תא סלולרי), להתחקות אחר מצלמות (פרטיות או ציבוריות) אבטחה באותו אזור, דרך שימוש בתמונות באיכות גבוהה (ביומטרית) ניתן לאתר אותנו במדיוק באותן מצלמות, ובאמצעות טביעת האצבע ניתן להוכיח שוב את היותנו באותו מקום – זה אולי נשמע כמו קטע מסרט (משהו כמו "אויב המדינה”), אבל במציאות של היום, בישראל, הדבר אפשרי.

זו בעיה של ערבים/שמאלנים/ימניים

כן, אנחנו יכולים לחשוד שאולי יש מי מבין גופי הביטחון שרוצה לשים יד בצורה שכזו על מידע ששייך לאוכלוסיה הערבית, אבל אולי מחפשים גם את השמאלנים הקיצוניים, ואולי את הימנים הקיצוניים, אבל בפועל – מי שייפגע מכך יותר מכל הם אותם אזרחים רגילים, שפויים, נורמליים, שרק רוצים לגדל בשקט את הילדים שלהם, ופעם בשנה עושים עבירת תנועה.


תגיות: ,